שינויים

ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד.

ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד.

ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך ניתן להתמודד עם זה בעזרת ציטוטים מדויקים.

ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך ניתן להתמודד עם זה בעזרת ציטוטים מדויקים.

אם אכן, בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו היא דרך כלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה עם שיטה זו היא חוסר [[נטרליות]] בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות בעצמן.

אם אכן, בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו היא דרך כלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה עם שיטה זו היא חוסר [[נטרליות]] בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות בעצמן.

בעיה נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.  

בעיה אפשרית בהבאת דבר לפי אומרו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. באופן עקרוני או בחברות עם חופש ביטוי, ניתן לנסות להתמודד עם בעיה זאת עם פרסום מאמרים עם דעה נגדית אשר גם בהם דבר מובא בשם אומרו.

בעיה אפשרית בהבאת דבר לפי אומרו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. באופן עקרוני או בחברות עם חופש ביטוי, ניתן לנסות להתמודד עם בעיה זאת עם פרסום מאמרים עם דעה נגדית אשר גם בהם דבר מובא בשם אומרו.

בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.

===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"===

===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"===