שורה 41: |
שורה 41: |
| . | | . |
| מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. | | מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. |
| + | |
| + | ==הכנסייה קתולית או מיתולוגיה יוונית?== |
| + | כלכלנים נוקטים בגישה דואלית כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התיאוריה הנאו-קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. |
| + | |
| + | כאשר הם נדרשים לצאת למתקפה כמו למשל קידום מדיניות כלכלית מסוימת ([[הפרטה]] לדוגמה), נוח להציג את הכלכלה כמדע מדויק, משהו כגון הפיזיקה של המחקר החברתי. מבנה זה הינו נוקשה ובטוח בעצמו – זו "הכנסייה הקתולית". כאשר התאוריה הנאו-קלאסית נמצאת תחת מתקפה, מודיעים הכלכלנים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות", וביכולתם לשלוף מודל מתאים (ושונה) כמעט לכל סיטואציה אפשרית – זו "המיתולוגיה היוונית" שתוזכר בהמשך. |
| + | |
| + | לאחר התנצחות ארוכה עם [[פיירו סראפה]] ב'[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]], נאלץ [[פול סמואלסון]], אחד הכלכלנים הבולטים במאה העשרים, להודות בפה מלא שתיאורית ההון ותיאורית פונקצית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית; אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב"משלים" parables)) שנועדו להדגים את המציאות <ref> Smauelson, P.A.(1962) 'Parable and Realism in Capital Theory: The Surrogate Production Function,' Review of Economic Studies, 29 (3): pp. 193-206.</ref> |
| + | . |
| + | כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתיאוריה הניאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." <ref>(Ferguson 1969; pp xvii-xviii).</ref><ref>עוד בנושא הפריון השולי של ההון ומחלוקת קיימבריג': שמשון ביכלר יהונתן ניצן, [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] (כרמל 2001) עמ' 45-53. כמו כן ראו מחלוקת קיימבריג' באתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית.</ref> |
| | | |
| ==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?== | | ==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?== |
| + | {{ציטוט|תוכן=הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." |מקור =[[התנועה לכלכלה פוסט אוטיסטית]]}}. |
| | | |
− | "הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." ('התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' [9]).
| + | מי טוען אם כן, שהכלכלה התנתקה מהמציאות? הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בקרב פרופסורים לכלכלה בחמישים אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?". שני שליש מהם ענו בחיוב. מיטל: "ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר" <ref>Shlomo Maital. 1982. 'Minds, Markets and Money', (New York Basic) p 17, 262</ref>. |
− | מי טוען אם כן, שהכלכלה התנתקה מהמציאות? הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בקרב פרופסורים לכלכלה בחמישים אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?". שני שליש מהם ענו בחיוב. מיטל: "ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר" [10]. | |
− | | |
− | כלכלנים נוקטים בגישה דואלית כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התיאוריה הניאו-קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נדרשים לצאת למתקפה כמו למשל קידום מדיניות כלכלית מסוימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדויק, משהו כגון הפיזיקה של המחקר החברתי. מבנה זה הינו נוקשה ובטוח בעצמו – זו "הכנסייה הקתולית". כאשר התיאוריה הניאו-קלאסית נמצאת תחת מתקפה, מודיעים הכלכלנים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות", וביכולתם לשלוף מודל מתאים (ושונה) כמעט לכל סיטואציה אפשרית – זו "המיתולוגיה היוונית" שתוזכר בהמשך.
| |
| | | |
− | לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים במאה העשרים, להודות בפה מלא שתיאורית ההון ותיאורית פונקצית הייצור הניאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית; אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב"משלים" parables)) שנועדו להדגים את המציאות [11].
| + | הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדויקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר ומהנחות יסוד אחרות (שיתאמו למה שרוצים להוכיח)? |
− | כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתיאוריה הניאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).[12] הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדויקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר ומהנחות יסוד אחרות (שיתאמו את מה שרוצים להוכיח)?
| |
| | | |
| ==מתמטיקה קדושה== | | ==מתמטיקה קדושה== |