שינויים

ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד.

ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד.

ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך ניתן להתמודד עם זה בעזרת ציטוטים מדויקים.

ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך ניתן להתמודד עם זה בעזרת ציטוט מדויק ממקור נתון.

לפי דעה, קיימת בעיה לכתוב אובייקטיבית בצורה כזו שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. כביכול זה בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתיתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים.{{ש}}

לפי דעה, קיימת בעיה לכתוב אובייקטיבית בצורה כזו שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. כביכול זה בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתיתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים.{{ש}}