שורה 12: |
שורה 12: |
| יש עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכינרת, ובנגב. | | יש עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכינרת, ובנגב. |
| | | |
− | ===אקוויפר החוף=== | + | ====אקוויפר החוף==== |
| משרע מתחת לפני הקרקע מאזור בינימינה בצפון ועד איזור ניר-עם בדרום, ומהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. עקב המלחת בארות כתוצאה משאיבת יתר ועקב זיהומי מי תהום, נסגרו בארות רבות באקוויפר זה. | | משרע מתחת לפני הקרקע מאזור בינימינה בצפון ועד איזור ניר-עם בדרום, ומהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. עקב המלחת בארות כתוצאה משאיבת יתר ועקב זיהומי מי תהום, נסגרו בארות רבות באקוויפר זה. |
− | ===אקוויפר ההר=== | + | ====אקוויפר ההר==== |
| אקווירפ ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. | | אקווירפ ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. |
| | | |
− | ===אקוויפר חרמון=== | + | ====אקוויפר חרמון==== |
| אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת. | | אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת. |
| | | |
− | ===אגם הכינרת=== | + | ====אגם הכינרת==== |
| הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. | | הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. |
− |
| |
− | ===הצפות===
| |
| | | |
| ===שימוש במקורות המים=== | | ===שימוש במקורות המים=== |
שורה 32: |
שורה 30: |
| | | |
| מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים. | | מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים. |
| + | |
| + | ===מי שטפונות=== |
| + | בנוסף למאגרים אלה יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות ונשפטים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הוקמו במטרה לאגור חלק מהמים האלה. |
| + | |
| + | ===הצפות=== |
| | | |
| ===התפלה=== | | ===התפלה=== |
− | בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה. עלות התפלה גבוה מעט מאשר מים שנשאבו מבארות, עם זאת כמות האנרגיה הדרושה להתפלה היא גבוהה ועליה עתידית במחירי הדלקים עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי. | + | בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה. עלות התפלה גבוה מעט מאשר מים שנשאבו מבארות, עם זאת כמות האנרגיה הדרושה להתפלה היא גבוהה ועליה עתידית במחירי הדלקים עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי. |
| | | |
| ==צריכה== | | ==צריכה== |