47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: + − ה"טיים מגזין" כלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ל-2008 מומחה לאנרגיה חלופית ישראלי, ד"ר יצחק ברזין, מייסד גרין פיול המפיקה ביודיזל מאצות. המגזין הגדיר את ד"ר ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה, כשייך למגזר הממציא מחדש את שוק האנרגיה העולמי המוערך ב-6 טריליון דולר.+ − בשיטה של ברזין, חלק מגידולי האצות מתבצע בצמוד לתחנות כוח המשתמשות בדלק מחצבי. האצות גדלות במים שנפלטים ממחזור הקירור של הטורבינות (אצות אלה אוהבות מים חמים). + − − ד"ר יצחק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבין תחומי בהרצליה, פיתח טכנולגיית גידול אצות שמסוגלת להפיק דלק אצות במחיר נמוך במיוחד. מסיבה זו נכלל ברזין על ידי ה"טיים מגזין" ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2008. בשיטה של ברזין משתמשתים בחלק מה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו חמצני]] הנפלט מתחנות כוח בתהליך שריפת דלק מחצבי. הפחמן הדו חמצני מוזרם לבריכות ומשמש את האצות כדי לגדול בקצב מהיר פי מיליון מאשר קצב הגידול שלהן בטבע. ברזין פתח בשנת 2001 את חברת "Greenfuel Technologies" לשימוש בשיטה זו. עם זאת, יתרונה של טכנולוגיה זו היא בעצם גם חסרונה - מדובר בייעול אנרגטי של הפקת אנרגיה מדלק מחצבי, שכן היא משתמשת בתוצרי לוואי שמקורם בהפקת האנרגיה המחצבית ולא אנרגיה מתחדשת שפועלת באופן עצמאי. שורה 18:
שורה 17: − +
אין תקציר עריכה
מחלקת האנרגיה של ממשלת ארצות הברית מעריכה כי כדי שדלק אצות יחליף את כל הדלק המחצבי המשמש את ארצות הברית, הדבר ידרוש 40,000 ק"מ רבועים של גידולי אצות, שטח השווה לשטחה של בלגיה * 1.3 , זה פחות משביעית מהשטח ששימש לגידול תירס בארצות הברית בשנת 2000.
מחלקת האנרגיה של ממשלת ארצות הברית מעריכה כי כדי שדלק אצות יחליף את כל הדלק המחצבי המשמש את ארצות הברית, הדבר ידרוש 40,000 ק"מ רבועים של גידולי אצות, שטח השווה לשטחה של בלגיה * 1.3 , זה פחות משביעית מהשטח ששימש לגידול תירס בארצות הברית בשנת 2000.
חלק מגידולי האצות מתבצע בצמוד לתחנות כוח המשתמשות בדלק מחצבי. האצות גדלות במים שנפלטים ממחזור הקירור של הטורבינות (אצות אלה אוהבות מים חמים).
ד"ר יצחק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבין תחומי בהרצליה, פיתח טכנולגיית גידול אצות שמסוגלת להפיק דלק אצות במחיר נמוך במיוחד. בשיטה של ברזין משתמשתים בחלק מה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו חמצני]] הנפלט מתחנות כוח בתהליך שריפת דלק מחצבי. הפחמן הדו חמצני מוזרם לבריכות ומשמש את האצות כדי לגדול בקצב מהיר פי מיליון מאשר קצב הגידול שלהן בטבע. ברזין פתח בשנת 2001 את חברת "Greenfuel Technologies" לשימוש בשיטה זו. בעקבות פיתוח השיטה כלל ה"טיים מגזין" את ברזין ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2008.[http://www1.tau.ac.il/pressoffice/index.php/media/internet/13-internet/256-050508.html]
עם זאת, יתרונה של טכנולוגיה זו היא בעצם גם חסרונה - מדובר בייעול אנרגטי של הפקת אנרגיה מדלק מחצבי, ולא אנרגיה מתחדשת שפועלת באופן עצמאי. שכן השיטה תלויה בתוצרי לוואי שמקורם בהפקת האנרגיה המחצבית.
ניתן להשתמש בכל מרכיבי האצה - החלבון יכול לשמש למאכל של בני אדם וחיות, הפחמימות משמשות לייצור [[ביו-אתנול]] והשומן משמש לייצור [[ביו-דיזל]].
ניתן להשתמש בכל מרכיבי האצה - החלבון יכול לשמש למאכל של בני אדם וחיות, הפחמימות משמשות לייצור [[ביו-אתנול]] והשומן משמש לייצור [[ביו-דיזל]].
בעולם יש כ-400 אלף מינים של אצות. נכון לשנת 2007 רק 12 מגודלים באופן מסחרי.
בעולם יש כ-400 אלף מינים של אצות. נכון לשנת 2007 רק 12 מגודלים באופן מסחרי.
אחד היתרונות של דלק האצות הן שהן פחות מתחרות באופן ישיר אל משאבי חקלאות - בהשווה לדומה לביו-דלקים שמופקים מיגדולי דלק יבשתי שמתחרים על שטח חקלאי. עם זאת תשומות כמו דשנים, אנרגיה, הון, כוח אדם, זמן וכו' יכולים עדיין להוות גורמים שיביאו לכך שדלק המופק מאצות הוא על חשבון ייצור מזון לבני אדם. זאת ועוד - האצות יכולות לשמש כמקור לייצור דשן או כמקור אנרגיה למכוניות לדוגמה, ולכן אין בהכרח הפרדה ברורה וחדה בין ייצור אצות לדלקים לבין חקלאות למזון.
אחד היתרונות של דלק האצות הן שהן מתחרות באופן פחות ישיר אל משאבי חקלאות - בהשווה לדוגמה לביו-דלקים שמופקים מגידולים יבשתיים כמו סויה או תירס שמתחרים על שטח חקלאי. עם זאת תשומות כמו דשנים, אנרגיה, הון, כוח אדם, זמן וכו' יכולים עדיין להוות גורמים שיביאו לכך שדלק המופק מאצות הוא על חשבון ייצור מזון לבני אדם. זאת ועוד - האצות יכולות לשמש כמקור לייצור דשן או כמקור אנרגיה למכוניות לדוגמה, ולכן אין בהכרח הפרדה ברורה וחדה בין ייצור אצות לדלקים לבין חקלאות למזון.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==