שינויים

[[Image:Hubbert world 2004.png|thumb|350px|הערכות של ממשל ארה"ב משנת 2004 לתפוקת נפט למדינות שאינן באופ"ק או במדינות חבר העמים]]

[[Image:Hubbert world 2004.png|thumb|350px|הערכות של ממשל ארה"ב משנת 2004 לתפוקת נפט למדינות שאינן באופ"ק או במדינות חבר העמים]]

תאוריית '''שיא תפוקת הנפט''', הידועה גם כ'''תאוריית השיא של הברט''', עוסקת בקצב ארוך הטווח של שאיבה והדלדלות של נפט (ודלקים מחצביים אחרים). היא קרויה על שמו של הגאופיסקאי האמריקאי מ. קינג הברט, שיצר מודל של מאגרים ידועים, וחזה, במאמר משנת 1956, שהוצג בפני ישיבה של המוסד האמריקני לנפט (the American Petroleum Institute) שתפוקת הנפט במדינות ארצות הברית הנמצאות באמריקה, תגיע לשיא בין שנת 1965 ל-1970; וכי התפוקה העולמית תגיע לשיא בשנת 2000.  

'''תאוריית השיא של האברט''', היא התאוריה המוכרת ביותר של '''[[שיא תפוקת הנפט]]'''. היא עוסקת בקצב ארוך הטווח של שאיבה והדלדלות של נפט (ודלקים מחצביים אחרים). היא קרויה על שמו של הגאופיסקאי האמריקאי מ. קינג הברט, שיצר מודל של מאגרים ידועים, וחזה, במאמר משנת 1956, שהוצג בפני ישיבה של המוסד האמריקני לנפט (the American Petroleum Institute) שתפוקת הנפט במדינות ארצות הברית הנמצאות באמריקה, תגיע לשיא בין שנת 1965 ל-1970; וכי התפוקה העולמית תגיע לשיא בשנת 2000.  

תפוקת הנפט של ארה"ב הגיע לשיא ב-1971, והיא נמצאת בירידה מאז. התפוקה העולמית לא הגיעה לשיא בשנת 2000. תומכי תאוריית השיא טענו כי המודל של הברט לא התחשב במשברי הנפט של אופ"ק בשנים 1973 ו 1979, שהורידו את הביקוש העולמי לנפט, ובכך דחו את השיא בכמה שנים.   

תפוקת הנפט של ארה"ב הגיע לשיא ב-1971, והיא נמצאת בירידה מאז. התפוקה העולמית לא הגיעה לשיא בשנת 2000. תומכי תאוריית השיא טענו כי המודל של הברט לא התחשב במשברי הנפט של אופ"ק בשנים 1973 ו 1979, שהורידו את הביקוש העולמי לנפט, ובכך דחו את השיא בכמה שנים.