שינויים

==טובין ושרותים המסופקים על ידי הסביבה==

==טובין ושרותים המסופקים על ידי הסביבה==

===דלקים מחצביים===

===דלקים מחצביים===

הדלקים המחצביים הם מקור מתכלה של חומר דלק נמוך אנטרופיה, אך גם בעלי חשיבות גדולה כחומר גלם (בתעשיית הפלסטיקה, חומרי צבע, הדברה, וכד'). להלן ננתח דלקים פחמימניים (יש אחרים, למשל אורניום). נתוני 1995: נפט סיפק 38% מתצרוכת האנרגיה העולמית, פחם 25% וגז טבעי 22%, כך שדלקים פחמימניים סיפקו 85% מתצרוכת האנרגיה העולמית. לשם פשטות הדיון אתנסח עבור נפט, אך הדיון הוא כללי.

[[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]] הם מקור מתכלה של חומר דלק בעל [[אנטרופיה]] נמוכה, אך גם בעלי חשיבות גדולה כחומר גלם (בתעשיית הפלסטיקה, חומרי צבע, [[חומר הדברה|הדברה]], וכד'). להלן ננתח דלקים פחמימניים (יש אחרים, למשל אורניום). נתוני 1995: נפט סיפק 38% מתצרוכת האנרגיה העולמית, פחם 25% וגז טבעי 22%, כך שדלקים פחמימניים סיפקו 85% מ[[משק האנרגיה העולמי|תצרוכת האנרגיה העולמית]]. לשם פשטות הדיון אתנסח עבור נפט, אך הדיון הוא כללי.

לכל דיון מעשי יש כמות קבועה של דלקים פחמימניים. הבעיה היא שקשה להעריך את הכמות הזו. הדלקים מצויים בעומקים שונים, ברמות איכות שונות, וברמות גישה שונות. ואכן, הערכות רזרבות הנפט משתנות באופן לא סביר. ב-1997, למשל, נצרכו בעולם 23 מיליארד חביות נפט, התגלו 7 מיליארד, אך הערכות הרזרבה עלו ב-11 מיליארד...

לכל דיון מעשי יש כמות קבועה של דלקים פחמימניים. הבעיה היא שקשה להעריך את הכמות הזו. הדלקים מצויים בעומקים שונים, ברמות איכות שונות, וברמות גישה שונות. ואכן, הערכות רזרבות הנפט משתנות באופן לא סביר. ב-1997, למשל, נצרכו בעולם 23 מיליארד חביות נפט, התגלו 7 מיליארד, אך הערכות הרזרבה עלו ב-11 מיליארד...

מבחינה כלכלית בודקים מה כמות הדלק שיהיה ''כדאי כלכלית'' לשאוב, אך מבחינה תרמודינמית אנו מביטים על EROEI – [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|החזר האנרגיה על השקעת האנרגיה]], דהיינו כמה אנרגיה של דלק נקבל ביחס להשקעת האנרגיה שנדרשה כדי לשאוב את כמות הדלק. במאזן האנרגיה המושקעת יש לחשב את האנרגיה שנדרשה לגילוי שדה הנפט ולקידוח, את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, להובלה, לזיקוק, איכסון, וחלוקה למשתמשים. יש כאלו המוסיפים גם את האנרגיה הנדרשת מהאקו-סיסטם לטפל בפסולת (הטמעת CO, CO2, טיפול בגשם חומצי, דליפות וכד'), אך לי ניראה שזה חישוב לא רלוונטי בכדאיות התרמודינמית של שאיבת הנפט (היות ואנרגיה זו נלקחת מהשמש, ולא מהאנרגיה שמספק הנפט עצמו). את ה-EROEI אפשר לשפר באמצעים טכנולוגיים, אך יש מגבלות פיסיקליות (למשל, להרים קילו לגובה 1 מטר 'עולה' 9.8 ג'אול, ללא תלות בטכנולוגיה).

