שורה 13: |
שורה 13: |
| ===תעשיות הרכבת והמתכות=== | | ===תעשיות הרכבת והמתכות=== |
| ;תחום הספנות והרכבות: | | ;תחום הספנות והרכבות: |
− | תחום הספנות ולאחר מכן הרכבות היו אמצעי התחבורה והתובלה המרכזיים של המאה ה-19. הודות ליובלים הרבים של נהר המיסיסיפי במזרח ארצות הברית הוא שימש עורק תחבורה מרכזי לפני הופעת הרכבות. מספר אנשי עסקים פיתחו מאוד את התחום בארצות הברית, ותוך כדי כך זכו לשליטה מונופוליטית בתחום. התחרות בתחום הספינות היתה מוגבלת בגלל יתרונות לגודל ובגלל העברת חוקים להגבלתה בלחץ אנשי עסקים. בתחום הרכבות התפתח שילוב של [[מונופול טבעי]] יחד עם סיוע ממשלתי - כדי לפתח קו רכבת יש צורך בהשקעה אדירה - דבר שחוסם מתחרים פוטנציאליים. לכן הראשונים שהכינו קו רכבת למקום מסויים היו בדרך כלל הבעלים של קו הרכבת היחיד למקום. בנוסף הממשל הרפובליקני העניק קרקע ממשלתית בחינם, הלוואות והנחות שונות כדי לסייע ליזמים - בסופו של דבר במקומות רבים - כמו קווי המסילות ממזרח למערב - נוצרו מונופולים שגבו מחיר יקר. | + | תחום הספנות ולאחר מכן הרכבות היו אמצעי התחבורה והתובלה המרכזיים של המאה ה-19. הודות ליובלים הרבים של נהר המיסיסיפי במזרח ארצות הברית הוא שימש עורק תחבורה מרכזי לפני הופעת הרכבות. מספר אנשי עסקים פיתחו מאוד את התחום בארצות הברית, ותוך כדי כך זכו לשליטה מונופוליסטית בתחום. התחרות בתחום הספינות הייתה מוגבלת בגלל יתרונות לגודל ובגלל העברת חוקים להגבלתה בלחץ אנשי עסקים. בתחום הרכבות התפתח שילוב של [[מונופול טבעי]] יחד עם סיוע ממשלתי - כדי לפתח קו רכבת יש צורך בהשקעה אדירה - דבר שחוסם מתחרים פוטנציאליים. לכן הראשונים שהכינו קו רכבת למקום מסויים היו בדרך כלל הבעלים של קו הרכבת היחיד למקום. בנוסף הממשל הרפובליקני העניק קרקע ממשלתית בחינם, הלוואות והנחות שונות כדי לסייע ליזמים - בסופו של דבר במקומות רבים - כמו קווי המסילות ממזרח למערב - נוצרו מונופולים שגבו מחיר יקר. |
| | | |
| קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד. | | קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד. |
שורה 19: |
שורה 19: |
| * '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt; 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט. | | * '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt; 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט. |
| * '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט. ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. | | * '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט. ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. |
− | * '''לילנד סטנפורד''' (Amasa Leland Stanford; 1824 - 1893) בזמן הבהלה לזהב הוא הפך לסוחר מצליח. ב-1861 הוא נבחר למושל קליפורניה ומאוחר יתר כיהן כסנטור. ב-1861 הוא גם ייסד והפך לנשיא של חברת הרכבות סנטרל פסיפיק Central Pacific Railroad - שבנתה ושלטה על החלק המערבי של First Transcontinental Railroad – מסילת הברזל הראשונה שחיברה את ארצות הברית ממזרח למערב – אשר הושלמה ב-1869. מאוחר יותר הפך לנשיא גם של חברת הרכבות סאותרן פסיפיק. היתה לו השפעה עצומה על אזור קליפורניה. ילדו היחיד מת כך שחלק גדול מהונה של המשפחה נתרם כדי להקים את אוניברסיטת סטנפורד. | + | * '''לילנד סטנפורד''' (Amasa Leland Stanford; 1824 - 1893) בזמן הבהלה לזהב הוא הפך לסוחר מצליח. ב-1861 הוא נבחר למושל קליפורניה ומאוחר יתר כיהן כסנטור. ב-1861 הוא גם ייסד והפך לנשיא של חברת הרכבות סנטרל פסיפיק Central Pacific Railroad - שבנתה ושלטה על החלק המערבי של First Transcontinental Railroad – מסילת הברזל הראשונה שחיברה את ארצות הברית ממזרח למערב – אשר הושלמה ב-1869. מאוחר יותר הפך לנשיא גם של חברת הרכבות סאותרן פסיפיק. הייתה לו השפעה עצומה על אזור קליפורניה. ילדו היחיד מת כך שחלק גדול מהונה של המשפחה נתרם כדי להקים את אוניברסיטת סטנפורד. |
− | * '''ג'י גולד''' (Jason Gould ,1836 - 1892) – יזם רכבות וספוקלטר. התחרה מול קורנליוס ואנדרבילט בזמן ב-Erie War על השליטה בקו Erie Railroad (באזור ניו יורק) יחד עם דניאל דרו ואנשים נוספים. במאבק זה הוא יצר ספקולציות בבורסה, שיחד פקידים וסנטורים ובגד בדרו. נחשב אחד הברונים השודדים חסרי המעצורים של "העידן המוזהב" ומעטים הגנו על שמו אז או היום. הוא הפסיד בסופו של דבר במאבק על קו אירי אבל החל לבנות מסילות ברזל במערב התיכון והמערב. בפניקת הבורסה של 1873 הוא השתלט על חברת הרכבות Union Pacific שהיה לה זיכיון על החלק המרכזי של First Transcontinental Railroad. ב-1879 שלט במסילה החשובה Missouri Pacific Railroad. ועל כתשיעת מהמסילות בארצות הברית. עד 1882 הוא שלט על 15% מהמסילות. בשנת 1889 הוא יצר את the Terminal Railroad Association of St. Louis שיצר צוואר בקבוק לרכבות ממזרח למערב. לאחר מותו הממשלה הגישה תביעת