שינויים

'''סטיב קין''' (באנגלית: '''Steve Keen''') הינו פרופסור ל[[כלכלה פוליטית]] מאוסטרליה. הוא פרופסור חבר בחוג לכלכלה ומימון באוניברסיטת מערב סידני. הוא מבקר הן את [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] המודרנית וכן את (רוב ה) [[כלכלה מרקסיסטית|הכלכלה המרקסיסטית]] כבלתי עקביות, לא מדעיות וכחסרות בסיס אמפירי.

'''סטיב קין''' (באנגלית: '''Steve Keen''') הינו פרופסור ל[[חקר הכלכלה|כלכלה]] ו[[כלכלה פוליטית]] מאוסטרליה מהזרם ה[[כלכלה פוסט-קיינסיאנית|פוסט-קיינסיאני]]. הוא פרופסור חבר בחוג לכלכלה ומימון באוניברסיטת מערב סידני. הוא מבקר הן את [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] המודרנית וכן את (רוב ה) [[כלכלה מרקסיסטית|הכלכלה המרקסיסטית]] כבלתי עקביות, לא מדעיות וכחסרות בסיס אמפירי, ומצביע על סתירות עצמיות בתורות אלה בספרו [[הפרכת הכלכלה]]. הוא זכה לפרסום משמעותי תודות לכך ש[[תחזית מדעית|חזה מראש]] את [[המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008]]. עבודתו העכשווית מתמקדת בעיקר על מודלים מתמטיים וסימולציות של חוסר יציבות פיננסית.

קין הושפע בהגותו הכלכלית מהיימן מינסקי, פיירו סראפה (Piero Sraffa) וג'וזף שומפטר.

ההשפעות העיקרית על המחשבה של קין אודות הכלכלה הן מצד הכלכלן האמריקאי [[הימן מינסקי]] (Hyman Minsky), הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] והכלכלן האוסטרי [[יוזף שומפטר]]. אתר האינטרנט שלו הוא אחד מ-20 האתרים הכלכליים שעל פי יאהו זוכים לביקורים הרבים, ועבודתו פורסמה ועוררה דיון בירחונים אקדמיים מובילים, כמו פיזיקה A ונייצ'ר.  

ההשפעות העיקרית עליו הן מצד הכלכלן האמריקאי [[הימן מינסקי]] (Hyman Minsky), הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] והכלכלן האוסטרי [[יוזף שומפטר]]. אתר האינטרנט שלו הוא אחד מ-20 האתרים הכלכליים שעל פי יאהו זוכים לביקורים הרבים, ועבודתו פורסמה ועוררה דיון בירחונים אקדמיים מובילים, כמו פיזיקה A ונייצ'ר.

 

בביקורת שלו על התאוריה הנאו-קלאסית קין מרבה להשתמש בשיטת הביקורת שמאפיינת את [[פיירו סראפה]. בניגוד למבקרים רבים אחרים הוא נמנע מתקיפת [[הנחות יסוד בכלכלה נאו קלאסית|ההנחות בבסיס התאוריה]] כבלתי מציאותיות, אלא משתמש בהנחות אלה ומראה שהן מובילות לסתירה עצמית. קין טוען שקשה לבקר את התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית היות והיא ויש בה שימוש רב ונרחב במתמטיקה. כדי לבקר ברצינות את חקר הכלכלה או את הכלכלה הנאו קלאסית יש ללמוד הן את התאוריה הנאו קלאסית והן לדעת מתמטיקה ברמה מספיק גבוה, היות ורוב האנשים, כולל מדענים או עיתונאים או פוליטיקאים לא מכירים את התאוריה הכלכלית וקבוצה גדולה עוד יותר לא מבינה מתמטיקה באופן מספיק עמוק  הדבר מצמצם את מעגל המבקרים ואת תפוצת הביקורת.  

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

קין נולד בסידני, אוסטרליה, בשנת 1953. אביו היה מנהל בנק. קין סיים תואר ראשון באומנות ב-1974 ובמשפטים ב-1976, שניהם באוניברסיטת סידני. לאחר מכן הוא קיבל תעודת הוראה בקולג' המורים של סידני בשנת 1977. בשנת 1990 הוא סיים את התואר השני ב[[חקר הכלכלה|כלכלה]] וב[[כלכלה היסטורית]] באוניברסיטת ניו-סאות'-ווילס, הוא קיבל תואר דוקטור בכלכלה באותה אוניברסיטה בשנת 1998.

