שינויים

במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטן הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאוד.  

במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטן הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאוד.  

לטענת נמרוד שיינמן, המושג "אושר" בבוהטן שונה לעומת רוב העולם. ברוב התרבויות בעולם המשמעות של "אושר" היא הרגשה סובייקטיבית הקשרוה בשמחה, הצלחה, הנעה עונג. לעומת זאת בבהוטן האושר הוא גישה לחיים ולא הרגשה סובייקטיבית. האור הוא גישה המתייחסת לתושת משמעות, מודעות, אחריות ומעורבות. האושר לא תלוי רק ברווחה האישית אלה גם ברווחה של אחרים. רגשות שמניעים נתינה, כמו טוב לב, אכפתיות, הכרת תודה, נדיבות ו[[חמלה]] נחשיבים כדברים שמזינים את האושר של הנותן. הגישה לאושר היא מערכתית- [[הוליזם- הוליסטית]] וקשורה ל[[בודהיזם]] - "אושר הוא דבר שאתה נותן ומוסר ואז הוא תמיד מיד אילך חוזר". {{הערה|שם=שיינמן|נמרוד שיינמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2022-12-21/ty-article-magazine/.highlight/00000185-34b2-d85b-a9ad-76f737940000 כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר] ,מוסף הארץ, 21 בדצמבר 2022}}

לטענת נמרוד שיינמן, המושג "אושר" בבוהטן שונה לעומת רוב העולם. ברוב התרבויות בעולם המשמעות של "אושר" היא הרגשה סובייקטיבית הקשרוה בשמחה, הצלחה, הנעה עונג. לעומת זאת בבהוטן האושר הוא גישה לחיים ולא הרגשה סובייקטיבית. האור הוא גישה המתייחסת לתושת משמעות, מודעות, אחריות ומעורבות. האושר לא תלוי רק ברווחה האישית אלה גם ברווחה של אחרים. רגשות שמניעים נתינה, כמו טוב לב, אכפתיות, הכרת תודה, נדיבות ו[[חמלה]] נחשיבים כדברים שמזינים את האושר של הנותן. הגישה לאושר היא [[מערכת מורכבת|מערכתית]]- [[הוליזם|הוליסטית]] וקשורה ל[[בודהיזם]] - "אושר הוא דבר שאתה נותן ומוסר ואז הוא תמיד מיד אילך חוזר". {{הערה|שם=שיינמן|נמרוד שיינמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2022-12-21/ty-article-magazine/.highlight/00000185-34b2-d85b-a9ad-76f737940000 כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר] ,מוסף הארץ, 21 בדצמבר 2022}}

לפי שר החינוך לשעבר של בהוטן, פודייל, "כל אומה זקוקה לכוכב הצפון שלה, במיוחד כעת, עברו בהוטן זהו עקרון האושר הלאומי הגולמי, שעוזר לנו לנווט לחברה שוויונית ובת קיימא. לטנעת פודייל ערכים חומרניים בשנוע מערכים פנימיים ואנושיים לא יכולים להעניק שלוות נפש. רדיפה אחר חומריות ([[תרבות הצריכה]]) עלולה לדלל את התרבות , האקולוגיה, החברה, המסורת והייחודיות של בהוטן. לטענתו בזכות המודל החברה בבהוטן יצרה מודל הוליסטי וייחודי שרואה את האדם , האדמה, החברה, התרבות ומממסד. {{הערה|שם=שיינמן}}

לפי שר החינוך לשעבר של בהוטן, פודייל, "כל אומה זקוקה לכוכב הצפון שלה, במיוחד כעת, עברו בהוטן זהו עקרון האושר הלאומי הגולמי, שעוזר לנו לנווט לחברה שוויונית ובת קיימא. לטנעת פודייל ערכים חומרניים בשנוע מערכים פנימיים ואנושיים לא יכולים להעניק שלוות נפש. רדיפה אחר חומריות ([[תרבות הצריכה]]) עלולה לדלל את התרבות , האקולוגיה, החברה, המסורת והייחודיות של בהוטן. לטענתו בזכות המודל החברה בבהוטן יצרה מודל הוליסטי וייחודי שרואה את האדם , האדמה, החברה, התרבות ומממסד. {{הערה|שם=שיינמן}}

* [[הון חברתי]], [[שמרנות]]

* [[הון חברתי]], [[שמרנות]]

* [[כלכלה בת קיימא]]

* [[כלכלה בת קיימא]]

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gross_national_happiness אושר לאומי גולמי] בוויקיפדיה האנגלי_{טקסט מונמך}ת  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gross_national_happiness אושר לאומי גולמי] בוויקיפדיה האנגלי_{טקסט מונמך}ת