שינויים

משהו הוא '''אובייקטיבי''' אם ניתן לאשר אותו ללא תלות במוח. אם טענה נכונה גם כאשר שוקלים אותה מחוץ לנקודת המבט של יצור חי מסויים, אזי היא מסומנת כאמתית אובייקטיבית. אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.

משהו הוא '''אובייקטיבי''' אם ניתן לאשר אותו ללא תלות במוח. אם טענה נכונה גם כאשר שוקלים אותה מחוץ לנקודת המבט של יצור חי מסויים, אזי היא מסומנת כאמתית אובייקטיבית. אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.

===דרכים לכתיבה אוביקטיבית===

===דרכים להתנסח באוביקטיבית===

יש מספר דרכים לנסות להתקרב לכתיבה אובייקטיבית.

יש מספר דרכים להתנסח באובייקטיביות, או לחלופין, מספר הגדרות לגבי מה זה בעצם להתנסח באובייקטיבית.

דרך אחת היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' בשם אומרו  - ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}:

דרך אחת להתנסח אובייקטיביות היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' של דבר מסוים ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}:

:* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.

:* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.

:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.

:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.

בעיה נוספת היא הצגה מוגזמת של נקודת המבט של החברה האנושית - אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר [[התמוטטות]]. במסגרת מערכת אקולוגית (או [[מערכת מורכבת]] כלשהי - במיוחד כאשר היא [[מערכת דיאספטית]]) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, [[תהליך|תהליכים]] שלא קשורים רק לפעילות האדם ו[[מידע]] שיש לאסוף בגלל כניסה של [[אנרגיה]] למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך [[מערכת אקולוגית]] שמסחררת [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורי תרכובות]] שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של [[אנרגיה]] (דרך [[ייצור ראשוני]]). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי [[ביוספרה 2]]. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך [[השפעות סביבתיות]]. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר [[יתומי השמיים]] שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[קיימות]] ו[[אל תסתכלו למעלה]].  

בעיה נוספת היא הצגה מוגזמת של נקודת המבט של החברה האנושית - אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר [[התמוטטות]]. במסגרת מערכת אקולוגית (או [[מערכת מורכבת]] כלשהי - במיוחד כאשר היא [[מערכת דיאספטית]]) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, [[תהליך|תהליכים]] שלא קשורים רק לפעילות האדם ו[[מידע]] שיש לאסוף בגלל כניסה של [[אנרגיה]] למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך [[מערכת אקולוגית]] שמסחררת [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורי תרכובות]] שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של [[אנרגיה]] (דרך [[ייצור ראשוני]]). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי [[ביוספרה 2]]. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך [[השפעות סביבתיות]]. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר [[יתומי השמיים]] שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[קיימות]] ו[[אל תסתכלו למעלה]].  

דרך נוספת להתייחס לאובייקטיביות היא נסיון להגדיר  ''דבר המוסכם על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'':

דרך נוספת להתייחס לאובייקטיביות היא נסיון להגדיר  ''דבר המוסכם על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'':

:* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם או בפעילות שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.

:* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם או בפעילות שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.

בדרך כלל נוקטים בגישה זו על דרך קיצור - לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה).  

 

יש הנוקטים בגישה דומה על דרך קיצור, כמו לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה).  

ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]].   

ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]].   

השיטה המדעית הגיעה לקונצנוס רחב למדי בתחומים רבים. אחד המאפיינים של המדע הוא [[הוליזם]] ו[[כוח ניבוי]]. ההוליזם בא לידי ביטוי בכך שתחומים שונים הגיעו לאותה מסקנה דרך שיטות מחשבה, ניסויים ונימוקים שונים למדי. לדוגמה גם פיזקיאים וגם אסטרנומים חישבו בשיטות שונות את מהירות האור (דרך אור המחוזר דרך מראה וחורים בגלגל, ודרך חישובי זמן המופע של היריחים של צדק) והגיעו לתוצאה דומה. מקרים רבים אחרים התרחשו הן בין תחומים שונים במדע (ביסוס הכימיה על הפיזיקה ועל מבנה האטום, ביסוס חלקים בביולוגיה על כימיה, ביסוס מדעי המוח על ביולוגיה) והן בתוך תחומי המדע על ידי סינתזות שונות - לדוגמה הסינתזה בין התאוריה של מנדל על תורשה לבין התאוריה של דארווין על הברירה הטבעית ולאחר מכן ביסוס נוסף של שתי התאוריות דרך מנגוננים פיזיים עם גילוי ה-DNA ו-RNA.   

השיטה המדעית הגיעה לקונצנוס רחב למדי בתחומים רבים. אחד המאפיינים של המדע הוא [[הוליזם]] ו[[כוח ניבוי]]. ההוליזם בא לידי ביטוי בכך שתחומים שונים הגיעו לאותה מסקנה דרך שיטות מחשבה, ניסויים ונימוקים שונים למדי. לדוגמה גם פיזקיאים וגם אסטרנומים חישבו בשיטות שונות את מהירות האור (דרך אור המחוזר דרך מראה וחורים בגלגל, ודרך חישובי זמן המופע של היריחים של צדק) והגיעו לתוצאה דומה. מקרים רבים אחרים התרחשו הן בין תחומים שונים במדע (ביסוס הכימיה על הפיזיקה ועל מבנה האטום, ביסוס חלקים בביולוגיה על כימיה, ביסוס מדעי המוח על ביולוגיה) והן בתוך תחומי המדע על ידי סינתזות שונות - לדוגמה הסינתזה בין התאוריה של מנדל על תורשה לבין התאוריה של דארווין על הברירה הטבעית ולאחר מכן ביסוס נוסף של שתי התאוריות דרך מנגוננים פיזיים עם גילוי ה-DNA ו-RNA.   

* משמעות אפשרית שלישית היא "אינסטרומנטלי" כך שבן אדם אומר את המילה "אובייקטיבי" אך מתכוון למעשה למילה "אינסטרומנטלי" (בלבול מילים):

===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"===

:* למשל, מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).

* לעתים כאשר אדם אומר "אובייקטיבי" הוא מתכוון בכלל למונח "אינסטרומנטלי" (בלבול מונחים).

:* במקרה זה האדם מתכוון לטעון מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).

 

גם כאן בדומה להיבטים אחרים עולה בעיה של רלבנטיות - גם אם אנו יכולים למדוד בצורה אובייקטיבת מה העובי של הספר של ניוטון או מה המשקל שלו - זה לא בהכרח נתון מענין במיוחד.  

מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.

מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.