שינויים

חלק מגידולי האצות מתבצע בצמוד לתחנות כוח המשתמשות בדלק מחצבי. האצות גדלות במים שנפלטים ממחזור הקירור של הטורבינות (אצות אלה אוהבות מים חמים).  

חלק מגידולי האצות מתבצע בצמוד לתחנות כוח המשתמשות בדלק מחצבי. האצות גדלות במים שנפלטים ממחזור הקירור של הטורבינות (אצות אלה אוהבות מים חמים).  

ד"ר יצחק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבין תחומי בהרצליה, פיתח טכנולגיית גידול אצות שמסוגלת להפיק דלק אצות במחיר נמוך במיוחד. בשיטה של ברזין משתמשתים בחלק מה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו חמצני]] הנפלט מתחנות כוח בתהליך שריפת דלק מחצבי. הפחמן הדו חמצני מוזרם לבריכות ומשמש את האצות כדי לגדול בקצב מהיר פי מיליון מאשר קצב הגידול שלהן בטבע. ברזין פתח בשנת 2001 את חברת "Greenfuel Technologies" לשימוש בשיטה זו. בעקבות פיתוח השיטה כלל ה"טיים מגזין" את ברזין ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2008.[http://www1.tau.ac.il/pressoffice/index.php/media/internet/13-internet/256-050508.html]

בעולם יש כ-400 אלף מינים של אצות. נכון לשנת 2007 רק 12 מגודלים באופן מסחרי.

עם זאת, יתרונה של טכנולוגיה זו היא בעצם גם חסרונה - מדובר בייעול אנרגטי של הפקת אנרגיה מדלק מחצבי, ולא אנרגיה מתחדשת שפועלת באופן עצמאי. שכן השיטה תלויה בתוצרי לוואי שמקורם בהפקת האנרגיה המחצבית.  

אחד היתרונות של דלק האצות הן שהן מתחרות באופן פחות ישיר אל משאבי חקלאות - בהשווה לדוגמה לביו-דלקים שמופקים מגידולים יבשתיים כמו סויה או תירס שמתחרים על שטח חקלאי. עם זאת תשומות כמו דשנים, אנרגיה, הון, כוח אדם, זמן וכו' יכולים עדיין להוות גורמים שיביאו לכך שדלק המופק מאצות הוא על חשבון ייצור מזון לבני אדם. זאת ועוד - האצות יכולות לשמש כמקור לייצור דשן או כמקור אנרגיה למכוניות לדוגמה, ולכן אין בהכרח הפרדה ברורה וחדה בין ייצור אצות לדלקים לבין חקלאות למזון.  

ניתן להשתמש בכל מרכיבי האצה - החלבון יכול לשמש למאכל של בני אדם וחיות, הפחמימות משמשות לייצור [[ביו-אתנול]] והשומן משמש לייצור [[ביו-דיזל]].

ניתן להשתמש בכל מרכיבי האצה - החלבון יכול לשמש למאכל של בני אדם וחיות, הפחמימות משמשות לייצור [[ביו-אתנול]] והשומן משמש לייצור [[ביו-דיזל]].

בעולם יש כ-400 אלף מינים של אצות. נכון לשנת 2007 רק 12 מגודלים באופן מסחרי.

ד"ר יצחק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבין תחומי בהרצליה, פיתח טכנולגיית גידול אצות שמסוגלת להפיק דלק אצות במחיר נמוך במיוחד. בשיטה של ברזין משתמשתים בחלק מה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו חמצני]] הנפלט מתחנות כוח בתהליך שריפת דלק מחצבי. הפחמן הדו חמצני מוזרם לבריכות ומשמש את האצות כדי לגדול בקצב מהיר פי מיליון מאשר קצב הגידול שלהן בטבע. ברזין פתח בשנת 2001 את חברת "Greenfuel Technologies" לשימוש בשיטה זו. בעקבות פיתוח השיטה כלל ה"טיים מגזין" את ברזין ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2008.[http://www1.tau.ac.il/pressoffice/index.php/media/internet/13-internet/256-050508.html]

אחד היתרונות של דלק האצות הן שהן מתחרות באופן פחות ישיר אל משאבי חקלאות - בהשווה לדוגמה לביו-דלקים שמופקים מגידולים יבשתיים כמו סויה או תירס שמתחרים על שטח חקלאי. עם זאת תשומות כמו דשנים, אנרגיה, הון, כוח אדם, זמן וכו' יכולים עדיין להוות גורמים שיביאו לכך שדלק המופק מאצות הוא על חשבון ייצור מזון לבני אדם. זאת ועוד - האצות יכולות לשמש כמקור לייצור דשן או כמקור אנרגיה למכוניות לדוגמה, ולכן אין בהכרח הפרדה ברורה וחדה בין ייצור אצות לדלקים לבין חקלאות למזון.  

עם זאת, יתרונה של טכנולוגיה זו היא בעצם גם חסרונה - מדובר בייעול אנרגטי של הפקת אנרגיה מדלק מחצבי, ולא אנרגיה מתחדשת שפועלת באופן עצמאי. שכן השיטה תלויה בתוצרי לוואי שמקורם בהפקת האנרגיה המחצבית.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==