הגבלים עסקיים לשבור את צוואר הבקבוק בסנט לואיס. לאחר מותו חברה Union Pacific התדרדרה ופשטה רגל בפניקת הבורסה של 1893. החברה נקנתה והיא חברת רכבות גדולה עד היום. | + | * '''ג'י גולד''' (Jason Gould ,1836 - 1892) – יזם רכבות וספוקלטר. התחרה מול קורנליוס ואנדרבילט בזמן ב-Erie War על השליטה בקו Erie Railroad (באזור ניו יורק) יחד עם דניאל דרו ואנשים נוספים. במאבק זה הוא יצר ספקולציות בבורסה, שיחד פקידים וסנטורים ובגד בדרו. נחשב אחד הברונים השודדים חסרי המעצורים של "העידן המוזהב" ומעטים הגנו על שמו אז או היום. הוא הפסיד בסופו של דבר במאבק על קו אירי אבל החל לבנות מסילות ברזל במערב התיכון והמערב. בפאניקת הבורסה של 1873 הוא השתלט על חברת הרכבות Union Pacific שהיה לה זיכיון על החלק המרכזי של First Transcontinental Railroad. ב-1879 שלט במסילה החשובה Missouri Pacific Railroad. ועל כתשיעית מהמסילות בארצות הברית. עד 1882 הוא שלט על 15% מהמסילות. בשנת 1889 הוא יצר את the Terminal Railroad Association of St. Louis שיצר צוואר בקבוק לרכבות ממזרח למערב. לאחר מותו הממשלה הגישה תביעת הגבלים עסקיים לשבור את צוואר הבקבוק בסנט לואיס. לאחר מותו חברה Union Pacific התדרדרה ופשטה רגל בפניקת הבורסה של 1893. החברה נקנתה והיא חברת רכבות גדולה עד היום. |
− | * '''דניאל דרו''' (Daniel Drew) בנקאי וסוחר בורסה שעסק בתחום הספינות והרכבות. היה מתחרה וגם שותף עם קורנליוס ואנדרבילט. והתחרה בו ב- Erie War על השליטה בקו Erie Railroad יחד עם שותפים נוספים בהם ג'י גולד. במהלך מאבק זה שיחדו שני הצדדים סנטורים, ויצרו מניפולציות שונות במחירי החברות בבורסה. דרו איבד לבסוף את כל כספו בבהלה הפיננסית של 1873. | + | * '''דניאל דרו''' (Daniel Drew) בנקאי וסוחר בורסה שעסק בתחום הספינות והרכבות. היה מתחרה וגם שותף עם קורנליוס ואנדרבילט. והתחרה בו ב-Erie War על השליטה בקו Erie Railroad יחד עם שותפים נוספים בהם ג'י גולד. במהלך מאבק זה שיחדו שני הצדדים סנטורים, ויצרו מניפולציות שונות במחירי החברות בבורסה. דרו איבד לבסוף את כל כספו בבהלה הפיננסית של 1873. |
| | | |
| ===תחומים נוספים=== | | ===תחומים נוספים=== |
שורה 69: |
שורה 69: |
| | | |
| ==מנגנונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים== | | ==מנגנונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים== |
− | [[קובץ:The Rockefeller-Morgan Family Tree, 1904.jpg|ממוזער|מגוון העסקים הקשורים לקבוצות ההון של רוקפלר וג'יי פי מורגן בשנת 1904 על פי John Moody. בסוף תקופת הברונים חלק גדול מהכלכלה בארצות הברית נוהל בצורה ישירה (על ידי בעלות) או עקיפה (כמו חברות בדירקטוריון, השפעה דרך הדרג הפוליטי או קשרים) על ידי שני אנשים אלה. ]] | + | [[קובץ:The Rockefeller-Morgan Family Tree, 1904.jpg|ממוזער|מגוון העסקים הקשורים לקבוצות ההון של רוקפלר וג'יי פי מורגן בשנת 1904 על פי John Moody. בסוף תקופת הברונים חלק גדול מהכלכלה בארצות הברית נוהל בצורה ישירה (על ידי בעלות) או עקיפה (כמו חברות בדירקטוריון, השפעה דרך הדרג הפוליטי או קשרים) על ידי שני אנשים אלה.]] |
| בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. | | בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. |
| | | |
שורה 110: |
שורה 110: |
| התסיסה החברתית נמשכה, והובילה לצמיחת מפלגות חדשות. בשנים 1874 עד 1889 קמה מפלגה בשם '''"Greenback Party"''' בעלת אידאולוגיה אנטי-מונופוליסטית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenback_Party] המפלגה קמה על ידי ארגון חקלאים המכונה בשם The Grange, שפועל עד היום באזורים הכפריים בארצות הברית ומתמקד בעידוד משפחות לחבור יחד כדי לשפר את מצבן הכלכלי ובעידוד מדיניות שתומכת בכך.[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Grange_of_the_Order_of_Patrons_of_Husbandry] המפלגה, שנודעה גם בשם Greenback Labor Party רצתה לקדם ברית בין עובדים לבין חוואים, והוסיפה בהמשך צעדי רפורמה למצע שלה כמו תמיכה ביום עבודה של 8 שעות והתנגדות לכך שהמדינה או כוחות משטרה פרטיים יוכלו לדכא שביתות של פועלים. המפלגה שקעה לקראת המחצית השנייה של עשור 1880, אבל המצע הבסיסי שלה נוצר מחדש בקרב המפלגה הפופוליסטית. | | התסיסה החברתית נמשכה, והובילה לצמיחת מפלגות חדשות. בשנים 1874 עד 1889 קמה מפלגה בשם '''"Greenback Party"''' בעלת אידאולוגיה אנטי-מונופוליסטית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenback_Party] המפלגה קמה על ידי ארגון חקלאים המכונה בשם The Grange, שפועל עד היום באזורים הכפריים בארצות הברית ומתמקד בעידוד משפחות לחבור יחד כדי לשפר את מצבן הכלכלי ובעידוד מדיניות שתומכת בכך.[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Grange_of_the_Order_of_Patrons_of_Husbandry] המפלגה, שנודעה גם בשם Greenback Labor Party רצתה לקדם ברית בין עובדים לבין חוואים, והוסיפה בהמשך צעדי רפורמה למצע שלה כמו תמיכה ביום עבודה של 8 שעות והתנגדות לכך שהמדינה או כוחות משטרה פרטיים יוכלו לדכא שביתות של פועלים. המפלגה שקעה לקראת המחצית השנייה של עשור 1880, אבל המצע הבסיסי שלה נוצר מחדש בקרב המפלגה הפופוליסטית. |
