47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''רשימת שאלות לשיחת קיימות''' היא רשימת שאלות ותשובות אפשרוית לצורך שיחה מונחית שאלות בנו..."
'''רשימת שאלות לשיחת קיימות''' היא רשימת שאלות ותשובות אפשרוית לצורך שיחה מונחית שאלות בנושא [[קיימות]].
==רקע==
רשימת השאלות נועדה לעשור לפעילי קיימות כשהם רוצים לשכנע אדם אחר או כדי לעזור להם להתקדם בכוחות עצמם בידע, הבנה מעמיקה (כולל היבטים חברתיים או נפשיים) או בפעילות הנוגעת לקיימות.
לעיתים פעילי קיימות פוגשים אנשים שהם רוצים לשכנע. האדם השני לא בהכרח מחוייב לקיימות או ל[[מדע]] או שהוא לא מסכים איתכם בנקודה מסויימת. מטרת השאלות היא לא רק כדי לאפשר לאדם לשכנע אדם אחר. גם אצלנו קיימים מחסומים עצמיים שונים שעלולים לעצור אותנו מלהבין דברים ברמה מספיק טובה.
השאלה מהי הנקודה יכולה להיות היבט חשוב כדי להתקדם בשיחה. מהסתכלות על תהליכים ותופעות כמו [[הכחשת אקלים]], [[הכחשת זיהום]], ו[[הכחשת נזקי העישון]] וכן ויכוחים אחרים במדע , פוליטיקה ותרבות. נראה שחשוב להסכים עם הצד השני מהי הנקודה שיש עליה מחלוקת. ללא הסכמה כזו, גם אם מצליחים לשכנע בנקודה מסויימת , מיד קיימת גלישה לשאלה אחרת, בסוג של הגנת what about. הצד השני שוכח שהוא בכלל התווכח איתכם על הנקודה הראשונה. מטרת הגנה זו היא לשמור על [[זהות]] של הדובר השני שכן הוא מרגיש מאויים על ידי מידע חדש או נקודת מבט אחרת שיוצרת איום על הזהות שלו, על סיפור שיש לו בראש ושבהרבה מקרים גם מהווה חלק מ[[סדר חברתי]] שהוא מזדהה איתו.
הנחת היסוד של רשימת השאלות הבאה היא גם שיותר קל לשכנע אנשים כאשר שואלים אותם שאלות. שיטה זו מבוססת על הדיאלוג [[מנון]] של סוקרטס. סוקרטס מנסה לדון עם אציל צעיר מהי הדרך הטובה כדי להגיע אל "המידה הטובה". במהרה הם מגיעים למסקנה שקשה להגיד מהי בעצם "המידה הטובה" סוקרטס מדגים לאציל כי חשוב להגיע ליכולת להגיע לנקודה נפשית של [[נכונות להודות בבורות]]. הוא שואל עבד צעיר מה צריך לעשות כדי להכפיל את שטחו של ריבוע. בתחילה נותן הנער תשובות שגויות בבטחון רב, עד שהוא מגיע לנקודה בה הוא מודע שאינו יודע את התשובה. בנקודה זו פונה סוקרטס אל בן שיחו האציל ומודיע לו שנעשתה התקדמות עצומה. הן בתחילת השיחה והן בשלב זה של השיחה העבד לא יודע את התשובה אבל בתחילת השיחה הוא לא היה נכון להודות בכך. הנכונות להודות בכך שאינך יודע תשובה מסויימת מאפשרת תהליך של לימוד מידע חדש ואולי גם שינוי של נקודת השקפה. במילים אחרות - "אי אפשר למלא כוס מלאה". [[יובל נוח הררי]] וכן ריצארד פניימן ([[החדווה שבגילוי דברים]]) מדגישים שניהם את חשיבות הערך של נכונות להודות בבורות עצמית (שלנו עצמנו, של החברה שלנו) כדי להיות מסוגלים להתקדם ולחפש תשובות לשאלות.
באופן דומה כדי להתקם בידע על קיימות יש צורך בזיהוי הנקודה שעליה אין מסכימים. לפעמים עלינו להראות לאדם השני, או לעצמנו, שהוא או אנחנו מאמינים בטעות בתשובה לא נכונה או שהתשובה הקיימת אינה פשוטה כפי שזה נראה. לפעמים מדובר בשאלה פתוחה שאין עליה תשובה ברורה. עם זאת לפעמים גם בשאלות כאלה יש תשובות כמו מה יותר סביר - שכן לא כל התשובות האפשוריות הן סבירות באותה מידה. כאימון עצמי רשימת השאלות היא דבר שאפשר לחזור אליו מדי פעם בפעם - נניח פעם בשנה - כדי לראות אולי אחת אפשר לשנות את התשובות לחלק מהשאלות או אם הבטחון בתשובה מסויימת השתנה בגלל מחקרים חדשים או בגלל [[תהליך|התפתחיות]] ב[[תהליך חברתי|חברה]], [[שינוי טכנולוגי|בטכנולוגיה]] או בתהליכים אקולוגיים או אחרים.
