שינויים

==קידום אג'נדה פוליטית על ידי הפיכתן של הנחות לאקסיומות ==

==קידום אג'נדה פוליטית על ידי הפיכתן של הנחות לאקסיומות ==

אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מוסוות. כך למשל, ברור ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר-כך נתווכח איך לחלק את העוגה". מדוע לא, לדוגמא, "קודם נשיג פתרון הוגן, ואחר-כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" [15].

אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מוסוות. כך למשל, ברור ש"[[יעילות פארטו|יעילות]]" היא מטרה עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר-כך נתווכח איך לחלק את העוגה". מדוע לא, לדוגמה, "קודם נשיג פתרון הוגן, ואחר-כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" <ref>ברור שהשאלה "מה זה הוגן" היא שאלה קשה. מאידך  גם "יעילות" אינה מושג ברור כל כך. במסגרת המערכת הקפיטליסטית העולמית לדוגמא, יש בזבוזים רבים: אי-יעילות (פארטו) של  "השפעות חיצוניות" כמו פקקים, פשע או זיהום. אי-יעילות  אנרגטית או אנתרופית. אי-יעילות דינמית (בניגוד לסטאטית).  אי-יעילות חברתית ואנושית (שיש לה גם השלכות כלכליות): "פספוס" של "הון אנושי" על-ידי חינוך חסר ורעב של מאות מיליונים בעולם בעל עודף מזון (בעיקר עקב שוק מזון עולמי ריכוזי ותזונה בשרית).</ref>.

שימוש ב"תיבת אדגוורת'" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.  

חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התיאוריה הניאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני. "חומר הלימוד המקובל הוא מכשיר מעצים ביצירת חוסר התמצאות; בלבול מוח המכשיר קבלת מיתוסים הולכים וגדלים במורכבותם ובחוסר הקשר שלהם למציאות" (גאי רות', 'מוצא הרעיונות הכלכליים' [16]).

 

 

 

חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני.  

 

{{ציטוט|תוכן=חומר הלימוד המקובל הוא מכשיר מעצים ביצירת חוסר התמצאות; בלבול מוח המכשיר קבלת מיתוסים הולכים וגדלים במורכבותם ובחוסר הקשר שלהם למציאות|גאי רות', 'מוצא הרעיונות הכלכליים' <ref name="lasen"/>}}

==התנגשות בין כלכלה לבין מדעים אחרים ==

==התנגשות בין כלכלה לבין מדעים אחרים ==