| | | |
− | '''[[המפלגה הפופוליסטית]]''' - People's Party הידועים גם בשם "הפופוליסטים" שקמו בתחילת המאה ה-20. מפלגה זו, שהיתה חזקה באזורים חקלאיים (בעיקר איכרי הדרום), קמה על רקע מצוקת החקלאים בתקופה זו. [https://en.wikipedia.org/wiki/People%27s_Party_(United_States)] תעמולתם (הפופוליסטית, ומכאן הכינוי) הופנתה בחריפות כנגד המונופולים והטראסטים של צפון-מזרח ארצות הברית, הבנקים הגדולים, ראשי תאגידי הענק ובראשם תאגידי הרכבות, שהיו בעלי קרקעות חקלאיות רבות - "הברונים השודדים". הביקורת שלהם היתה בעלת קשת רחבה - היא נעה מטענות נגד ה[[קפיטליזם]] ומדיניות תקן הזהב ועד [[תאוריות קונספירציה]] לפיהן בעלי הממון עושים יד אחת כנגד החקלאים. חלק מרכזי ממצעה של מפלגה זו דרש לבסוף להדפיס כסף - ודבר זה הרתיע פועלים עירוניים ואת שאר הציבור מלתמוך במפלגה - מחשש ל[[אינפלציה]]. במערכת הבחירות לנשיאות של 1892 הייתה המפלגה השלישית בגודלה וצברה 9% מקולות המצביעים ו-22 אלקטורים. במערכת הבחירות לנשיאות של 1896 ניצבה מאחורי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאימץ את עיקרי המצע הפופוליסטי. כישלונם של החקלאים לשלב כוחות עם הפועלים, בעלי העסקים הקטנים והמובטלים העירוניים, שחלקו עמם קווים מאפיינים רבים, גרמו להתמוססות המפלגה. האג'נדה של שתי המפלגות האלה - של צעדים ממשלתיים לריסון כוחם של התאגידים, יושמה, בצורה חלקית, על ידי הפרוגרסיביים. | + | '''[[המפלגה הפופוליסטית]]''' - People's Party הידועים גם בשם "הפופוליסטים" שקמו בתחילת המאה ה-20. מפלגה זו, שהייתה חזקה באזורים חקלאיים (בעיקר איכרי הדרום), קמה על רקע מצוקת החקלאים בתקופה זו. [https://en.wikipedia.org/wiki/People%27s_Party_(United_States)] תעמולתם (הפופוליסטית, ומכאן הכינוי) הופנתה בחריפות כנגד המונופולים והטראסטים של צפון-מזרח ארצות הברית, הבנקים הגדולים, ראשי תאגידי הענק ובראשם תאגידי הרכבות, שהיו בעלי קרקעות חקלאיות רבות - "הברונים השודדים". הביקורת שלהם הייתה בעלת קשת רחבה - היא נעה מטענות נגד ה[[קפיטליזם]] ומדיניות תקן הזהב ועד [[תאוריות קונספירציה]] לפיהן בעלי הממון עושים יד אחת כנגד החקלאים. חלק מרכזי ממצעה של מפלגה זו דרש לבסוף להדפיס כסף - ודבר זה הרתיע פועלים עירוניים ואת שאר הציבור מלתמוך במפלגה - מחשש ל[[אינפלציה]]. במערכת הבחירות לנשיאות של 1892 הייתה המפלגה השלישית בגודלה וצברה 9% מקולות המצביעים ו-22 אלקטורים. במערכת הבחירות לנשיאות של 1896 ניצבה מאחורי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאימץ את עיקרי המצע הפופוליסטי. כישלונם של החקלאים לשלב כוחות עם הפועלים, בעלי העסקים הקטנים והמובטלים העירוניים, שחלקו עמם קווים מאפיינים רבים, גרמו להתמוססות המפלגה. האג'נדה של שתי המפלגות האלה - של צעדים ממשלתיים לריסון כוחם של התאגידים, יושמה, בצורה חלקית, על ידי הפרוגרסיביים. |
| | | |
| התסיסה הציבורית נמשכה - דוגמה לשביתות המוניות היא [[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]] בשנת 1909, דוגמה לאלימות חמורה הייתה [[הטבח בלאדלו]] בשנת 1914 שבו חיילים ושכירי חרב של חברות כרייה ירו במקלעים על אוהלים של משפחות כורי פחם. | | התסיסה הציבורית נמשכה - דוגמה לשביתות המוניות היא [[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]] בשנת 1909, דוגמה לאלימות חמורה הייתה [[הטבח בלאדלו]] בשנת 1914 שבו חיילים ושכירי חרב של חברות כרייה ירו במקלעים על אוהלים של משפחות כורי פחם. |
שורה 121: |
שורה 121: |
| הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "[[גורפי בוץ]]" לדוגמה ג'ייקוב רוס, שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כך שזה יצדיק תחזוקה של הדירות מצד בעלי הדירות - אבל אלו לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט (שדווקא התנגד לסינקלר) להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שסיים תופעות כמו הכנסת בשר עכברושים או בשר עם מלאריה לקופסות עם כיתוב של בשר בקר. | | הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "[[גורפי בוץ]]" לדוגמה ג'ייקוב רוס, שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כך שזה יצדיק תחזוקה של הדירות מצד בעלי הדירות - אבל אלו לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט (שדווקא התנגד לסינקלר) להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שסיים תופעות כמו הכנסת בשר עכברושים או בשר עם מלאריה לקופסות עם כיתוב של בשר בקר. |
| | | |
