47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 174:
שורה 174: − ==שיא תפוקת הנפט בישראל==+ − {{הפניה לערך מורחב|תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא}} − בישראל קיימים מספר גורמים שיכולים להחריף את ההשלכות של שיא תפוקת הנפט. − * [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסיה]] במדינה גבוהה, וקצב ריבוי האוכלוסיה גדול. דברים אלה תורמים לגורמים נוספים − * כמות השטחים הפתוחים ושטחי [[חקלאות|החקלאות]] יחסית לאוכלוסיה היא קטנה. ויש לישראל תלות גבוה במזון מיבוא, בעיקר דגניים. − * לאוכלוסיה בישראל [[טביעת רגל אקולוגית]] גבוהה. − * בנוסף לכך [[משק המים בישראל]] נמצא במצב גרוע והוא תלוי יותר ויותר ב[[התפלה]] שתלויה מצידה באנרגיה זול. − * ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה בצורה של פחם, דלק גולמי וגז טבעי. אחוז ה[[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה המתחדשת בישראל]] הוא נמוך יחסית למדינות מערביות רבות. − * ישראל תלויה בצבא מודרני שמסתמך על חיל אוויר חזק, טנקים, ומערכות נשק מודרניות שכולם הם צרכנים גדולים של דלק. − * ב-20 השנים האחרונות יש בישראל מגמות של [[פרבור]] והשענות גדלה והולכת על רכבת פרטי כלומר השענות על תחבורה בזבזנית באנרגיה. − * כלכלת ישראל תלויה בצורה ניכרת בייצוא לארה"ב ולאירופה. ארה"ב עצמה צפויה לעבור מיתון עקב השפעות חזקות של מחירי אנרגיה גבוהים על כלכלתה, ולכן ישראל צפויה לחוות הקטנת ייצוא ומיתון, יחד עם העמרת מחירים הנובעת מהתקיירות כלל עולמית בדגש על מזון (ראו [[משבר המזון העולמי]]). − * משבר הנפט צפוי לחזק חלק מהכלכלות האזוריות ומצד שני לגרום לרעב ולמתיחות פנימית במדינות שכנות. − * ישראל היא ייצרנית גדולה של [[פוספטים]] ומשבר הנפט והמזון יוצר גידול בביקוש לפוספטים, דבר שמכניס כסף בטווח הקצר והבינוני לקופת המדינה.
←שיא תפוקת הנפט בישראל
הבעייה השנייה קשורה בקושי המוכח של מערכות "שוק חופשי" בתכנון לטווח רחוק. כאשר המניע המרכזי לקבלת החלטות הוא רווח וביצועי מניות בטווח של שנה שנתיים, אין פלא שההשקעה בתכנון לטווח ארוך מוזנחת. (אין צורך לסמוך על חוקרים והוגים חתרניים, כדי להבין בעיה זו. די לקרוא הזהרות חוזרות ונשנות של חברות דרוג אשראי וחברות ביטוח, ה"נאלצות" להביט אל הטווח הארוך) במקרה שלנו הבעייה היא בהשקעה נמוכה מאד במחקר ופיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים (אולי גם במחילה, מתחדשים וברי קיימא?) ה"מעבר החלק" למקורות אנרגיה חלופיים יכול להתאפשר רק אם יושקעו משאבים מבעוד מועד בפיתוח החלופות. כפי שהדבר נראה- לא מספיק נעשה בעניין, ונראה הדבר שאולי למכונית שבסיפור שלנו אין בכלל מצמד (קלאץ')ו"העברת ההילוכים" הולכת להיות רועשת ביותר.
הבעייה השנייה קשורה בקושי המוכח של מערכות "שוק חופשי" בתכנון לטווח רחוק. כאשר המניע המרכזי לקבלת החלטות הוא רווח וביצועי מניות בטווח של שנה שנתיים, אין פלא שההשקעה בתכנון לטווח ארוך מוזנחת. (אין צורך לסמוך על חוקרים והוגים חתרניים, כדי להבין בעיה זו. די לקרוא הזהרות חוזרות ונשנות של חברות דרוג אשראי וחברות ביטוח, ה"נאלצות" להביט אל הטווח הארוך) במקרה שלנו הבעייה היא בהשקעה נמוכה מאד במחקר ופיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים (אולי גם במחילה, מתחדשים וברי קיימא?) ה"מעבר החלק" למקורות אנרגיה חלופיים יכול להתאפשר רק אם יושקעו משאבים מבעוד מועד בפיתוח החלופות. כפי שהדבר נראה- לא מספיק נעשה בעניין, ונראה הדבר שאולי למכונית שבסיפור שלנו אין בכלל מצמד (קלאץ')ו"העברת ההילוכים" הולכת להיות רועשת ביותר.
==האם שיא תפוקת הנפט יציל אותנו מ[[התחממות עולמית]]?==
==האם שיא תפוקת הנפט יציל אותנו מ[[התחממות עולמית]]?==