| '''הטיה קוגניטיבית''' (באנגלית: '''Cognitive bias''') היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של [[בני אדם]] לטעויות ב[[תפיסה]], ב[[זיכרון]], ב[[חשיבה]] או בשיפוט.{{הערה|1=Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454}}{{הערה|1=Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.}}{{הערה|1=Ariely, D. (2008). [[Predictably irrational]]: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.}} הטיות קוגניטיביות הושפעו מ[[התפתחות אבולוציונית]] ולחץ [[הברירה הטבעית]]. | | '''הטיה קוגניטיבית''' (באנגלית: '''Cognitive bias''') היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של [[בני אדם]] לטעויות ב[[תפיסה]], ב[[זיכרון]], ב[[חשיבה]] או בשיפוט.{{הערה|1=Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454}}{{הערה|1=Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.}}{{הערה|1=Ariely, D. (2008). [[Predictably irrational]]: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.}} הטיות קוגניטיביות הושפעו מ[[התפתחות אבולוציונית]] ולחץ [[הברירה הטבעית]]. |
− | להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים שלקו ב[[שבץ מוחי]] או מחלה נוירו-דגנרטיבית, [[דיכאון]], [[הפרעות חרדה]] וכדומה, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית ה[[נורמליות|נורמלית]]. במיוחד בעת המודרנית שהיא עת רווייה ב[[עומס מידע]] ברוב ככל מקומות עולמינו (תופעה שיש מגמה לחסל בעזרת [[אוטומציה]]). | + | להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים שלקו ב[[שבץ מוחי]] או מחלה נוירו-דגנרטיבית, [[דיכאון]], [[הפרעות חרדה]] וכדומה, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית ה[[נורמליות|נורמלית]] ובמיוחד בעת המודרנית הנחשבת לרווייה ב[[עומס מידע]] ברוב ככל מקומות בעולמינו (תופעה שיש מגמה להקטין בעזרת [[אוטומציה]]). |
| המונח נטבע על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]], [[פסיכולוגיה]] ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטיביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטיביות נמצאת בספרו של כהנמן [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]]. כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיביות. | | המונח נטבע על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]], [[פסיכולוגיה]] ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטיביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטיביות נמצאת בספרו של כהנמן [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]]. כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיביות. |