− | ב-1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הפעילות של הממשלה הובילה לפסיקה של בית המשפט ולפירוק סטנדרד אויל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של מורגן שסייע לרוקפלר). עם זאת ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כ[[אוליגופול]]. למעשה עד היום יש תחומים שבהם 3-4 חברות שולטות בתחום שלם - לדוגמה 4 חברות חולשות על מכירת הבשר בארה"ב, 4 חברות מוכרות את רוב שירותי הסלולר. מורגן היה עדיין חזק מאוד ושלט בתאגידים בשווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. | + | ב-1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הפעילות של הממשלה הובילה לפסיקה של בית המשפט ולפירוק סטנדרד אויל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של מורגן שסייע לרוקפלר). עם זאת ריסוק הטרסטים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כ[[אוליגופול]]. למעשה עד היום יש תחומים שבהם 3-4 חברות שולטות בתחום שלם - לדוגמה 4 חברות חולשות על מכירת הבשר בארה"ב, 4 חברות מוכרות את רוב שירותי הסלולר. מורגן היה עדיין חזק מאוד ושלט בתאגידים בשווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. |
| | | |
| ב-1912 רוזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית, והקים את "המפלגה פרוגרסיבית" שלא העריכה ימים. בבחירות לנשיאות הרפובליקאים התפצלו בין רוזוולט לבין המפלגה הרפובליקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה. בשנת 1913 קמה מערכת "הבנק הפדרלי" בניסיון למנוע [[ריצות על הבנקים]]. בשנת 1914 נחקק חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון, כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. עם זאת השפעת עשירי ארה"ב על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל הפוליטיקה בכלל שלה נמשכה הלאה עד שנות השפל הגדול. הבנקאי אנדרו ויליאם מלון הפך לשר אוצר שכיהן במשך 11 שנה תחת שלושה נשיאים רפובליקנים שונים. הוא קיצץ מיסים למיליונרים. דבר זה יצר צמיחה לזמן מה - אבל גם בועה פיננסית שתרמה להתפתחות השפל הגדול. | | ב-1912 רוזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית, והקים את "המפלגה פרוגרסיבית" שלא העריכה ימים. בבחירות לנשיאות הרפובליקאים התפצלו בין רוזוולט לבין המפלגה הרפובליקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה. בשנת 1913 קמה מערכת "הבנק הפדרלי" בניסיון למנוע [[ריצות על הבנקים]]. בשנת 1914 נחקק חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון, כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. עם זאת השפעת עשירי ארה"ב על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל הפוליטיקה בכלל שלה נמשכה הלאה עד שנות השפל הגדול. הבנקאי אנדרו ויליאם מלון הפך לשר אוצר שכיהן במשך 11 שנה תחת שלושה נשיאים רפובליקנים שונים. הוא קיצץ מיסים למיליונרים. דבר זה יצר צמיחה לזמן מה - אבל גם בועה פיננסית שתרמה להתפתחות השפל הגדול. |
שורה 129: |
שורה 129: |
| * Chesapeake & Ohio Fuel Co. v. United States שבו טרסט פורק בשנת 1902. | | * Chesapeake & Ohio Fuel Co. v. United States שבו טרסט פורק בשנת 1902. |
| * Northern Securities Co. v. United States שבו החברה פורקה בשנת 1904 והגיע לבית המשפט העליון, וחוק זה קבע תקדימים רבים. | | * Northern Securities Co. v. United States שבו החברה פורקה בשנת 1904 והגיע לבית המשפט העליון, וחוק זה קבע תקדימים רבים. |
− | * Standard Oil Co. of New Jersey v. United States שהוביל לפרוק סטנדרד אוייל בשנת 1911, בהתבסס על מונופול גאוגרפי ועל התרומה של המונופול ל"פניקה של 1910-11" הסוגיה העיקרית במשפט היתה האם המחוקק רשאי להגביל חברה שהגיעה למעמד של מונופול על ידי קנייה (שהייתה חוקית אז) של רוב המתחרות שלה - אבל היא כיום מהווה פגיעה בתחרות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Standard_Oil_Co._of_New_Jersey_v._United_States] | + | * Standard Oil Co. of New Jersey v. United States שהוביל לפרוק סטנדרד אוייל בשנת 1911, בהתבסס על מונופול גאוגרפי ועל התרומה של המונופול ל"פניקה של 1910-11" הסוגיה העיקרית במשפט הייתה האם המחוקק רשאי להגביל חברה שהגיעה למעמד של מונופול על ידי קנייה (שהייתה חוקית אז) של רוב המתחרות שלה - אבל היא כיום מהווה פגיעה בתחרות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Standard_Oil_Co._of_New_Jersey_v._United_States] |
− | * United States v. American Tobacco Co. בשנת 1907 הוגשה התביעה נגד חברת הטבק שהיתיה מונופול בתחומה. בשנת 1911 פסק בית המשפט כי יש לפרק את החברה ל-4 [[חברות טבק]] שונות. | + | * United States v. American Tobacco Co. בשנת 1907 הוגשה התביעה נגד חברת הטבק שהייתה מונופול בתחומה. בשנת 1911 פסק בית המשפט כי יש לפרק את החברה ל-4 [[חברות טבק]] שונות. |
− | * Federal Baseball Club v. National League - שבו בית המשפט העליו קבה שהליגה לבייסבול היא לא גורם מסחרי ולכן לא כפופה לחוק. | + | * Federal Baseball Club v. National League - שבו בית המשפט העליון קבע שהליגה לבייסבול היא לא גורם מסחרי ולכן לא כפופה לחוק. |
