שינויים

==על מה לא מדברים?  תאגידים למשל==

==על מה לא מדברים?  תאגידים למשל==

יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "תאגיד" לדוגמא, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ופוליטית) בלב השוק החופשי ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר לגביו. "תאגיד" אינו זהה ל"מונופול". מקור כוחו של התאגיד הוא באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי (לובי), התרבותי (שיווק), ובהצלבות בין שווקים. הוא משפיע על טעמי הצרכנים (מותגים) ועל שוק העבודה. תאגידים רב-לאומיים, המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג / רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994) [2], יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות. לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"שוק משוכלל" [3].

יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "תאגיד" לדוגמא, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ופוליטית) בלב השוק החופשי ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר לגביו. "תאגיד" אינו זהה ל"מונופול". מקור כוחו של התאגיד הוא באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), התרבותי (שיווק), ובהצלבות בין שווקים. הוא משפיע על טעמי הצרכנים ([[תרבות הצריכה]], מותגים) ועל שוק העבודה. תאגידים רב-לאומיים, המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג / רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]]נעמי קליין, הוצ' בבל, 2002</ref>.

==לימודי הכלכלה: תיאוריה אחת בלבד==

==לימודי הכלכלה: תיאוריה אחת בלבד==