47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + + + + − המשתמשים בשיטה זו מתארים את כל הפעולות ככאלה הנובעות מניסיון לענות על צורך אנושי. עם זאת, במתן מענה לצרכים אלה, הם מנסים להמנע משימוש בפחד, אשמה-עצמית, בושה, גינוי, כפייה או איום. האידאל בתקשורת זו היא להשיג את הצרכים שלך תוך שמירה על צרכי האחר. עקרון מפתח בתקשורת לא אלימה שתומך בכך הוא היכולת לבטא את עצמך בלי שימוש בשיקול של טוב ורע ונכון לא נכון ומכאן הדגש על ביטוי של רגשות וצרכים במקום של ביקרות ושיפוטיות. + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←עיקרי השיטה
==עיקרי השיטה==
==עיקרי השיטה==
* '''התבוננות''' (observation) או תצפית - מה הדבר שאנחנו רואים, שומעים או קוראים שגרם לנו לרצות להגיב. התצפית נטולת הפרשנות הערכית מהווה בסיס להסכמה עם האחרים – "כשראיתי את הבגדים על הרצפה...",
* '''רגש''' - מה הרגשות שלנו באותו הרגע. לפי השיטה אין להגיד : "אני מרגיש ש..." וזאת בגלל שתמיד אחרי הפתיח הזה תבוא מחשבה ולא שם של רגש. בתקשורת מקרבת משפט כמו "אני מרגישה שלא איכפת לך ממני" הופך ל " אני מרגישה בודדה, עצובה"
* '''צורך''' - מה הצורך שמניע אותנו, מה חשוב לנו. "אני זקוקה לקבלה ,לקירבה"
• '''בקשה''' - בקשה ברורה בזמן הווה ובלשון חיובית, כזו שהצד השני יכול לספק. מה אנחנו רוצים שיקרה עכשיו : "אתה מוכן להגיע היום בשעה חמש כדי שנלך לסרט?" או "האם אתה מוכן לומר לי איך זה נשמע לך?" לבקשה יש חשיבות כי היא מאפשרת את המשך דיאלוג.
השימוש במודל הזה מתבצע גם כשאנחנו מנסים לברר מה חושב או מרגיש על בן/בת שיחנו. המטרה היא איכות הקשר.
עקרון מפתח בתקשורת לא אלימה הוא היכולת לבטא את עצמך בלי שימוש בשיקול של טוב ורע ונכון לא נכון ומכאן הדגש על ביטוי של רגשות וצרכים במקום של ביקרות ושיפוטיות.
==אמפתיה==
מרשל טוען כי "הפתרונות כבר יימצאו אותך" וכי לא משנה מה אומרים לך, תשמע רק את הצורך מאחורי הדברים. באופן כזה ניתן לסנן את מה שאינו תורם לנו ולהתמקד במה שהלב אומר ולהיות אמפתיים.
המשמעות העמוקה של האמפתיה והביצוע שלה בשיחה היא דבר שיש להקדיש לו תשומת לב. האמפתיה בשיטה זו אינה מרחמת, מייעצת, או אומרת למישהו מה הוא כן או לא "צריך" או "חייב" לעשות. אם אנחנו אומרים למישהו : "אני מבין ש.." תמיד תבוא לאחר מכן המילה : "אבל" השוללת מיד את מה שנאמר קודם לכן. אז רצוי תמיד לשאול, מה שמותיר לאדם השני מקום להסכים או לא להסכים .
השיטה ממליצה להפחית את השימוש בביטויים כמו "אתה צריך לעשות כך וכך" או "אתה חייב" - שהם ביטויים שמפחיתים את הבחירה ואת החירות של הצד השני.
==עשיה כמענה לצורך==
במצב של קונפליקט מרשאל שואל שתי שאלות:
* מה אתה רוצה שהאדם השני יעשה?
* מה היית רוצה שיהיו המניעים שלו לעשות זאת?
בתקשורת מקרבת מתארים את הפעולות האנושיות כדבר שנובע מניסיון לענות על צורך אנושי. (ראו גם [[צרכים אנושיים בסיסיים]])
ועם זאת הכוונה היא שאנשים לא יפעלו מתוך כפייה, אשמה, בושה, פחד מעונש או גינוי או איום, או למען פרס או תגמול. האידאל בתקשורת זו היא להשיג את הצרכים שלך תוך שמירה על צרכי האחר.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==