47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + שורה 19:
שורה 20: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
=רבדי הכלכלה=
=רבדי הכלכלה=
==4 רבדי הכלכלה==
הכלכלה של כל יצור חי, כולל האדם נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
הכלכלה של כל יצור חי, כולל האדם נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
* השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ.
* השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ.
העניין בתאוריה כזו אינו תאורטי בלבד כמובן. בניגוד לתאוריות הקיימות כיום, מסגרת המחשבה הזו מספיק גמישה כדי לנסות וולשרטט את ההשפעות של שינוי אפשרי במערכת הגאופיזית (כמו התחממות עולמית) או במערכת האקולוגית (כמו הכחדת מינים) על המערכת הכלכלית.
העניין בתאוריה כזו אינו תאורטי בלבד כמובן. בניגוד לתאוריות הקיימות כיום, מסגרת המחשבה הזו מספיק גמישה כדי לנסות וולשרטט את ההשפעות של שינוי אפשרי במערכת הגאופיזית (כמו התחממות עולמית) או במערכת האקולוגית (כמו הכחדת מינים) על המערכת הכלכלית.
==חוקים ופרמטריזציה==
מי שרוצה לחקור את דרך פעולת הכלכלה צריך לנסות לתאר את קשרי הגומלין בין המערכות שבתוך רבדים גסים אלה, או ספרות - הן בתוך רובד אחת והן בין רובדים. הספרות הכלכלית לדוגמה מנסה לתאר את קשרי הגומלין בין המערכות החברתיות שקשורות בכסף כמו שער הריבית לבין המערכת של הפירמות ובין הפירמה לבין הייצור בפועל.
נרצה לתאר את החוקים בתוך כל ספירה, תוך הבנה שלפעמים יש קבועים מסויימים לחוקים אלה, לדוגמה כמות שטף האנרגיה שנכנס בממוצע לכדור הארץ. ומצד שני קיימת חוקיות מסויימת וגדלים רבים יכולים להשתנות עקב שינויים במערכות שנמצאות בספרות "נמוכות" יותר או גבוהות יותר. לדוגמה כמות זיהום האוויר משפיעה על התחלואה, וזו משפיעה על הפריון הכלכלי של אוכלוסיה ופירמות.
השפעה יכולה להיות מיידית או בעלת השהייה. השפעה מיידית היא לדוגמה העלאת ריבית שיכולה לשנות במהירות את שערי המטבע. השפעה מיידית אחרת היא מלחמה הגורמת לפגיעה בתיירות. אבל יש גם השפעות מצטברות או השפעות מושהות - לדוגמה אפשר לזהם את המים במשך זמן מה באזור מסויים מבלי שלדבר זה יהיה מחיר כלכלי לכאורה, אבל בסופו של דבר המחיר - בצורה של בארות שלא ניתן להשתמש בהן - בו יבוא. השהייה כזו מתרחשת כאשר יש נוכחות של מאגרים. כאשר אין מאגרים ההשפעה היא מיידית, ואילו בנכחות שלהם יש לפעמים השהייה - בתלות ביכולת החיזוי של המערכת או בקשר בין גודל המאגר לגודל הזרם.
הההשפעה לא חייבת להיות לינארית - כדרכן של מערכות טבעיות וחברתיות רבות, שבהן יש אפשרות למעבר פאזה (שינוי קטן בפרמטר אחד שגורם לשינוי גדול בהתנהגות של מערכת אחרת), השהיות בתגובה, ולולאות משוב מחזקות ומחלישות.
ועם זאת, נסיון להתעלם מהקשרים האלה, מביא בסופו של דבר לתאוריות שאינן מסוגלת להתחשב בדברים הגדולים - ובתהלכי מאקרו ארוכי טווח (כמו כילוי משאבי אנרגיה בלתי מתחדשת, צמיחת האוכלוסיה וכו'), ומתמקדות בשינויים קטנים ותכופים יותר - שקל יותר למדוד אותם, אבל מדידה בלבדית שלהם, ואשליה של הבנת החוקיות שלהם מהווה מלכודת מושגית מסוכנת.
==ייצוג בתאוריה הכלכלית==
הדיון עד כה עלול להראות מוזר למי שרגיל לעסוק בכלכלה. מה למערכת השמש ולכלכלה? מה לינשופים ולברושים ולשערי מטבע? כיצד עסקו מאות ואלפי כלכלנים בתחומי אלה ולא שמו את ליבם לחשיבות מזג האויר על תפקוד הכלכלה? התשובה לכך היא שכלכלנים התמקדו בדרך כלל ב-2 השכבות "העליונות" - השכבה ה"ראלית" והשכבה ה"נומינלית".
הסיבה למיקוד זה היתה שהתפקוד של המערכת האקולוגית היה "שקוף" או מובן מאליו במשך רוב זמן הפעילות של הכלכלה האנושית. והמשאבים הגאופיזיים כמו נפט או ברזל נדמו אינסופיים. הכלכלנים דמו לבן המלך שלא דיבר, עד אשר במרק לא היה מספיק מלח. אם יש אינסוף משאבים, ואם התפקוד של המערכת האקולוגית הוא קבוע ובלתי פגיע, אין שום טעם לנסות ולברר מה תרומתם או השפעתם על הכלכלה האנושית.
סיבות נוספות ל"עיוורון" הכלכלי ל-2 הספרות הראשונות היה מיקוד של הכלכלה בתהליכים קצרי טווח, ובבניית בסיס הניתוח על "מיקרו כלכלה" - כלומר בחינת פעילות של אדם אחד או שניים ולאחר מכן סכימת פעילות על פני משק כולו. הסתכלות כזו גורמת לטשטוש החשיבות של תהליכים ארוכי טווח, או גורמים עולמיים או אזוריים. השפעות תהליכים אלו יכולה להראות קטנה בניתוח קצר טווח ומקומי אבל אין הדבר כך בהקשר של כלל המערכת הכלכלית והאנושית.
סיבה נוספת היתה חוסר הבנה של העולם הטבעי, בעיקר בקרב מדעי החברה. מדע האקולוגיה ,לדוגמה, התפתח בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20, בעוד רובו התאוריה הכלכלית המודרנית (כלכלה נאו קלאסית) נוסחה בסוף המאה ה-19.
סיבות נוספות היו סיבות פוליטיות הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה. באקדמיה נכוו מנסיונות לא מוצלחים להמשיל את העולם החברתי לעולם הטבעי ("משל הדבורים", "דארוויזנים חברתי" וכו') ולכן פעמים רבות יש נטיה במדעי החברה ללכת לקיצוניות השניה - ולהתעלם לחלוטין מקשרים בין הסביבה הטבעית לספרות האנושיות. מחוץ לאקדמיה מתחולל קרב פוליטי בין הפועלים ומי שמנסים לייצג אותם הסוציאליסטים, לבין בעלי הרכוש וההון - הקפיטליסטים, אך למרות היריבות הקשה בין שני מחנות אלה, נוח לרוב הדוברים של מחנות אלה להניח שרק בני האדם מעורבים בייצור ובצריכה, וכן נוח, הן לפועלים והן לרוב בעלי העסקים, שחומרי גלם ומזון ימכרו במחיר הנמוך ביותר שאפשר.