| * United States v. National City Lines שהסתיים ב-1953 ומתייחס ל[[קונספירציית החשמליות של ג'נרל מוטורס]] | | * United States v. National City Lines שהסתיים ב-1953 ומתייחס ל[[קונספירציית החשמליות של ג'נרל מוטורס]] |
| * United States v. AT&T Co. שהוביל לפרוק החברה בשנת 1982. | | * United States v. AT&T Co. שהוביל לפרוק החברה בשנת 1982. |
שורה 138: |
שורה 138: |
| בשנת 1934, זמן [[השפל הגדול]] כתב ההיסטוריון מתיו ג'וספסון (Matthew Josephson) את הספר "הברונים השודדים" המגולל את סיפורם. {{הערה|[http://www.eindtijdinbeeld.nl/EiB-Bibliotheek/Boeken/The_Robber_Barons_-_The_Great_American_Capitalists_1861-1901__1934_.pdf The Robber Barons: The Great American Capitalists]}} {{הערה|[https://www.amazon.com/Robber-Barons-Matthew-Josephson/dp/0156767902 The Robber Barons], Matthew Josephson, באתר אמזון}} כמו כן הספר [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] עוסק בחלקו בהם וכן הפרק השלישי של הספר [[כלכלה בקומיקס]]. הכינוי, ברונים שודדים ממשיך לשמש לעיתים בהתייחסות ליזמים הבולטים בתחומי ייצור, תעשייה ויזמות חדשים גם כיום. | | בשנת 1934, זמן [[השפל הגדול]] כתב ההיסטוריון מתיו ג'וספסון (Matthew Josephson) את הספר "הברונים השודדים" המגולל את סיפורם. {{הערה|[http://www.eindtijdinbeeld.nl/EiB-Bibliotheek/Boeken/The_Robber_Barons_-_The_Great_American_Capitalists_1861-1901__1934_.pdf The Robber Barons: The Great American Capitalists]}} {{הערה|[https://www.amazon.com/Robber-Barons-Matthew-Josephson/dp/0156767902 The Robber Barons], Matthew Josephson, באתר אמזון}} כמו כן הספר [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] עוסק בחלקו בהם וכן הפרק השלישי של הספר [[כלכלה בקומיקס]]. הכינוי, ברונים שודדים ממשיך לשמש לעיתים בהתייחסות ליזמים הבולטים בתחומי ייצור, תעשייה ויזמות חדשים גם כיום. |
| | | |
− | [[ליברטרים]] ואנשי ימין כלכלי נוטים כיום להגן על הברונים השודדים, להגיד כי בסך הכל היה מדובר באנשי עסקים שהצליחו יותר מאחרים. חלק מחלקים את הברונים השודדים ליזמי שוק כמו וונדרבליט ורוקפלר שהצליחו בזכות תושיה עסקית וכושר המצאה תעשייתי וליזמים פוליטיים שעיקר כוחם נבע מיכולתם לצבור כוח דרך שתדלנות במסדרונות השלטון. בדרך כלל תמה זו מתעלמת מכך שהתוצאה הסופית היא שבקפיטליזם ללא התערבות או עם התערבות התוצאה עלולה להיות מונופולים חסרי רסן ותאגידי ענק שבמקום לקבל את חוקי המשחק מטעם השלטון קובעים את חוקי המשחק עבור הפוליטיקה. [[מילטון פרידמן]] לדוגמה טוען כמה טיעונים לטובת הברונים השודדים [https://www.youtube.com/watch?v=jbREMG-HbLQ]- ראשית הוא טוען שמצבם של החקלאים בארצות הברית היה מעולה - ולראיה הוא מביא את ההגירה הגדולה שהייתה לארצות הברית במאה ה-19 - תוך שהוא מתעלם מכך שחקלאים רבים פשטו את הרגל, וכי הגירה למדינה ריקה ודמוקרטית כמו ארצות הברית היתה אופציה מעודפת לעומת מדינות עם צפיפות אוכלוסין גבוה כמו אנגליה שבה קרקע עלתה הרבה, או לעומת חוואים ברוסיה שהייתה תחת שלטון הצאר. הגירה כזו הייתה לפני תקופת הברונים השודדים לדוגמה ב-1830 וגם במהלך 1950 לדוגמה - כאשר המדיניות הכלכלית בארצות הברית והריכוזיות בה היו שונות לגמרי. בהמשך הוא מציין כי מחיר התנובה החקלאית ירד מאוד - תוך שהוא מתעלם מכך שהחקלאים מכרו בשוק תחרותי - אבל קנו בשוק מונופוליסטי שירותים כמו הובלה מחברות הרכבות, ציוד חקלאי מטרסט מיכון החקלאות ועוד מוצרים דומים. הוא טוען, בצדק כי הברונים השודדים פיתחו את התעשייה - אך מתעלם מכך שוב מכך שפיתוח כזה אפשר גם בשוק תחרותי יותר. בעצם הטיעונים שלו בעד פריחה בעידן הברונים השודדים מצביעה על כך שכלכלה ריכוזית בידי מונופולים מעטים פרושה פיתוח תעשייתי מהיר - מעין טיעון בעד [[תחרות שומפטרנאית]] ולא בעד המודל הנאו-קלאסי של הרבה מוכרים בעלי רווח שולי קטן. כמו כן הוא טוען שכל הברונים של אותה תקופה צמחו בזמן ממשלה קטנה עם תקציב קטן- ובכך יוצא לדוגמה נגד טענות מוצדקות של איין ראנד שמצביע על הצמיחה של ברונים שודדים מחברות הרכבות שצמחו תודות לסיוע של המדינה. הוא גם טוען ש"ברונים שודדים תמיד היו ותמיד יהיו" ובכך מתעלם משאלות כמו מה הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לאותם "ברונים". | + | [[ליברטרים]] ואנשי ימין כלכלי נוטים כיום להגן על הברונים השודדים, להגיד כי בסך הכל היה מדובר באנשי עסקים שהצליחו יותר מאחרים. חלק מחלקים את הברונים השודדים ליזמי שוק כמו וונדרבליט ורוקפלר שהצליחו בזכות תושיה עסקית וכושר המצאה תעשייתי וליזמים פוליטיים שעיקר כוחם נבע מיכולתם לצבור כוח דרך שתדלנות במסדרונות השלטון. בדרך כלל תמה זו מתעלמת מכך שהתוצאה הסופית היא שבקפיטליזם ללא התערבות או עם