שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
תעשיות המגדלות חיות לייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב הינן בעלות השפעה משמעותית על הסביבה.
 
תעשיות המגדלות חיות לייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב הינן בעלות השפעה משמעותית על הסביבה.
   −
בשנת 2007 פורסם דו"ח בשם "הצל הארוך של תעשיית החי" ("Livestock's long shadow") של מרכז מחקר בינלואמי בשם "Lead" על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תמורה נכבדת להרס הקרקע, שינויי אקלים, זיהום אוויר, זיהום מים, מחסור במים, והקטנת המגוון הביולוגי. על פי הדו"ח משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.  
+
בשנת 2007 פורסם דו"ח בשם "הצל הארוך של תעשיית משק החי" ("Livestock's long shadow") של מרכז מחקר בינלואמי בשם "Lead" על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תמורה נכבדת להרס הקרקע, שינויי אקלים, זיהום אוויר, זיהום מים, מחסור במים, והקטנת המגוון הביולוגי. על פי הדו"ח משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.  
    
==הרס קרקעות==
 
==הרס קרקעות==
 
מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח החקלאי המעובד. סה"כ 70% משטחי החקלאות, ו30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.
 
מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח החקלאי המעובד. סה"כ 70% משטחי החקלאות, ו30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.
   −
התרחבות ענף המזון מהחי הינו גורם מרכזי בברוא יערות, במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות. 70% משטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך הרס קרקע בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.
+
התרחבות ענף המזון מהחי הינו גורם מרכזי בברוא יערות, במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות. 70% משטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[שחיקת קרקעות|הרס קרקע]] בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.
    
==שינויי אקלים==
 
==שינויי אקלים==
שורה 14: שורה 14:     
משקי החי פולטים כ-37% מהמתאן שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]] ,GWP,גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).
 
משקי החי פולטים כ-37% מהמתאן שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]] ,GWP,גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).
 +
 +
העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ו[[למדבור]], גורמת לירידה בכושרה של הביוספירה להטמיע בחזרה את הפחמן שהאדם פולט.
    
==זיהום אוויר==
 
==זיהום אוויר==
 +
משק החי אחראי לפליטת 64% מהאמוניה לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת גשם חומצי ולהעלאת רמת החומציות במערכות אקולוגיות.
 +
 
==זיהום מים==
 
==זיהום מים==
 +
החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס שוניות אלמוגים ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחיפתם של זבל בע"ח, [[אנטיביוטיקה]] והורמונים, כימיקלים, דשנים ו[[חומרי הדברה]] שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם. נתונים עולמיים אינם זמינים, אך בארה"ב, משק החי אחראי ל-55% מ[[שחיקת קרקעות|שחיקת הקרקע]], ל-37% מהשימוש במדבירים,ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מ[[מחזור הזרחן|הזרחן]] ו[[מחזור החנקן|החנקן]] הנשטפים למים מתוקים.
 +
 
==מחסור במים==
 
==מחסור במים==
 +
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
 +
מצב המים בעולם הולך ומחמיר. הגישה למים נקיים בכמות מספקת הופכת לקשה יותר ויותר. עד לשנת 2025, צפויים 64% מאוכלוסיה העולם לחיות באיזורים הסובלים מלחץ מים. משק החי הוא גורם מפתח בניצול המים. משק החי צורך 8% מהסך העולמי, בעיקר להשקיית יבולים.
 +
 
==אובדן של מגוון ביולוגי==
 
==אובדן של מגוון ביולוגי==
 +
העידן שלנו מוערך כעידן חסר תקדים בהיקפי האובדן של [[מגוון ביולוגי]]. ההערכה היא כי קצב אבדן המינים כיום מהיר פי 50 עד 500 מהקצב שהתקיים בתקופות עבר.
 +
 +
נוסף על ההשפעות מזיהום של משק החי, קיימת ההשפעה של אבדן בתי גידול קודמים למינים אחרים. משק החי כולל כ-20% ממסת בע"ח בעולם, אשר חיים על כ-30% משטח הפנים של כדור הארץ. שטח שאוכלס בעבר ע"י בע"ח פראיים. בע"ח במשק החי דוחקים גם את מזונם של טורפים ומאיימים בכך על קיום הטורפים עצמם. באיזורים מפותחים, משק חי הפך לסביבה אקולוגית יציבה ללא איומים, בעלת מגוון ביולוגי נמוך.
 +
 +
306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו ע"י ה-WWF מאויימים ע"י משק החי.
 
==הערכות של השפעה אישית==
 
==הערכות של השפעה אישית==
 
בשנת 2000 העורך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  
 
בשנת 2000 העורך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  
815

עריכות

תפריט ניווט