==רקע==
רשימת השאלות נועדה לעשור לפעילי קיימות כשהם רוצים לשכנע אדם אחר או כדי לעזור להם להתקדם בכוחות עצמם בידע, הבנה מעמיקה (כולל היבטים חברתיים או נפשיים) או בפעילות הנוגעת לקיימות.
לעיתים פעילי קיימות פוגשים אנשים שהם רוצים לשכנע. האדם השני לא בהכרח מחוייב לקיימות או ל[[מדע]] או שהוא לא מסכים איתכם בנקודה מסויימת. מטרת השאלות היא לא רק כדי לאפשר לאדם לשכנע אדם אחר. גם אצלנו קיימים מחסומים עצמיים שונים שעלולים לעצור אותנו מלהבין דברים ברמה מספיק טובה.
השאלה מהי הנקודה יכולה להיות היבט חשוב כדי להתקדם בשיחה. מהסתכלות על תהליכים ותופעות כמו [[הכחשת אקלים]], [[הכחשת זיהום]], ו[[הכחשת נזקי העישון]] וכן ויכוחים אחרים במדע , פוליטיקה ותרבות. נראה שחשוב להסכים עם הצד השני מהי הנקודה שיש עליה מחלוקת. ללא הסכמה כזו, גם אם מצליחים לשכנע בנקודה מסויימת , מיד קיימת גלישה לשאלה אחרת, בסוג של הגנת what about. הצד השני שוכח שהוא בכלל התווכח איתכם על הנקודה הראשונה. מטרת הגנה זו היא לשמור על [[זהות]] של הדובר השני שכן הוא מרגיש מאויים על ידי מידע חדש או נקודת מבט אחרת שיוצרת איום על הזהות שלו, על סיפור שיש לו בראש ושבהרבה מקרים גם מהווה חלק מ[[סדר חברתי]] שהוא מזדהה איתו.
הנחת היסוד של רשימת השאלות הבאה היא גם שיותר קל לשכנע אנשים כאשר שואלים אותם שאלות. שיטה זו מבוססת על הדיאלוג [[מנון]] של סוקרטס. סוקרטס מנסה לדון עם אציל צעיר מהי הדרך הטובה כדי להגיע אל "המידה הטובה". במהרה הם מגיעים למסקנה שקשה להגיד מהי בעצם "המידה הטובה" סוקרטס מדגים לאציל כי חשוב להגיע ליכולת להגיע לנקודה נפשית של [[נכונות להודות בבורות]]. הוא שואל עבד צעיר מה צריך לעשות כדי להכפיל את שטחו של ריבוע. בתחילה נותן הנער תשובות שגויות בבטחון רב, עד שהוא מגיע לנקודה בה הוא מודע שאינו יודע את התשובה. בנקודה זו פונה סוקרטס אל בן שיחו האציל ומודיע לו שנעשתה התקדמות עצומה. הן בתחילת השיחה והן בשלב זה של השיחה העבד לא יודע את התשובה אבל בתחילת השיחה הוא לא היה נכון להודות בכך. הנכונות להודות בכך שאינך יודע תשובה מסויימת מאפשרת תהליך של לימוד מידע חדש ואולי גם שינוי של נקודת השקפה. במילים אחרות - "אי אפשר למלא כוס מלאה". [[יובל נוח הררי]] וכן ריצארד פניימן ([[החדווה שבגילוי דברים]]) מדגישים שניהם את חשיבות הערך של נכונות להודות בבורות עצמית (שלנו עצמנו, של החברה שלנו) כדי להיות מסוגלים להתקדם ולחפש תשובות לשאלות.
באופן דומה כדי להתקם בידע על קיימות יש צורך בזיהוי הנקודה שעליה אין מסכימים. לפעמים עלינו להראות לאדם השני, או לעצמנו, שהוא או אנחנו מאמינים בטעות בתשובה לא נכונה או שהתשובה הקיימת אינה פשוטה כפי שזה נראה. לפעמים מדובר בשאלה פתוחה שאין עליה תשובה ברורה. עם זאת לפעמים גם בשאלות כאלה יש תשובות כמו מה יותר סביר - שכן לא כל התשובות האפשוריות הן סבירות באותה מידה. כאימון עצמי רשימת השאלות היא דבר שאפשר לחזור אליו מדי פעם בפעם - נניח פעם בשנה - כדי לראות אולי אחת אפשר לשנות את התשובות לחלק מהשאלות או אם הבטחון בתשובה מסויימת השתנה בגלל מחקרים חדשים או בגלל [[תהליך|התפתחיות]] ב[[תהליך חברתי|חברה]], [[שינוי טכנולוגי|בטכנולוגיה]] או בתהליכים אקולוגיים או אחרים.