התערבות התוצאה עלולה להיות מונופולים חסרי רסן ותאגידי ענק שבמקום לקבל את חוקי המשחק מטעם השלטון קובעים את חוקי המשחק עבור הפוליטיקה. [[מילטון פרידמן]] לדוגמה טוען כמה טיעונים לטובת הברונים השודדים [https://www.youtube.com/watch?v=jbREMG-HbLQ]- ראשית הוא טוען שמצבם של החקלאים בארצות הברית היה מעולה - ולראיה הוא מביא את ההגירה הגדולה שהייתה לארצות הברית במאה ה-19 - תוך שהוא מתעלם מכך שחקלאים רבים פשטו את הרגל, וכי הגירה למדינה ריקה ודמוקרטית כמו ארצות הברית הייתה אופציה מעודפת לעומת מדינות עם צפיפות אוכלוסין גבוה כמו אנגליה שבה קרקע עלתה הרבה, או לעומת חוואים ברוסיה שהייתה תחת שלטון הצאר. הגירה כזו הייתה לפני תקופת הברונים השודדים לדוגמה ב-1830 וגם במהלך 1950 לדוגמה - כאשר המדיניות הכלכלית בארצות הברית והריכוזיות בה היו שונות לגמרי. בהמשך הוא מציין כי מחיר התנובה החקלאית ירד מאוד - תוך שהוא מתעלם מכך שהחקלאים מכרו בשוק תחרותי - אבל קנו בשוק מונופוליסטי שירותים כמו הובלה מחברות הרכבות, ציוד חקלאי מטרסט מיכון החקלאות ועוד מוצרים דומים. הוא טוען, בצדק כי הברונים השודדים פיתחו את התעשייה - אך מתעלם מכך שוב מכך שפיתוח כזה אפשר גם בשוק תחרותי יותר. בעצם הטיעונים שלו בעד פריחה בעידן הברונים השודדים מצביעה על כך שכלכלה ריכוזית בידי מונופולים מעטים פרושה פיתוח תעשייתי מהיר - מעין טיעון בעד [[תחרות שומפטרנאית]] ולא בעד המודל הנאו-קלאסי של הרבה מוכרים בעלי רווח שולי קטן. כמו כן הוא טוען שכל הברונים של אותה תקופה צמחו בזמן ממשלה קטנה עם תקציב קטן- ובכך יוצא לדוגמה נגד טענות מוצדקות של איין ראנד שמצביע על הצמיחה של ברונים שודדים מחברות הרכבות שצמחו תודות לסיוע של המדינה. הוא גם טוען ש"ברונים שודדים תמיד היו ותמיד יהיו" ובכך מתעלם משאלות כמו מה הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לאותם "ברונים". |
| | | |
| ==השפעות הברונים השודדים== | | ==השפעות הברונים השודדים== |
| הברונים השודדים השפיעו על כל רבדי החברה הן בארצות הברית והן מחוצה לה, והשפעתם מורגשת עד היום בכל רחבי העולם. | | הברונים השודדים השפיעו על כל רבדי החברה הן בארצות הברית והן מחוצה לה, והשפעתם מורגשת עד היום בכל רחבי העולם. |
| | | |
− | ההשפעה הברורה ביותר של הברונים השודדים היתה פיתוח כלכלת ארצות הברית והובלתה להיות אחת הכלכלות הגדולות והמפותחות בעולם בתחילת המאה ה-20. הם פיתחו את הספנות, ותעשיית הרכבות, הפלדה, הפקת מתכות, פיתחו את תעשיית הנפט, את הבנקאות, תעשיית הפיננסים, תעשיית הטבק, מיכון חקלאי, גומי, ותעשיות רבות נוספות. הרצון של אנשי ההון בעוד ועוד רווח דחף אותם לבצע השקעות הון שונות ולהגדיל את [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]]. עצם זה שהם היו עשירים וחזקים אפשר להם ליטול סיכונים גדולים יותר, שחברה שנמצאת בתחרות עזה עם רווח נמוך מתקשה לבצע. כמו כן גודלם של התאגידים חייב אותם לפתח שיטות ניהול מתקדמות יותר כדי לנהל עסקים גדולים ומורכבים יותר. | + | ההשפעה הברורה ביותר של הברונים השודדים הייתה פיתוח כלכלת ארצות הברית והובלתה להיות אחת הכלכלות הגדולות והמפותחות בעולם בתחילת המאה ה-20. הם פיתחו את הספנות, ותעשיית הרכבות, הפלדה, הפקת מתכות, פיתחו את תעשיית הנפט, את הבנקאות, תעשיית הפיננסים, תעשיית הטבק, מיכון חקלאי, גומי, ותעשיות רבות נוספות. הרצון של אנשי ההון בעוד ועוד רווח דחף אותם לבצע השקעות הון שונות ולהגדיל את [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]]. עצם זה שהם היו עשירים וחזקים אפשר להם ליטול סיכונים גדולים יותר, שחברה שנמצאת בתחרות עזה עם רווח נמוך מתקשה לבצע. כמו כן גודלם של התאגידים חייב אותם לפתח שיטות ניהול מתקדמות יותר כדי לנהל עסקים גדולים ומורכבים יותר. |
| | | |
− | הטענה לתרומה רבה של הברונים השודדים לכלכלת ארצות הברית ול[[צמיחה כלכלית]] בכלל, מתייסחת לצמיחה בטווח הבינוני (עשרות שנים) ומתאימ לתאוריה של [[תחרות שומפטריאנית]]. לפי תאוריה זו, דווקא למבנה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - יש פוטנציאל גבוה יותר לקדם השקעות במחקר ופיתוח לעומת מצב של [[תחרות משוכללת]] של יצרנים מתחרים רבים. הסיבה , לפי התאוריה היא שכאשר יש תחרות משוכללת הרווח של כל יצרן הוא קטן , הוא כל הזמן במרוץ הישרדות ולכן אין לו משאבים להשקיע במחקר ופיתוח, לעומת זאת חברות גדולות בעלות שולי רווח גדולים יכולים להשקיע יותר במחקר (בתוך החברה ומחוצה לה) ופיתוח מוצרים ושירותים כדי לזכות ביתרון כלכלי על פני מתחרות. מצד שני תחרות כזו עלולה לגרום להשקפעות שליליות לפיתוח כלכלי בטווח ארוך יותר - [[שחיתות פוליטית]], הגעה לשיווי משקל והסכמות בין מתחרים, מניעת כניסה של חברות קטנות, פגיעה ב[[הון חברתי]], נסיון עצירה של טכנולוגיות חדשות ([[נעילה טכנולוגית]]), ייצור [[בועה פיננסית|בועות פיננסיות]] ועוד. | + | הטענה לתרומה רבה של הברונים השודדים לכלכלת ארצות הברית ול[[צמיחה