קין נולד בסידני, אוסטרליה, בשנת 1953. אביו היה מנהל בנק. קין סיים תואר ראשון באומנות ב-1974 ובמשפטים ב-1976, שניהם באוניברסיטת סידני. לאחר מכן הוא קיבל תעודת הוראה בקולג' המורים של סידני בשנת 1977. בשנת 1990 הוא סיים את התואר השני ב[[חקר הכלכלה|כלכלה]] וב[[כלכלה היסטורית]] באוניברסיטת ניו-סאות'-ווילס, הוא קיבל תואר דוקטור בכלכלה באותה אוניברסיטה בשנת 1998.

==הביקורת על התאוריה של הפירמה==

==הביקורת על התאוריה של הפירמה==

בספר שלו, קין תוקף מבחינה תאורטית-מתמטית ואמפירית את המוסכמות המקובלת ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] וב[[תורת המשחקים]].  

בספר [[הפרכת הכלכלה]], קין תוקף מבחינה תאורטית-מתמטית ואמפירית את המוסכמות המקובלת ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] וב[[תורת המשחקים]].  

;התאוריה אלפרד מרשל:

;התאוריה אלפרד מרשל:

על פי [[אלפרד מרשל]], קיימת [[עקומת ביקוש]] של הצרכנים ו[[עקומת היצע]] של היצרנים, דבר מניב את [[שיווי המשקל]] ב[[שוק משוכלל]]. לפי הרוד, פירמה שרוצה למקסם רווח, רוצה להשוות את התגמול השולי לעלות השולית ועקב כך יגרם אובדן רווחה. כדי לחזור לתוצאה המקורית יש צורך להניח שקיימת [[תחרות משוכללת]].  

על פי הכלכלן [[אלפרד מרשל]], קיימת [[עקומת ביקוש]] של הצרכנים ו[[עקומת היצע]] של היצרנים, דבר מניב את [[שיווי המשקל]] ב[[שוק משוכלל]]. לפי הרוד, פירמה שרוצה ל[[מקסום רווח|מקסם רווח]], רוצה להשוות את התגמול השולי לעלות השולית ועקב כך יגרם אובדן רווחה. כדי לחזור לתוצאה המקורית יש צורך להניח שקיימת [[תחרות משוכללת]].  

על פי ההנחה של התאוריה הנאו-קלאסית בתחרות משוכללת יש "כמות גדולה" של יצרנים. על פי ההנחה הפירמה היא Price Taker, היא לא יכולה להשפיע על המחיר של העסקה, והיא מוכרת כל מוצר בדיוק באותו מחיר. במילים אחרות הפירמה הבודדת רואה את הביקוש הניצב מולה כקו אופקי ישר. מצב זה מתואר על ידי המשוואה dp/dq =0 - השינוי במחיר של פירמה עקב שינוי בכמות יהיה אפס.  

על פי ההנחה של התאוריה הנאו-קלאסית ב[[תחרות משוכללת]] יש "כמות גדולה" של יצרנים. על פי ההנחה הפירמה היא Price Taker, כלומר היא לא יכולה להשפיע על המחיר של העסקה, והיא מוכרת כל מוצר בדיוק באותו מחיר. במילים אחרות הפירמה הבודדת רואה את הביקוש הניצב מולה כקו אופקי ישר (ביחס לכמות). מצב זה מתואר על ידי המשוואה dp/dq =0 - השינוי במחיר של פירמה עקב שינוי בכמות יהיה אפס.  

הפירמה תייצר בנקודה בה [[עלות שולית|העלות השולית]] שווה למחיר השוק, או במינוח מתמטי Mc=p. עקומת ההיצע המצרפי (היצע של כלל הפירמות), מתקבלת כסכום של עקומות העלות השוליות. יש לשים לב שברמת השוק כולו dP/dQ <0 (עקומת ההיצע של כלל היצרנים יורדת משמאל לימין). דבר זה מחזיר את התוצאה של מקסום הרווחה על ידי השוק.  