מבחינה כלכלית בודקים מה כמות הדלק שיהיה ''כדאי כלכלית'' לשאוב, אך מבחינה [[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] אנו מביטים על EROEI – [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|החזר האנרגיה על השקעת האנרגיה]], דהיינו כמה אנרגיה של דלק נקבל ביחס להשקעת האנרגיה שנדרשה כדי לשאוב את כמות הדלק. במאזן האנרגיה המושקעת יש לחשב את האנרגיה שנדרשה לגילוי שדה הנפט ולקידוח, את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, להובלה, לזיקוק, איכסון, וחלוקה למשתמשים. יש כאלו המוסיפים גם את האנרגיה הנדרשת מהאקו-סיסטם לטפל בפסולת (הטמעת CO, CO2, טיפול בגשם חומצי, דליפות וכד'), אך לי ניראה שזה חישוב לא רלוונטי בכדאיות התרמודינמית של שאיבת הנפט (היות ואנרגיה זו נלקחת מהשמש, ולא מהאנרגיה שמספק הנפט עצמו). את ה-EROEI אפשר לשפר באמצעים טכנולוגיים, אך יש מגבלות פיסיקליות (למשל, להרים קילו לגובה 1 מטר 'עולה' 9.8 ג'אול, ללא תלות בטכנולוגיה).

לדוגמא, בשנות ה-50, על כל השקעה של חבית נפט התקבלו 50, בשנת 1999 היחס עמד על 1:5 והצפי הוא שבשנת 2005 היחס (בארה"ב) יגיע ל-1:1 [הגיע???]. ברור שכש EROEI יורד אל מתחת ל-1:1 אין טעם לשאוב נפט לצורך הפקת אנרגיה (אם כי אולי יש טעם לשאוב כחומר גלם).

לדוגמא, בשנות ה-50, על כל השקעה של חבית נפט התקבלו 50, בשנת 1999 היחס עמד על 1:5 והצפי הוא שבשנת 2005 היחס (בארה"ב) יגיע ל-1:1 [הגיע???]. ברור שכש EROEI יורד אל מתחת ל-1:1 אין טעם לשאוב נפט לצורך הפקת אנרגיה (אם כי אולי יש טעם לשאוב כחומר גלם).

===מים===

===מים===

כמות המים בכדור הארץ היא בקירוב קבועה ואינה ניתנת להכחדה. אך אנו תלויים במים המתוקים המהווים אך 3% מהכמות הכוללת (כשרק 1% ניתן לניצול מיידי, 2% לכודים בקרח עד) והם ניתנים לזיהום על ידי פעילות האדם. המערכת הכלכלית תלוייה במים באופנים רבים: מים לשתיה, לתעשייה, לחקלאות, לטיפול בזיהום, כבסיס לאקו-סיסטם ועוד. המאפיינים של המים כמשאב משתנים בהתאם לשימוש.

כמות המים בכדור הארץ היא בקירוב קבועה ואינה ניתנת להכחדה. אך אנו תלויים במים המתוקים המהווים אך 3% מהכמות הכוללת (כשרק 1% ניתן לניצול מיידי, 2% לכודים בקרח עד) והם ניתנים לזיהום על ידי פעילות האדם. המערכת הכלכלית תלוייה במים באופנים רבים: מים לשתיה, לתעשייה, לחקלאות, לטיפול בזיהום, כבסיס לאקו-סיסטם ועוד. המאפיינים של המים כמשאב משתנים בהתאם לשימוש.

===אנרגית שמש===

===אנרגית שמש===

המקור הראשוני לאנרגיה ואנטרופיה נמוכה מהן 'ניזונה' הביוספרה כולה. כמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ היא אדירה, אך היא מפוזרת באופן שווה ולכן קשה מאד לאסוף ולנצל אותה. כמעט כל השימוש שלנו בארגית השמש הוא דרך הטמעה שלה בכלורופיל. אנו משתמשים בכ-50% מהאנרגיה שנקלטת על ידי הצמחים.  

המקור הראשוני לאנרגיה ואנטרופיה נמוכה מהן 'ניזונה' הביוספרה כולה. כמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ היא אדירה, אך היא מפוזרת באופן שווה ולכן קשה מאד לאסוף ולנצל אותה. כמעט כל השימוש שלנו בארגית השמש הוא דרך הטמעה שלה בכלורופיל. אנו משתמשים בכ-50% מהאנרגיה שנקלטת על ידי הצמחים.  

[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:מושגי יסוד בכלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:מושגי יסוד בכלכלה אקולוגית]]