שינויים

היבטים אלה כוללים התייחסות לסוגיות של [[בריאות הציבור]] כמו [[תזונה בריאה]] מול [[מזון מהיר ותעשייתי]] או [[מזון מעובד]], וכן היבטים של [[כלכלת השמנה]] ועודף [[מלח]], [[סוכר]] ו[[שומן]] במזון וכן [[שיווק מזון לילדים]], הספקה זולה של ירקות ופירות טריים, וכן [[זיהום במזון]]. סוגיה נוספת היא [[אלכוהול]] והשפעותיו הרבות על בריאות הציבור ועל החברה כולל אלכוהוליזם, סרטן, אלימות בגלל אלכוהול, נהיגה בשכרות, ועוד. סוגיות נוספות בתחום המזון נוגעות ל[[אריזות חד פעמיות]], [[זיהום תעשייתי]] ופליטות של [[גזי חממה]] ממזון, סוגיות של [[הגבלים עסקיים]] ועלויות המזון בארץ, סוגיות כשרות, זכויות עובדים בתעשיית המזון, וסוגיות אתיות הנוגעות ל[[תעשיית הבשר]] ו[[תעשיית המזון מהחי]] הנגועות ל[[זכויות בעלי חיים]].  

היבטים אלה כוללים התייחסות לסוגיות של [[בריאות הציבור]] כמו [[תזונה בריאה]] מול [[מזון מהיר ותעשייתי]] או [[מזון מעובד]], וכן היבטים של [[כלכלת השמנה]] ועודף [[מלח]], [[סוכר]] ו[[שומן]] במזון וכן [[שיווק מזון לילדים]], הספקה זולה של ירקות ופירות טריים, וכן [[זיהום במזון]]. סוגיה נוספת היא [[אלכוהול]] והשפעותיו הרבות על בריאות הציבור ועל החברה כולל אלכוהוליזם, סרטן, אלימות בגלל אלכוהול, נהיגה בשכרות, ועוד. סוגיות נוספות בתחום המזון נוגעות ל[[אריזות חד פעמיות]], [[זיהום תעשייתי]] ופליטות של [[גזי חממה]] ממזון, סוגיות של [[הגבלים עסקיים]] ועלויות המזון בארץ, סוגיות כשרות, זכויות עובדים בתעשיית המזון, וסוגיות אתיות הנוגעות ל[[תעשיית הבשר]] ו[[תעשיית המזון מהחי]] הנגועות ל[[זכויות בעלי חיים]].  

בדומה למדינות רבות אחרות בעולם יש מגמה של [[השמנה בישראל]]. נתונים של [[מזון בישראל]] מצביעים על עליה בצריכת [[סוכר|הסוכר]], המלח והבשר וירידה בצריכת ירקות ופירות. מגמות אלה מתחילות בגיל צעיר עקב שיווק מזון לילדים, ורצון של חברות מזון לקבוע דפוסי אכילה והתנהגות שיועילו להן. היבטים אלה מושפעים גם מודעות ונגישות לתזונה בריאה. שכן תזונה גרועה, עתירת מלח וסוכר אופיינית יותר לשכבות עניות יותר. הדבר מחריף [[אי שוויון בריאותי בישראל]] – לדוגמה תפוצה של [[סוכרת]] בקרב שכבות עניות יותר. עלויות המחלות התזונתיות מרחיבות [[אי שוויון כלכלי]] בישראל בגלל הצורך לטפל בבני משפחה חולים ובגלל מקרי נכות ומוות על רקע מזון לא בריא.  

 

בישראל כמו במדינות רבות אחרות בעולם יש מגמה של [[השמנה בישראל]]. כמו כן יש מגמה של עליה בצריכת הסוכר, המלח והבשר וירידה בצריכת ירקות ופירות. מגמות אלה מתחילות בגיל צעיר עקב שיווק מזון לילדים, ורצון של חברות מזון לקבוע דפוסי אכילה והתנהגות שיועילו להן. היבטים אלה מושפעים גם מודעות ונגישות לתזונה בריאה. שכן תזונה גרועה, עתירת מלח וסוכר אופיינית יותר לשכבות עניות יותר. הדבר מחריף [[אי שוויון בריאותי בישראל]] – לדוגמה תפוצה של [[סוכרת]] בקרב שכבות עניות יותר. עלויות המחלות התזונתיות מרחיבות [[אי שוויון כלכלי]] בישראל בגלל הצורך לטפל בבני משפחה חולים ובגלל מקרי נכות ומוות על רקע מזון לא בריא.  

אריזות של מזונות ומשקאות הכוללות עטיפות של מזונות, שקיות ניילון, כלים חד פעמיים, ובקבוקים מהווים חלק גדול מה[[פסולת]] בישראל, בעיקר בקשר של פסולת פלסטיק, נייר וזכוכית, ומהווים גם מקור חשיפה ל[[מיקרו-פלסטיק]] כמו פתלטים שיכול להיכנס לגוף.  

אריזות של מזונות ומשקאות הכוללות עטיפות של מזונות, שקיות ניילון, כלים חד פעמיים, ובקבוקים מהווים חלק גדול מה[[פסולת]] בישראל, בעיקר בקשר של פסולת פלסטיק, נייר וזכוכית, ומהווים גם מקור חשיפה ל[[מיקרו-פלסטיק]] כמו פתלטים שיכול להיכנס לגוף.