שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:     
לעיתים יש התנגשות בתוך אותם זרמים אידואולוגיים בין תפיסות של פוליטיקה של זהויות לבין תפיסות אוניברסליות יותר - לדוגמה בין רעיון כמו [[פמיניזם זה לכולם]] המגדיש כי פמיניזם יכול לשפר גם את מצבם של גברים, לבין קבוצות פמיניסטיות שעוסקות בהדרת גברים או רק בשיח על זכויות נשים. דוגמה נוספת היא אימוץ של רעיונות "אנחנו נגד הם" בהקשר הסוציליאטסטי - "מעמד הפועלים" מול בעלי מפעלים או מול קפיטליסטים במאות ה-19 וה-20 לעומת הוגים סוציאליסטים שטענו כי סוציאליזם או סוציאל דמוקרטיה פועלת לטובת כלל הציבור - ומשפר את ה[[רווחה]] של כלל החברה. גם בדתות קיימים זרמים הפועלים מתוך תפיסת "אנחנו נגד הם" והדגשת דת או זרם בתוך הדת כזהות היחידה והבסיסית ביותר, לעומת קבוצות דתיות שמנסות לשתף פעולה עם זרמים אחרים בדת ועם דתות אחרות.   
 
לעיתים יש התנגשות בתוך אותם זרמים אידואולוגיים בין תפיסות של פוליטיקה של זהויות לבין תפיסות אוניברסליות יותר - לדוגמה בין רעיון כמו [[פמיניזם זה לכולם]] המגדיש כי פמיניזם יכול לשפר גם את מצבם של גברים, לבין קבוצות פמיניסטיות שעוסקות בהדרת גברים או רק בשיח על זכויות נשים. דוגמה נוספת היא אימוץ של רעיונות "אנחנו נגד הם" בהקשר הסוציליאטסטי - "מעמד הפועלים" מול בעלי מפעלים או מול קפיטליסטים במאות ה-19 וה-20 לעומת הוגים סוציאליסטים שטענו כי סוציאליזם או סוציאל דמוקרטיה פועלת לטובת כלל הציבור - ומשפר את ה[[רווחה]] של כלל החברה. גם בדתות קיימים זרמים הפועלים מתוך תפיסת "אנחנו נגד הם" והדגשת דת או זרם בתוך הדת כזהות היחידה והבסיסית ביותר, לעומת קבוצות דתיות שמנסות לשתף פעולה עם זרמים אחרים בדת ועם דתות אחרות.   
 +
 +
שיח הזהות בעידן המודרני התפתח בקרב פילוסופים וסוציולוגים על רקע המסורת הליברלית וכן על רקע הקולוניאליזם האירופאי ותיוגו של האחר, ואגב כך גם [[עצמי|העצמי]]. בעקבות כך התפתח שיח הזהויות בחמש דרכים מרכזיות: ליברלית, לאומית, דתית, אתנית ומעמדית.
 +
* הזרם הליברלי הדגיש רעיונות של זהות אוניברסלית והניע תהליכים כמו [[התנועה לביטול העבדות]], הרחבת הדמוקרטיה לעוד ועוד מדינות, [[היסטוריה של הפמיניזם|פמיניזם]], [[דה-קולוניאליזם]] תנועות למען זכויות אזרח, תנועות למען סובלנות דתית ומשטר חילוני (בניגוד למדינת-דת, או דת השליט) ותנועות למען להט"ב.
 +
* השיח הלאומי התפתח על רקע התנגדות ל[[אימפריות]] ול[[אימפיראליזם]] ו[[קולוניאליזם]] והדגיש מתן עצמאות ואטונמיה חברתית לבני לאום מסויים והתאגדות שלהם במדינות-לאום, במדינות בעלות יותר מזהות לאומית אחת - לדוגמה יהודים וערבים - התפתחו סכסוכים על רקע זהות לאומית וחלק מהמדינות עברו פיצולים לדוגמה פרוק צ'כוסלוביקה לצ'כיה וסולובקיה. הזרם הלאומי של זהויות התפתח במקביל לרעיונות כמו דמוקרטיה והתנגדות ל[[מלוכנות]]
 +
* תנועות של זהות דתית התקיימו במשך אלפי שנים והניעו אנשים להלחם למען שימור זהות זו ולעמן השמדת זהויות אחרות - לדוגמה במלחמות ג'יהד, במסעי הצלב, במלחמות דת באירופה ועוד. בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] [[המהפכה המדעית]] החלשת ה[[מלוכנות]] והתחזקות דמוקרטיה, קפיטליזם, סוציאלים ודמוקרטיה נחלשה הדת במאות ה-19 וה-20, עם זאת גורמים דתיים רבים עדיין שמים לב על זהות דתית ועל פוליטיקה של זהויות בהקשר זה - לדוגמה מפלגות של חרדים או אף מפלגות כמו "ש"ס" אשר משלבות זהות של דת עם זהות אתנית.
 +
* זהות אתנית - המוצא של האדם, היותו שחור או לבן, ולעיתים גם השפה והתרבות בסביבה בה הוא גדל היתה גורם זהות חשוב באלפי השנים האחרונות. דוגמה לכך היא גיבוש לאומים על סמך מוצא אתני משותף וכן [[צידוקים לעבדות]] וצידוקים בכלל לאפליה של שחורים. עד ל[[תנועה לביטול העבדות]], ראו חלק גדול מהלבנים באנשים השחורים אנשים נחותים שיש הגיון טבעי ואף מוסרי בעבדות שלהם. הוגים יוונים כמו אריסטו ניסו להצדיק עבדות של שחורים בטענה כי דבר זה הוא בסך הכל דבר טבעי. בחוק ובפוליטיקה ברוב המדינות הרג של עבדים שחורים לא נחשב רצח היות ושחורים נחשבו רק רכוש. ההיבט הקיצוני ביותר של פוליטיקה של זהויות על בסיס אתני היא הגזענות ובמיוחד תורות גזע כמו נאציזם שבו הזהות האתית היא הזהות היחידה כביכול (תוך שילוב של לאומנות קיצונית ודיקטטורה) היא מחייבת מאבק מול "גזעים" אחרים על "מרחב מחייה" והיא מחייבת ומצדיקה ביצוע של רצח עם - כך שהגרמנים הנאצים קיימו רצח עם של יהודים, סלאבים, שחורים וכל מי שאינו "ארי". מקרים אחרים של רצח עם כמו רצח העם הארמני או רצח האם ברואנדה הדגימו כי הגיון גזעי זה יכול לפעול גם ללא נאציזם מלא.   
 +
* זהות מעמדית - במשך מאות שנים התקיימו [[מרידות איכרים]] ושל [[צמיתים]] באירופה מול המעמדות השליטים וזאת על רקע חברה מעמדית מאד שבה כל הכוח הפוליטי היה אצל קבוצה מצומצת של שליטים פאודליים - מלכים, אצילים, כמרים (בעיקר בישופים) וכן קבוצה עשירה של סוחרים ופקידים. בעקבות [[המהפכה הצרפתית]], [[המהפכה התעשייתית]] ותהליכי השינוי של [[הרחבת הדמוקרטיה]] השתנה מצב זה וכוחם הכלכלי והפוליטי של האיכרים ושל הפועלים גדל. איכרים רבים הפכו לפועלים במפעלי תעשייה ודרשו זכויות. עם הזמן התפתחו תאוריות מתחרות כיצד יש להעניק זכויות ולשפר את מצבם - קפיטליזם, סוציאליזם, ליברליזם, אנרכיזם וסוציאל דמוקרטיה. התנועה הסוציאליסטים קראה למהפכה של הפרוליריון והדגישה את המשותף לכלל העובדים - לדוגמה הקריאה "פועלי כל העולם התאחדו". דבר זה התחזק במאה ה-20 כאשר חלקים גדולים יותר בעולם זכו לחופש מקולוניליזם וצמחו תנועות לאומיות וכן בעקבות המעבר מחקלאות לתעשייה. עם זאת במהלך המאה ה-19 וה-20 פועלים הפכו עשירים יותר, זכו ברכוש ובזכויות שונות - כחמו הזכות להתאגד, הזכות לשבות ועוד הגנה על זכויות עובדים, חופשת וכודומה - כתוצאה מתהליכים אלה ובמיוחד על רקע כשלונו של הסוציאליזם בברית המועצות , בסין ובמדינות נוספות ועקב המעבר של פועלים רבים ממפעלי תעשייה לענף השירותים - נחלשו רעיונות של זהות מעמדית ועימם גם הפוליטיקה של זהויות על בסיס מעמד חברתי.
