שורה 1:
שורה 1:
'''אושר לאומי גולמי''' (באנגלית: '''Gross national happiness''' ובקיצור: '''GNH''') או '''מדד האושר הגולמי''' (ר"ת: '''אל"ג''') הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] והאושר האישי של אנשים בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] ו[[פסיכולוגיה חיובית|פסיכולוגית]] יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]]. זהו אחד ה[[מדדים חלופיים לתמ"ג|המדדים החלופיים הראשונים לתמ"ג]].
'''אושר לאומי גולמי''' (באנגלית: '''Gross national happiness''' ובקיצור: '''GNH''') או '''מדד האושר הגולמי''' (ר"ת: '''אל"ג''') הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] והאושר האישי של אנשים בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] ו[[פסיכולוגיה חיובית|פסיכולוגית]] יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]]. זהו אחד ה[[מדדים חלופיים לתמ"ג|המדדים החלופיים הראשונים לתמ"ג]].
+
==היסטוריה==
המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך [[בהוטן]] דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחויבותו לבניית [[כלכלה]] שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]].
המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך [[בהוטן]] דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחויבותו לבניית [[כלכלה]] שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]].
−
מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוד את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפידמיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בוויקטוריה, בבריטיש קולומביה ב[[קנדה]]. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.
+
משך עשרות שנים, אושר לאומי גולמי היתה יותר גישה כללית וקונספציה מאשר משהו עם השלכות מעשיות. בשנת 1999 הוקם "המכון לחקר בהוטן ואל"ג" בנסיון ליישם מדיניות והמדינה יזמה כינוסים ומחקרים.{{הערה|שם=שיינמן}}
+
מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוד את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. [[אפידמיולוגיה|האפידמיולוג]] הקנדי [[מיכאל פנקוק]] (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בוויקטוריה, בבריטיש קולומביה ב[[קנדה]]. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.
−
במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטן הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאוד.
+
==הגדרה==
+
אושר לאומי גולמי נבדל מתוצר לאומי גולמי, בכך שהוא מנסה להעריך את האושר הלאומי כמטרה של הממשלה, על ידי הדגשה של הרמוניה עם הטבע ועם ערכים מסורתיים בחברה הבודיהסטית בבהוטן. הרעיון המרכזי הוא שאושר לא יכול להתקיים כשאחרים סובלים, כשכדור הארץ נפגע, או כשהמורשת ננטשת.{{הערה|שם=שיינמן}} הדבר מוגדר ב-9 תחומי האושר ו-4 עקרונות היסוד של המדד.
+
+
ארבעה עקרונות היסוד של בהוטן לקידום אושר לאומי גולמי הם:{{הערה|שם=שיינמן}} {{הערה| [https://web.archive.org/web/20140308050118/http://www.gnhc.gov.bt/wp-content/uploads/2011/10thplan/TenthPlan_Vol1_Web.pdf Tenth Five-Year Plan: 2008–2013] (PDF). Thimphu, Bhutan: Gross National Happiness Commission – Royal Government of Bhutan, Actual Date of Publishing 25 June 2009. Archived from the original (PDF) on 8 March 2014. Retrieved 1 April 2017.}}
+
+
* [[שמירת טבע]] ו[[סביבתנות|הגנת הסביבה הטבעית]]
+
* פיתוח כלכלי שוויוני ובר קיימא
+
* שימור וטיפוח של התרבות והמסורת
+
* ממשל טוב או משילות תקינה.
+
+
תשע תחומי האושר הלאומי הגולמי הם:
+
* [[רווחה פסיכולוגית]]
+
* [[בריאות]]
+
* שימוש בזמן
+
* [[חינוך]]
+
* גיוון וחוסן תרבותי,
+
* ממשל תקין,
+
* חיוניות קהילתית,
+
* גיוון וחוסן אקולוגי
+
* רמת חיים
+
+
כל תחום מורכב ממדדים סובייקטיביים (מבוססים על סקר) ואובייקטיביים. התחומים שוקלים באופן שווה אך האינדיקטורים בתוך כל תחום שונים לפי משקל.
