שורה 30: |
שורה 30: |
| ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: | | ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: |
| * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. | | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. |
− | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, ניסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. | + | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, ניסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כישלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. |
| * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. | | * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. |
| * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. | | * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. |
שורה 48: |
שורה 48: |
| * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|תעשיית הטלוויזיה]] - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת. | | * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|תעשיית הטלוויזיה]] - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת. |
| * [[עסקי פורנו]] - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה. | | * [[עסקי פורנו]] - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה. |
− | * [[התמכרות לסמרטפונים]] - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים. | + | * [[התמכרות לסמארטפונים]] - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים. |
| * [[התמכרות לרשתות חברתיות]] לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן. | | * [[התמכרות לרשתות חברתיות]] לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן. |
| * [[התמכרות לאופנה]] - קניה מוגזמת של עוד ועוד בגדים ונעליים אצל חלק קטן מתוך הצרכנים. מנגנון ההתמכרות אם בכלל קיים הוא פסיכולוגי בעיקרו ובו הזהות מתווכת דרך הבגדים. כמו כן הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] חברתי. חלק מהנזקים של עודף בגדים קשור להוצאות כספיות גדולות, לקיחת מקום רב בבית והוצאות דיור גבוהות יותר וכן לבעיות של [[עומס חפצים]]. | | * [[התמכרות לאופנה]] - קניה מוגזמת של עוד ועוד בגדים ונעליים אצל חלק קטן מתוך הצרכנים. מנגנון ההתמכרות אם בכלל קיים הוא פסיכולוגי בעיקרו ובו הזהות מתווכת דרך הבגדים. כמו כן הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] חברתי. חלק מהנזקים של עודף בגדים קשור להוצאות כספיות גדולות, לקיחת מקום רב בבית והוצאות דיור גבוהות יותר וכן לבעיות של [[עומס חפצים]]. |
שורה 64: |
שורה 64: |
| | | |
| ==התמכרות ופוליטיקה== | | ==התמכרות ופוליטיקה== |
− | התמכורת נוגעת לצריכת מוצרים ב[[שוק]] ונוגעת בעיקר ל[[בריאות הציבור]] , לחופש הפרט וכן להשלכות הכלכליות של דבר זה - בין היתר לכוח הכלכלי והפוליטי שיש לחברות שמקדמות מוצרים או שירותים ממכרים, או ההשפעות ל ההתמכרות על המכורים, על המשפחה שלהם ועל החברה שבה הם חיים (לדוגמה השפעות חברתיות של צריכת [[אלכולהול]] או השפעות של [[התמכורת להימורים]] על תעישיית ההימורים.
| + | התמכרות נוגעת לצריכת מוצרים ב[[שוק]] ונוגעת בעיקר ל[[בריאות הציבור]], לחופש הפרט וכן להשלכות הכלכליות של דבר זה - בין היתר לכוח הכלכלי והפוליטי שיש לחברות שמקדמות מוצרים או שירותים ממכרים, או ההשפעות ל ההתמכרות על המכורים, על המשפחה שלהם ועל החברה שבה הם חיים (לדוגמה השפעות חברתיות של צריכת [[אלכוהול]] או השפעות של [[התמכרות להימורים]] על תעשיית ההימורים. |
| | | |