    
בעוד רוב ההתייחסות לזהות מתייחסים לבני אדם כיום, ולכאורה [[הומניזם]] או התייחסות לכלל בני האדם, היא הזהות הרחבה ביותר האפשרית, יש במחנה הסביבתני בזרמי הקיימות ובקרב ציידים-לקטים התייחסות לזהויות רחבות יותר. ראייה של [[ספינת החלל כדור הארץ]] שמה דגש לא רק על כלל בני האדם אלא על כלל היצורים החיים ועל הקשר בינם לבין מערכות לא-ביוטיות - כחלק ממערכות ביו-גאו-פיזיות - [[מערכות אקולוגיות]] שבה מינים שונים (לדוגמה [[בני אדם]] ו[[חיטה]]) תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה. רעיון דומה הוא [[זכויות לטבע]] - הענקת זכויות למערכות אקולוגיות ולמיני בעלי חיים מתוך ראיה כי יש לזהם זכות קיום בפני עצמם, או מתוך ראייה של [[קיימות]] המעריכה כי קיומם חיוני לקיום התקין של בני האדם. הרחבה נוספת של הזהות היא [[צדק בין-דורי]] התייחסות לרווחה ולאינטרסים לא רק של הדור הזה אלא גם לדור הבא. לפי ראייה זו של התרבות והפוליטיקה, רוב הזרמים של פוליטיקה של זהויות לוקחים כמובן מאליו את היותם יצור חי, אדם והורה ומניחים כי זהויות אלה הן טריוואליות או שהן חסרות חשיבות פוליטית, לרוב תוך התעלמות מאיומי[[הכחדה אנושית]] או פגיעה באנושות עקב אסון סביבתי-חברתי כמו [[מלחמה גרעינית]], [[שינוי אקלים]] [[הכחדה המונית בימנו|הכחדה המונית]] ועוד.  
 
בעוד רוב ההתייחסות לזהות מתייחסים לבני אדם כיום, ולכאורה [[הומניזם]] או התייחסות לכלל בני האדם, היא הזהות הרחבה ביותר האפשרית, יש במחנה הסביבתני בזרמי הקיימות ובקרב ציידים-לקטים התייחסות לזהויות רחבות יותר. ראייה של [[ספינת החלל כדור הארץ]] שמה דגש לא רק על כלל בני האדם אלא על כלל היצורים החיים ועל הקשר בינם לבין מערכות לא-ביוטיות - כחלק ממערכות ביו-גאו-פיזיות - [[מערכות אקולוגיות]] שבה מינים שונים (לדוגמה [[בני אדם]] ו[[חיטה]]) תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה. רעיון דומה הוא [[זכויות לטבע]] - הענקת זכויות למערכות אקולוגיות ולמיני בעלי חיים מתוך ראיה כי יש לזהם זכות קיום בפני עצמם, או מתוך ראייה של [[קיימות]] המעריכה כי קיומם חיוני לקיום התקין של בני האדם. הרחבה נוספת של הזהות היא [[צדק בין-דורי]] התייחסות לרווחה ולאינטרסים לא רק של הדור הזה אלא גם לדור הבא. לפי ראייה זו של התרבות והפוליטיקה, רוב הזרמים של פוליטיקה של זהויות לוקחים כמובן מאליו את היותם יצור חי, אדם והורה ומניחים כי זהויות אלה הן טריוואליות או שהן חסרות חשיבות פוליטית, לרוב תוך התעלמות מאיומי[[הכחדה אנושית]] או פגיעה באנושות עקב אסון סביבתי-חברתי כמו [[מלחמה גרעינית]], [[שינוי אקלים]] [[הכחדה המונית בימנו|הכחדה המונית]] ועוד.  

תפריט ניווט