כלכלית]] בכלל, מתייחסת לצמיחה בטווח הבינוני (עשרות שנים) ומתאים לתאוריה של [[תחרות שומפטריאנית]]. לפי תאוריה זו, דווקא למבנה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - יש פוטנציאל גבוה יותר לקדם השקעות במחקר ופיתוח לעומת מצב של [[תחרות משוכללת]] של יצרנים מתחרים רבים. הסיבה, לפי התאוריה היא שכאשר יש תחרות משוכללת הרווח של כל יצרן הוא קטן, הוא כל הזמן במרוץ הישרדות ולכן אין לו משאבים להשקיע במחקר ופיתוח, לעומת זאת חברות גדולות בעלות שולי רווח גדולים יכולים להשקיע יותר במחקר (בתוך החברה ומחוצה לה) ופיתוח מוצרים ושירותים כדי לזכות ביתרון כלכלי על פני מתחרות. מצד שני תחרות כזו עלולה לגרום להשפעות שליליות לפיתוח כלכלי בטווח ארוך יותר - [[שחיתות פוליטית]], הגעה לשיווי משקל והסכמות בין מתחרים, מניעת כניסה של חברות קטנות, פגיעה ב[[הון חברתי]], נסיון עצירה של טכנולוגיות חדשות ([[נעילה טכנולוגית]]), ייצור [[בועה פיננסית|בועות פיננסיות]] ועוד. |
| | | |
− | הברונים השודדים נהנו מ[[יתרונות לגודל]] ופיתחו יתרונות לגדול במימדים שונים ולדבר זה היו השעפות שונות - לטוב ולרע - שחלקן נמשכות עד היום. חלק מהיתרונות לגודל שפותחו היו יכולת שליטה פנימית בחברה - לדוגמה שימוש בטלפונים, פיתוח נהלים בחברה, קיום חברות בנות ועוד. חלק מהיתרונות היו בהקשרים אחרים - לדוגמה [[לובי פוליטי]], ניצול [[קשרי הון שלטון]], [[השפעת הון על העיתונות]], פיתוח השפעת תאגידים על התרבות ועוד. יתרון חשוב היה היכולת של [[גדולים מכדי ליפול]] שהוא מקרה מיוחד של כשל השוק של [[סיכון מוסרי]]- היכולת של הברונים השודדים לצמוח ולגדול היתה בזכות זה שהם יכלו לסמוך על זה שהבנקים , וכן הבנק המרכזי - יעניקו להם אשראי בכמות גבוה ויקחו עליהם את הסיכונים - כך נוצר מצב של [[רווח פרטי והפסדים ציבוריים]]. דבר זה אפשר לברונים לקחת סיכונים גדולים יותר - ודבר זה הוביל לעיתים לריכוזיות גבוה יותר ולכן להקצנה נוספת של יתרונת וחסרונות תחרות שומפטראינית. | + | הברונים השודדים נהנו מ[[יתרונות לגודל]] ופיתחו יתרונות לגדול במימדים שונים ולדבר זה היו השפעות שונות - לטוב ולרע - שחלקן נמשכות עד היום. חלק מהיתרונות לגודל שפותחו היו יכולת שליטה פנימית בחברה - לדוגמה שימוש בטלפונים, פיתוח נהלים בחברה, קיום חברות בנות ועוד. חלק מהיתרונות היו בהקשרים אחרים - לדוגמה [[לובי פוליטי]], ניצול [[קשרי הון שלטון]], [[השפעת הון על העיתונות]], פיתוח השפעת תאגידים על התרבות ועוד. יתרון חשוב היה היכולת של [[גדולים מכדי ליפול]] שהוא מקרה מיוחד של כשל השוק של [[סיכון מוסרי]]- היכולת של הברונים השודדים לצמוח ולגדול הייתה בזכות זה שהם יכלו לסמוך על זה שהבנקים, וכן הבנק המרכזי - יעניקו להם אשראי בכמות גבוה ויקחו עליהם את הסיכונים - כך נוצר מצב של [[רווח פרטי והפסדים ציבוריים]]. דבר זה אפשר לברונים לקחת סיכונים גדולים יותר - ודבר זה הוביל לעיתים לריכוזיות גבוה יותר ולכן להקצנה נוספת של יתרונות וחסרונות תחרות שומפטריאנית. |
| | | |
| השפעה נוספת נבעה מכך שחלק גדול מהברונים השודדים תרמו חלק גדול מכספם לחברה. כמה מהאוניברסיטאות הגדולות והמובילות בארצות הברית, לרבות סטנפורד, שיקאגו, דיוק קמו בזכות כספים אלה. כמו כן התרומות של רוקפלר בתחום הרפואה סייעו למחקר לקידום המחקר הרפואי באחד השיאים של [[המהפכה המיקרוביולוגית]] וקידמו את הרפואה בארצות הברית ובעולם. רוקפלר תרם גם לשיקום דרום ארצות הברית על ידי השקעות ברפואה ובחינוך. רוקפלר במיוחד תרם לא רק את כספו אלא גם עיצב את מוסד מתן התרומות המערבי - לדוגמה קריאת מבני מחקר או מכוני מחקר על שם נדבנים, הקמת קרנות תרומות לנושאים מסויימים ועוד. דבר זה משפיע עד היום על הדרך שבה עשירים תורמים את כספם לחברה. התרומות לאוניברסיטאות תרמו באופן משמועתי לפיתוח כלכלת ארצות הברית והעולם בהמשך בגלל השפעות של מוסדות אלה על [[מחקר בסיסי]]. דברים אלה סייעו להמשך [[המהפכה המדעית]] בארצות הברית וסייעו לארצות הברית להמשיך להיות מובילה בתחומי כלכלה. | | השפעה נוספת נבעה מכך שחלק גדול מהברונים השודדים תרמו חלק גדול מכספם לחברה. כמה מהאוניברסיטאות הגדולות והמובילות בארצות הברית, לרבות סטנפורד, שיקאגו, דיוק קמו בזכות כספים אלה. כמו כן התרומות של רוקפלר בתחום הרפואה סייעו למחקר לקידום המחקר הרפואי באחד השיאים של [[המהפכה המיקרוביולוגית]] וקידמו את הרפואה בארצות הברית ובעולם. רוקפלר תרם גם לשיקום דרום ארצות הברית על ידי השקעות ברפואה ובחינוך. רוקפלר במיוחד תרם לא רק את כספו אלא גם עיצב את מוסד מתן התרומות המערבי - לדוגמה קריאת מבני מחקר או מכוני מחקר על שם נדבנים, הקמת קרנות תרומות לנושאים מסויימים ועוד. דבר זה משפיע עד היום על הדרך שבה עשירים תורמים את כספם לחברה. התרומות לאוניברסיטאות תרמו באופן משמועתי לפיתוח כלכלת ארצות הברית והעולם בהמשך בגלל השפעות של מוסדות אלה על [[מחקר בסיסי]]. דברים אלה סייעו להמשך [[המהפכה המדעית]] בארצות הברית וסייעו לארצות הברית להמשיך להיות מובילה בתחומי כלכלה. |