− | להתמכרות יש גם השלכות על הפוליטיקה. אזרחים שמכורים לחומרים ממכרים פחות מעורבים במרחב הציבורי ובנושאים פוליטיים - הן בגלל מיקוד השאיפה שלהם בהשגת מושא ההתמכרות שלהם, הן בגלל השלכות של ההתמכות על חייהם ועל בריאותם הפיזית או הנפשית. בספר [[עולם חדש מופלא]] מציג [[אלדוס האקסלי]] חברה דיקטטורית דיס-אוטופית שנשלטת על ידי אליטה. בניגוד לרומנים כמו [[1984]] השליטה בציבור לא מושגת על ידי שילוב של פחד, תעמולה, שקרים ועינויים אלה בעיקר על ידי [[תעמולה]], התמכרות לסמים והתמכרות להימורים ובכך שרוב הציבור ממוקד בדברים כמו הגרלות וסמים חדשים ואין לו פנאי וקשב לשים לב לסוגיות פולטייות. | + | להתמכרות יש גם השלכות על הפוליטיקה. אזרחים שמכורים לחומרים ממכרים פחות מעורבים במרחב הציבורי ובנושאים פוליטיים - הן בגלל מיקוד השאיפה שלהם בהשגת מושא ההתמכרות שלהם, הן בגלל השלכות של ההתמכרות על חייהם ועל בריאותם הפיזית או הנפשית. בספר [[עולם חדש מופלא]] מציג [[אלדוס האקסלי]] חברה דיקטטורית דיס-אוטופית שנשלטת על ידי אליטה. בניגוד לרומנים כמו [[1984]] השליטה בציבור לא מושגת על ידי שילוב של פחד, תעמולה, שקרים ועינויים אלה בעיקר על ידי [[תעמולה]], התמכרות לסמים והתמכרות להימורים ובכך שרוב הציבור ממוקד בדברים כמו הגרלות וסמים חדשים ואין לו פנאי וקשב לשים לב לסוגיות פוליטיות. |
| | | |
− | בשנים האחרונות יש מחקרים על הקשרים בין שימוש נרחב בסמים בגרמניה הנאצית. הספר "[[אקסטזה טוטאלית]]" טוען כי רבים בקרב החברה הנאצית - כולל היטלר, בכירים נאצים ורבים מהחיילים הנאצים השתמשו בסמים כמו קריסטל מט' וכי הדבר הפשיע בצורה ניכרת על החלטות שהם לקחו ועל התפקוד היומימי שלהם. [https://www.haaretz.co.il/literature/study/2021-01-13/ty-article-review/.premium/0000017f-dbcd-df9c-a17f-ffdd7fcd0000] | + | בשנים האחרונות יש מחקרים על הקשרים בין שימוש נרחב בסמים בגרמניה הנאצית. הספר "[[אקסטזה טוטאלית]]" טוען כי רבים בקרב החברה הנאצית - כולל היטלר, בכירים נאצים ורבים מהחיילים הנאצים השתמשו בסמים כמו קריסטל מת' וכי הדבר השפיע בצורה ניכרת על החלטות שהם לקחו ועל התפקוד היומיומי שלהם. [https://www.haaretz.co.il/literature/study/2021-01-13/ty-article-review/.premium/0000017f-dbcd-df9c-a17f-ffdd7fcd0000] |
| | | |
− | פעילי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] מצביעים על התפקיד של [[תרבות הצריכה]] והיבטים של הסחות דעת רבות בתקשרות הממוסדת ובהיבטים של [[הצפת מידע]] כדי להסתיר את ההרס הסביבתי , ולהציג אותו כדבר יפה ונחשק. כלכלת התמכרות - לדוגמה בהקשרים של צריכת מזון מהחי, צריכת [[מזון מעובד]] וכן [[תכנון מוטה מכוניות]] גורמים מצד אחד ללגיטימציה של הרס סביבתי ולהתעלמות מהשלכותיו -היבטים של [[הכחשת אקלים]] או [[הכחשת זיהום]] - שכן אם אנחנו נהנהים מתעשייה כלשהי או תלויים בתוצרים שלה - אז עולה הסיכוי שנצדיק את המשך קיומה ולא ננסה לתמוך בצעדים לשינוי שלה. | + | פעילי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] מצביעים על התפקיד של [[תרבות הצריכה]] והיבטים של הסחות דעת רבות בתקשורת הממוסדת ובהיבטים של [[הצפת מידע]] כדי להסתיר את ההרס הסביבתי, ולהציג אותו כדבר יפה ונחשק. כלכלת התמכרות - לדוגמה בהקשרים של צריכת מזון מהחי, צריכת [[מזון מעובד]] וכן [[תכנון מוטה מכוניות]] גורמים מצד אחד ללגיטימציה של הרס סביבתי ולהתעלמות מהשלכותיו -היבטים של [[הכחשת אקלים]] או [[הכחשת זיהום]] - שכן אם אנחנו נהנים מתעשייה כלשהי או תלויים בתוצרים שלה - אז עולה הסיכוי שנצדיק את המשך קיומה ולא ננסה לתמוך בצעדים לשינוי שלה. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |