שינויים

דוגמה אחת לכך היא כניסה של מכונות רבות יותר ו[[מזון מעובד]] לענף המסעדות. הפריון של כל עובד ממוצע או שולי עלה בגלל שכל עובד יכול למכור כעת יותר מנות מזון בשעה, התפוקה השולית שלו עלתה, לעומת זאת קל הרבה יותר להכשיר עובד במסעדת מזון מהיר לעומת עובד במסעדה רגילה - ולכן קל יותר לאיים בעובד בפיטורים או למצוא עובד חסר נסיון ולהכשיר אותו במהירות - ולכן למרות שיש יותר [[הון תעשייתי]] במסעדת מזון מהיר והפריון של עובד עלה, השכר של העובדים במסעדות כאלה ירד.  

דוגמה אחת לכך היא כניסה של מכונות רבות יותר ו[[מזון מעובד]] לענף המסעדות. הפריון של כל עובד ממוצע או שולי עלה בגלל שכל עובד יכול למכור כעת יותר מנות מזון בשעה, התפוקה השולית שלו עלתה, לעומת זאת קל הרבה יותר להכשיר עובד במסעדת מזון מהיר לעומת עובד במסעדה רגילה - ולכן קל יותר לאיים בעובד בפיטורים או למצוא עובד חסר נסיון ולהכשיר אותו במהירות - ולכן למרות שיש יותר [[הון תעשייתי]] במסעדת מזון מהיר והפריון של עובד עלה, השכר של העובדים במסעדות כאלה ירד.  

בשנים האחרונות יש מחקרים כלכליים שמסתכלים על פריון כלכלי ועל שכר, כחלק ממדידה של [[אי שוויון כלכלי]] ו[[כלכלה פוליטית]]. סמוך ל- 2008 הכלכלן [[לארי מישל]] בדק את הפריון של עובדים בארצות הברית- במונחים של כמות ייצור בשעת עבודה, והשווה אותם לשכר העבודה של אותם עובדים. לטנעת מישל, ב-40 השנים מאז אזור 1980, נוצר פער גדל והולך בין פריון העובדים בארה"ב לבין השכר שניתן להם. הנתונים שלו עוררו ספקנות רבה בקרב כלכלנים ורבים ניסו לחלוק על נתונים אלה, בחוסר הצלחה, עם הזמן התקבל הרעיון שלו. מדידות דומות שבוצעו על ידי הכלכלן יוני בן-בסט מ[[פורום ארלוזרוב]] מצאו כי בשנים 1995-2021, נוצר גם בישראל פער בין הפריון הכלכלי לבין שכר העובדים. הפריון - במונחים של תוצר מקומי נקי (עלויות ייצור) לשעת עבודה, עלה בתקופה זו ב-88% לעומת זאת שכר העובדים עלה ב-62%. הפער בין שני הנתונים האלה הוא הפער בין שכר העובדים לבין פריון העבודה. {{הערה |[https://www.themarker.com/opinion/2022-11-18/ty-article/.highlight/00000184-856d-d9ce-a1f6-97ef8c170000 המחקר החדש שמגלה: ייתכן שנדבקנו במחלה האמריקאית הקשה מכולן] , [[גיא רולניק]], דה מארקר, 18 בנובמבר 2022}}

בשנים האחרונות יש מחקרים כלכליים שמסתכלים על פריון כלכלי ועל שכר, כחלק ממדידה של [[אי שוויון כלכלי]] ו[[כלכלה פוליטית]]. סמוך ל- 2008 הכלכלן [[לארי מישל]] בדק את הפריון של עובדים בארצות הברית- במונחים של כמות ייצור בשעת עבודה, והשווה אותם לשכר העבודה של אותם עובדים. לטנעת מישל, ב-40 השנים מאז אזור 1980, נוצר פער גדל והולך בין פריון העובדים בארה"ב לבין השכר שניתן להם. הנתונים שלו עוררו ספקנות רבה בקרב כלכלנים ורבים ניסו לחלוק על נתונים אלה, בחוסר הצלחה, עם הזמן התקבל הרעיון שלו. מדידות דומות שבוצעו על ידי הכלכלן יוני בן-בסט מ[[פורום ארלוזרוב]] מצאו כי בשנים 1995-2021, נוצר גם בישראל פער בין הפריון הכלכלי לבין שכר העובדים. הפריון - במונחים של תוצר מקומי נקי (עלויות ייצור) לשעת עבודה, עלה בתקופה זו ב-88% לעומת זאת שכר העובדים עלה ב-62%. הפער בין שני הנתונים האלה הוא הפער בין שכר העובדים לבין פריון העבודה. הפער בין הפריון של העובדים לבין השכר שלהם זרם כרווחים לבעלי הון ולבעלי מניות (מחקרים אחרים מראים כי הכנסות מהון הן בעיקר בקרב העשירון העליון והמאיון העליון שעוברן הכנסות מהון מהווות 25% ו-52% מן ההכנסות, בהשוואה לשאר העשירונים שעבורן הכנסות מהון מהוות 9.6% מההכנסות). במקביל ירד חלקם של סך העובדים מסך ההכנסות . בשנים 1995-2003 חלקם של העובדים (שכירים ושאינם שכירים) מתוך התוצר המקומי הגולמי במגזר העסקי עלה מ-72% ל- 75%, מאז היתה ירדה כמעט בכל השנים (למעט עליה זמנית בשנים 2013-17) כך שבשנת 2021 חלקם של העובדים בהכנסות עמד על 64%. {{הערה |[https://www.themarker.com/opinion/2022-11-18/ty-article/.highlight/00000184-856d-d9ce-a1f6-97ef8c170000 המחקר החדש שמגלה: ייתכן שנדבקנו במחלה האמריקאית הקשה מכולן] , [[גיא רולניק]], דה מארקר, 18 בנובמבר 2022}}  

 

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Productivity פריון כלכלי], ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Productivity פריון כלכלי], ויקיפדיה באנגלית