הפירמה תייצר בנקודה בה [[עלות שולית|העלות השולית]] שווה למחיר השוק, או במינוח מתמטי Mc=p. עקומת ההיצע המצרפי (היצע של כלל הפירמות), מתקבלת כסכום של עקומות העלות השוליות. יש לשים לב שברמת השוק כולו dP/dQ <0 (עקומת ההיצע של כלל היצרנים יורדת משמאל לימין). דבר זה מחזיר את התוצאה של מקסום הרווחה על ידי השוק.  

קין טוען שמבחינה מתמטית הכלכלנים טועים - עקומת הביקוש הניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות עם שיפוע אפס. היבט זה הוצג כבר ב-1957 על ידי [[ג'ורג' סטיגלר]] (George Stigler). אם פירמות אינן מגיבות האחת לפעולות של השניה, אזי עקומת הביקוש שניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות בעלת שיפוע אפס. ג'ורג' סטיגלר (כלכלן נאו-קלאסי בולט) Perfect competition historically contemplated”, Journal of Political Economy, 65: 1-17 הדרך לצאת מכך להניח שיש אינסוף פירמות. כל מספר קטן מאינסוף יתן סתירה של חוק החיבור לנגזרות. האינטואיציה הגרפית לנושא זה היא ששיפוע של עקומה לא הופך להיות אפס כאשר מבצעים "זום אין" - אם עקומת הביקוש של כלל השוק יורדת מטה בשיפוע מסויים, אזי כל חלק קטן שלה משתפע מטה בדיוק באותו השיפוע. יוצא מכאן שפירמות תמיד רואות שיפוע יורד - הן מסוגלות למכור כמות גדולה יותר ולהציע מחיר זול יותר גם כאשר יש כמות גדולה של מוכרים.  

קין טוען שמבחינה מתמטית הכלכלנים טועים - עקומת הביקוש הניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות עם שיפוע אפס. היבט זה הוצג כבר ב-1957 על ידי [[ג'ורג' סטיגלר]] (George Stigler). אם פירמות אינן מגיבות האחת לפעולות של השניה, אזי עקומת הביקוש שניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות בעלת שיפוע אפס. ג'ורג' סטיגלר (כלכלן נאו-קלאסי בולט) Perfect competition historically contemplated”, Journal of Political Economy, 65: 1-17 הדרך לצאת מכך להניח שיש אינסוף פירמות. כל מספר קטן מאינסוף יתן סתירה של חוק החיבור לנגזרות. האינטואיציה הגרפית לנושא זה היא ששיפוע של עקומה לא הופך להיות אפס כאשר מבצעים "זום אין" - אם עקומת הביקוש של כלל השוק יורדת מטה בשיפוע מסויים, אזי כל חלק קטן שלה משתפע מטה בדיוק באותו השיפוע. יוצא מכאן שפירמות תמיד רואות שיפוע יורד - הן מסוגלות למכור כמות גדולה יותר ולהציע מחיר זול יותר גם כאשר יש כמות גדולה של מוכרים.  

קין טוען גם השוואה של התפוקה השולית עם העלות השולית לא מביאה למיקסום רווח - היות והשוואה כזו מתעלמת מהיכולת להשיא רווח על ידי שינויים הנובעים משינויים בביקוש על פני זמן. כאשר מסתכלים על נגזרות של ביקוש והיצע ללא גזירה של שינוי הביקוש על פני זמן, מתקבל הרושם המוטעה שנגזרת הביקוש היא אפס. קין הוא טוען שגם לתורת המשחקים יש בעיה.