לטענת נמרוד שיינמן, המושג "אושר" בבוהטן שונה לעומת רוב העולם. ברוב התרבויות בעולם המשמעות של "אושר" היא הרגשה סובייקטיבית הקשרוה בשמחה, הצלחה, הנעה עונג. לעומת זאת בבהוטן האושר הוא גישה לחיים ולא הרגשה סובייקטיבית. האור הוא גישה המתייחסת לתושת משמעות, מודעות, אחריות ומעורבות. האושר לא תלוי רק ברווחה האישית אלה גם ברווחה של אחרים. רגשות שמניעים נתינה, כמו טוב לב, אכפתיות, הכרת תודה, נדיבות ו[[חמלה]] נחשיבים כדברים שמזינים את האושר של הנותן. הגישה לאושר היא [[מערכת מורכבת|מערכתית]]- [[הוליזם|הוליסטית]] וקשורה ל[[בודהיזם]] - "אושר הוא דבר שאתה נותן ומוסר ואז הוא תמיד מיד אילך חוזר". {{הערה|שם=שיינמן|נמרוד שיינמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2022-12-21/ty-article-magazine/.highlight/00000185-34b2-d85b-a9ad-76f737940000 כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר] ,מוסף הארץ, 21 בדצמבר 2022}}
לטענת נמרוד שיינמן, המושג "אושר" בבוהטן שונה לעומת רוב העולם. ברוב התרבויות בעולם המשמעות של "אושר" היא הרגשה סובייקטיבית הקשרוה בשמחה, הצלחה, הנעה עונג. לעומת זאת בבהוטן האושר הוא גישה לחיים ולא הרגשה סובייקטיבית. האור הוא גישה המתייחסת לתושת משמעות, מודעות, אחריות ומעורבות. האושר לא תלוי רק ברווחה האישית אלה גם ברווחה של אחרים. רגשות שמניעים נתינה, כמו טוב לב, אכפתיות, הכרת תודה, נדיבות ו[[חמלה]] נחשיבים כדברים שמזינים את האושר של הנותן. הגישה לאושר היא [[מערכת מורכבת|מערכתית]]- [[הוליזם|הוליסטית]] וקשורה ל[[בודהיזם]] - "אושר הוא דבר שאתה נותן ומוסר ואז הוא תמיד מיד אילך חוזר". {{הערה|שם=שיינמן|נמרוד שיינמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2022-12-21/ty-article-magazine/.highlight/00000185-34b2-d85b-a9ad-76f737940000 כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר] ,מוסף הארץ, 21 בדצמבר 2022}}
שורה 11:
שורה 34:
לפי שר החינוך לשעבר של בהוטן, פודייל, "כל אומה זקוקה לכוכב הצפון שלה, במיוחד כעת, עברו בהוטן זהו עקרון האושר הלאומי הגולמי, שעוזר לנו לנווט לחברה שוויונית ובת קיימא. לטנעת פודייל ערכים חומרניים בשנוע מערכים פנימיים ואנושיים לא יכולים להעניק שלוות נפש. רדיפה אחר חומריות ([[תרבות הצריכה]]) עלולה לדלל את התרבות , האקולוגיה, החברה, המסורת והייחודיות של בהוטן. לטענתו בזכות המודל החברה בבהוטן יצרה מודל הוליסטי וייחודי שרואה את האדם , האדמה, החברה, התרבות ומממסד. {{הערה|שם=שיינמן}}
לפי שר החינוך לשעבר של בהוטן, פודייל, "כל אומה זקוקה לכוכב הצפון שלה, במיוחד כעת, עברו בהוטן זהו עקרון האושר הלאומי הגולמי, שעוזר לנו לנווט לחברה שוויונית ובת קיימא. לטנעת פודייל ערכים חומרניים בשנוע מערכים פנימיים ואנושיים לא יכולים להעניק שלוות נפש. רדיפה אחר חומריות ([[תרבות הצריכה]]) עלולה לדלל את התרבות , האקולוגיה, החברה, המסורת והייחודיות של בהוטן. לטענתו בזכות המודל החברה בבהוטן יצרה מודל הוליסטי וייחודי שרואה את האדם , האדמה, החברה, התרבות ומממסד. {{הערה|שם=שיינמן}}
−
משך עשרות שנים, אושר לאומי גולמי היתה יותר גישה כללית וקונספציה מאשר משהו עם השלכות מעשיות. בשנת 1999 הוקם "המכון לחקר בהוטן ואל"ג" בנסיון ליישם מדיניות. המדינה יזמה כינוסים ומחקרים. הרעיון המרכזי הוא שאושר לא יכול להתקיים כשאחרים סובלים, כשכדור הארץ נפגע, או כשהמורשת ננטשת. ארבעה עקרונות היסוד של בהוטן לקידום אושר לאומי גולמי הן [[סביבתנות|הגנת הסביבה]], שימור המסורת, פיתוח כלכלי שוויוני ובר קיימא ומשילות תקינה. {{הערה|שם=שיינמן}}
+
==השפעות==
+
במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטן הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאוד.
+
+
הגישה של מחקר אושר נתקלה במשך שנים בפקפוק במדינות מערביות, שהעדיפו מדדים מכווני תוצרת כלכלית. בעידן המרכנתליסטי אומות מדדו את עוצמתן על ידי כמות הזהב שיש ברשותן. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] ועד אמצע המאה ה-20 נמדדו אומות מערביות בעיקר על ידי יכולת הייצור התעשייתי שלהן או כמות [[הון תעשייתי]] - כמו כמות הפלדה שהופקה במדינה או כמות מסילות הברזל שיש במדינה. לאחר מלחמת העולם השנייה החל שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]] כדי למדוד את בריאות הכלכלה וכדבר שאמור לשקף גם מדדים של אושר ורווחה. עם הזמן החלה ביקורת על מונח זה מכיוונים שונים בגלל שהוא לא מתייחס לפערים חברתיים וכלכליים, עלול להתייחס לפגיעה בסביבה או דלדול משאבי טבע כאל דברים חיוביים ועלול לצמוח גם כאשר חלקים בחברה הופכים אומללים יותר או תקועים ב[[כלכלת התמכרות]]. בעקבות דבר זה החלו חיפושים אחר [[מדדים חלופיים לתמ"ג]] וכן תחומים של [[כלכלת אושר]], [[פסיכולוגיה חיובית]], [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. דוגמה לגישות אלה הן במחקרים ממשלתיים כמו [[חמש דרכים לרווחה]] של הממשלה הבריטית או תוכניות כמו [[רחובות בריאים]] של מטרופולין לונדון, כמו גם תוכניות דומות של האיחוד האירופי. דוגמה נוספת לשינוי גישה ביחס ליעדים חברתיים מעבר לגידול מתמיד בתמ"ג היא [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] (SDGs)
==ראו גם==
==ראו גם==