שינויים

'''הטיה קוגניטיבית''' (באנגלית: '''Cognitive bias''') היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של [[בני אדם]] לטעויות ב[[תפיסה]], ב[[זיכרון]], ב[[חשיבה]] או בשיפוט.{{הערה|1=Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454}}{{הערה|1=Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.}}{{הערה|1=Ariely, D. (2008). [[Predictably irrational]]: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.}} הטיות קוגניטיביות הושפעו מ[[התפתחות אבולוציונית]] ולחץ [[הברירה הטבעית]].

'''הטיה קוגניטיבית''' (באנגלית: '''Cognitive bias''') היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של [[בני אדם]] לטעויות ב[[תפיסה]], ב[[זיכרון]], ב[[חשיבה]] או בשיפוט.{{הערה|1=Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454}}{{הערה|1=Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.}}{{הערה|1=Ariely, D. (2008). [[Predictably irrational]]: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.}} הטיות קוגניטיביות הושפעו מ[[התפתחות אבולוציונית]] ולחץ [[הברירה הטבעית]].

להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי [[דיכאון]], [[הפרעות חרדה]] ו[[הפרעות נפשיות]] נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית ה[[נורמליות|נורמלית]]. המונח נטבע על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]], [[פסיכולוגיה]] ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטיביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטיביות נמצאת בספרו של כהנמן [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]]. כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיביות.  

להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים שלקו ב[[שבץ מוחי]] או מחלה נוירו-דגנרטיבית, [[דיכאון]], [[הפרעות חרדה]] וכדומה, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית ה[[נורמליות|נורמלית]]. במיוחד בעת המודרנית שהיא עת רווייה ב[[עומס מידע]] ברוב ככל מקומות עולמינו (תופעה שיש מגמה לחסל בעזרת [[אוטומציה]]).

המונח נטבע על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]], [[פסיכולוגיה]] ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטיביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטיביות נמצאת בספרו של כהנמן [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]]. כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיביות.  

כהנמן וטברסקי בחנו מקרים רבים של הטיות קוגניטיביות - מקרים שבהם התשובה הראשונית שעולה לנו לראש היא לאו דווקא התשובה הנכונה - לדוגמה נותנים לנו תיאור של אדם ואנחנו קופצים למסקנה בשאלה מה המקצוע שלו. לאחר כמה שנות פעילות הם הוציאו מאמר מפורסם בסיינאס. המומחים שקראו את המאמר ראו שגם הם נופלים בהטיות הקוגניטיביות שתארו המחברים, והמאמר הפך למאמר מפורסם ומצוטט. המאמר בעצם איתגר שתי הנחות יסוד שיש ב[[חקר הכלכלה]] ובמדעי החברה בכלל - אחת היא שאנשים הם [[רציונליים]]. השנייה היא שאם אנשים מתנהגים בחוסר רציונליות זה בגלל רגשות. טברסקי וכהנמן הראו שבמקרים רבים אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית וכי סטייה מכך נובעת משורה של הטיות שאנחנו מבצעים - לאו דווקא בגלל רגשות.  

כהנמן וטברסקי בחנו מקרים רבים של הטיות קוגניטיביות - מקרים שבהם התשובה הראשונית שעולה לנו לראש היא לאו דווקא התשובה הנכונה - לדוגמה נותנים לנו תיאור של אדם ואנחנו קופצים למסקנה בשאלה מה המקצוע שלו. לאחר כמה שנות פעילות הם הוציאו מאמר מפורסם בסיינאס. המומחים שקראו את המאמר ראו שגם הם נופלים בהטיות הקוגניטיביות שתארו המחברים, והמאמר הפך למאמר מפורסם ומצוטט. המאמר בעצם איתגר שתי הנחות יסוד שיש ב[[חקר הכלכלה]] ובמדעי החברה בכלל - אחת היא שאנשים הם [[רציונליים]]. השנייה היא שאם אנשים מתנהגים בחוסר רציונליות זה בגלל רגשות. טברסקי וכהנמן הראו שבמקרים רבים אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית וכי סטייה מכך נובעת משורה של הטיות שאנחנו מבצעים - לאו דווקא בגלל רגשות.  

בספר [[תורת ההונאה]] מראים [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי פרס נובל בכלכלה, כיצד בחלק מהענפים בכלכלה עסקים בשוק תחרותי שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים בשילוב שיטות שונות שמתבססות על חולשות אנושיות, [[התמכרות]], הטיות קוגניטיביות ופערי מידע בין החברות לצרכנים.  

בספר [[תורת ההונאה]] מראים [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי פרס נובל בכלכלה, כיצד בחלק מהענפים בכלכלה עסקים בשוק תחרותי שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים בשילוב שיטות שונות שמתבססות על חולשות אנושיות, [[התמכרות]], הטיות קוגניטיביות ופערי מידע בין החברות לצרכנים.  

==ראו גם==

==ראו גם==