קין טוען גם שהשוואה של התפוקה השולית עם העלות השולית לא מביאה למיקסום רווח - היות והשוואה כזו מתעלמת מהיכולת להשיא רווח על ידי שינויים הנובעים משינויים בביקוש על פני זמן. אם יצרן נוהג לפי התאוריה ומשווה את תהתפוקה השולית לעלות השולית הוא מאבד יכולת להגדיל את ההיצא שלו בתגובה לעליה בביקוש. כאשר מסתכלים על נגזרות של ביקוש והיצע ללא גזירה של שינוי הביקוש על פני זמן, מתקבל הרושם המוטעה שנגזרת הביקוש היא אפס. הטעות הנפוצה של כלכלנים נאו קלאסייים היא שהם מבצעים גזירה בהקשר של כמות ומחיר אבל מתעלמים משיקולים של זמן ושינויים בזמן ובנסיבות של השוק. קין טוען כי בניגוד לתאוריה, עסקים בדרך כלל שואפים להגידל את נתח השוק של החברה שלהם, בגלל שיש [[יתרונות לגודל]]. יתרונות אלה מאפשרים ליצרנים להנות מרווח גדול יותר כאשר החברה גדולה. לפיכך עסקים לא מנסים למקסם "רווח שולי" אלה מנסים להיות במצב של עודף כושר יייצור , כך שאם תהיה עליה בביקוש הם יצליחו לתת לו מענה תוך זמן קצר ככל האפשר. דבר זה לא הגיוני כאשר מסתכלים על התנהגות במבט סטטי שבו לעולם אין שינוי בתנאי הייצור (לדוגמה מלחמות שגורמות לשינוי במחירי מוצרי הגלם) ולעולם אין שינוי בביקוש של הצרכנים, אבל בעולם הממשי יש תמיד שינויים כאלה ואתגר משמעותי של חברות הוא להתמודד עם שינויים כאלה בהצלחה.

 

קין הוא טוען שגם ל[[תורת המשחקים]] יש בעיה.

==ספרים==

==ספרים==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Steve_Keen סטיב קין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Steve_Keen סטיב קין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.uws.edu.au/about/acadorg/clb/sef/staff/list/skeen אתר אקדמי]

* [http://www.uws.edu.au/about/acadorg/clb/sef/staff/list/skeen אתר אקדמי]

* [http://www.debunkingeconomics.com הפרכת הכלכלה] ספרו המפורסם ביותר של קין.

* [https://web.archive.org/web/20120622235520/http://debunkingeconomics.com/ הבלוג של "Debunking Economics", באתר האישי של סטיב קין]

* {{כלכליסט|מיקי פלד|התסכול עלול להביא לשובו של הפאשיזם, ראיון עם סטיב קין|3553334|30 בנובמבר 2011}}

* [http://www.debunkingeconomics.com/Talks/KeenDebunkingTheoryOfTheFirm2006.PPT מצגת על הפרכת התאוריה של הפירמה] משנת 2006

* [http://www.debunkingeconomics.com/Talks/KeenDebunkingTheoryOfTheFirm2006.PPT מצגת על הפרכת התאוריה של הפירמה] משנת 2006

* [http://www.debunkingeconomics.com/Articles/Nature_News_Feature.doc מאמר חדשות] אודות אקונופיזיקה שהופיע במגזין נייצ'ר. מלווה ב[http://www.debunkingeconomics.com/Articles/Nature20060608EconophysicsEditorial_p667l.tif מאמר דעה].

* [http://www.debunkingeconomics.com/Articles/Nature_News_Feature.doc מאמר חדשות] אודות אקונופיזיקה שהופיע במגזין נייצ'ר. מלווה ב[http://www.debunkingeconomics.com/Articles/Nature20060608EconophysicsEditorial_p667l.tif מאמר דעה].

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1687433 מלחמת הכלכלנים: ראש בראש על תפקיד הבנקים במשבר הבא] סטיב קין מול [[פול קרוגמן]], על כסף ובנקים. סיון פינגולד, דה מארקר, 17.04.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1687433 מלחמת הכלכלנים: ראש בראש על תפקיד הבנקים במשבר הבא] סטיב קין מול [[פול קרוגמן]], על כסף ובנקים. סיון פינגולד, דה מארקר, 17.04.2012

* [http://www.youtube.com/watch?v=YoaUTpr2SNo הרצאה של סטיב קין, אוקספורד 2011] ביוטיוב (שעה ו-10 דקות)

* [http://www.youtube.com/watch?v=YoaUTpr2SNo הרצאה של סטיב קין, אוקספורד 2011] ביוטיוב (שעה ו-10 דקות)