שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,853 בתים ,  07:21, 21 בספטמבר 2023
שורה 12: שורה 12:  
:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.
 
:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.
   −
היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, שניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם  A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו). אם זאת גם בדרך זו קיימת בעיות לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים ותתן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y.  
+
היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם  A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X.  
 +
 
 +
גם בדרך זו קיימת בעיות לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y. מצד שני בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים, אפילו של של כמה עשרות אנשים.
 +
 
 +
בעיה שלישית מובנית בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים לבנים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו. 
    
אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה.   
 
אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה.   

תפריט ניווט