| | | |
− | השפעה חשובה של תקופת הברונים השודדים היתה הכנת הרקע הכלכלי, המוסדי והפוליטי ליצירת התנאים שהובילו ל[[שפל הגדול]]. היבט אחד של דבר זה היתה התרוששות של החקלאים בארצות הברית (שהיו באותה תקופה רוב האוכלוסיה) דבר שהוביל לכך שכאשר פרץ השפל הגדול החקלאים שחלק גדול מהם היו בחובות, פשטו את הרגל. היבט נוסף שיצר את השפל הגדול היה ייצור בועה פיננסית והזרמת כסף רב של הבנקים והממשלה לחברות מעטות ועידוד של הציבור הרחב להכנס לשוק מניות מנופח. בהקשר של כלכלה פוליטית כאשר נוצר המשבר בשנת 1929 לממשלה לא היו כלים לנסות להתמודד עם השפל - הן בגלל חוסר בידע כלכלי והן בגלל תלות של הממשלות בבעלי הון שאפשרו להם להבחר. | + | השפעה חשובה של תקופת הברונים השודדים הייתה הכנת הרקע הכלכלי, המוסדי והפוליטי ליצירת התנאים שהובילו ל[[שפל הגדול]]. היבט אחד של דבר זה הייתה התרוששות של החקלאים בארצות הברית (שהיו באותה תקופה רוב האוכלוסייה) דבר שהוביל לכך שכאשר פרץ השפל הגדול החקלאים שחלק גדול מהם היו בחובות, פשטו את הרגל. היבט נוסף שיצר את השפל הגדול היה ייצור בועה פיננסית והזרמת כסף רב של הבנקים והממשלה לחברות מעטות ועידוד של הציבור הרחב להיכנס לשוק מניות מנופח. בהקשר של כלכלה פוליטית כאשר נוצר המשבר בשנת 1929 לממשלה לא היו כלים לנסות להתמודד עם השפל - הן בגלל חוסר בידע כלכלי והן בגלל תלות של הממשלות בבעלי הון שאפשרו להם להיבחר. |
| | | |
− | השפעה נוספת היתה השפעת הברונים השודדים על הפוליטיקה בארצות הברית. כמו שהעירו מספר נשיאים והוגים חשובים - השילוב של עוצמה פוליטית וכלכלית עצומה בידי מעטים ערערה בצורה מהותית את הדמוקרטיה במדינה למשך עשרות שנים (לכל הפחות). החלטות רבות בתחומים שונים - נקבעו כנראה לפי היכולת שלהם לשרת את האינטרסים של תאגידים כאלה ואחרים ולא לפי השפעתם על כלל הציבור - דוגמה בולטת היא הלוואות של הבנק המרכזי לחברות והצמחת הבועה הפיננסית של שנות ה-20. גם כאשר הציבור שם לב לדבר זה נדרשו שנים רבות כדי לתקן דבר זה - וגם התיקונים עצמם היו בדרך כלל חלקיים למדי. התאגידים והפרקטיקות של הברונים השודדים הביאו לתגובת נגד - צמיחת [[התנועה הפרוגרסיבית|ההזרם הפרוגרסיבי]] שממשיך את קו המחשבה הליברלי אבל משנה אותו- לא רק שצריך לעצב את המדינה כך שהיא תגן על הפרט מפני השפעה חזקה מידי של המדינה עצמה (לדוגמה הפרדת רשויות או זכויותיו של עציר) אלא גם שיש להגן על האזרחים והכלכלה מפני תאגידים חזקים מדי - במקום [[לסה-פר]] שהיה נחלת הליברלים עד כה. התהליכים החברתיים-פוליטיים שנבעו מכך גרמו בהמשך להיפוך פוליטי בארצות הברית. בעוד שהיתה תקופה ששני המפלגות תמכו בזרם הפרוגרסיבי, הוא התחזק במיוחד בקרב המפלגה הדמוקרטית שבהמשך תמכה בממשלה גדולה (דבר שבתחילה דווקא הרפובליקנים תמכו בו), עד שבשנות ה-60 הוא גרם להיפוך נוסף- כך שמי שתמכו ברעיונות של שוויון לכלל התושבים - כולל שחורים - היתה המפלגה הדמוקרטית שבאופן מסורתי היתה דווקא לצד הלבנים בדרום שתמכו בהפליה גזעית. | + | השפעה נוספת הייתה השפעת הברונים השודדים על הפוליטיקה בארצות הברית. כמו שהעירו מספר נשיאים והוגים חשובים - השילוב של עוצמה פוליטית וכלכלית עצומה בידי מעטים ערערה בצורה מהותית את הדמוקרטיה במדינה למשך עשרות שנים (לכל הפחות). החלטות רבות בתחומים שונים - נקבעו כנראה לפי היכולת שלהם לשרת את האינטרסים של תאגידים כאלה ואחרים ולא לפי השפעתם על כלל הציבור - דוגמה בולטת היא הלוואות של הבנק המרכזי לחברות והצמחת הבועה הפיננסית של שנות ה-20. גם כאשר הציבור שם לב לדבר זה נדרשו שנים רבות כדי לתקן דבר זה - וגם התיקונים עצמם היו בדרך כלל חלקיים למדי. התאגידים והפרקטיקות של הברונים השודדים הביאו לתגובת נגד - צמיחת [[התנועה הפרוגרסיבית|הזרם הפרוגרסיבי]] שממשיך את קו המחשבה הליברלי אבל משנה אותו- לא רק שצריך לעצב את המדינה כך שהיא תגן על הפרט מפני השפעה חזקה מידי של המדינה עצמה (לדוגמה הפרדת רשויות או זכויותיו של עציר) אלא גם שיש להגן על האזרחים והכלכלה מפני תאגידים חזקים מדי - במקום [[לסה-פר]] שהיה נחלת הליברלים עד כה. התהליכים החברתיים-פוליטיים שנבעו מכך גרמו בהמשך להיפוך פוליטי בארצות הברית. בעוד שהייתה תקופה ששני המפלגות תמכו בזרם הפרוגרסיבי, הוא התחזק במיוחד בקרב המפלגה הדמוקרטית שבהמשך תמכה בממשלה גדולה (דבר שבתחילה דווקא הרפובליקנים תמכו בו), עד שבשנות ה-60 הוא גרם להיפוך נוסף- כך שמי שתמכו ברעיונות של שוויון לכלל התושבים - כולל שחורים - הייתה המפלגה הדמוקרטית שבאופן מסורתי היתה דווקא לצד הלבנים בדרום שתמכו בהפליה גזעית. |
| | | |
− | השפעות פוליטיות חשובות ומהותיות היו בתחום המשפטי ומארג [[היסטוריה של התאגיד|היחסים בין המדינה לבין תאגידים]] - לדוגמה התרומה של תקופה זו ל[[פרסונליזציה של תאגידים]] על ידי הכרה ב"זכויות האזרח" שלהם. כמו כן לפיתוח חוקים של [[הגבלים עסקיים]] שכביכול פתרו את הבעיות של תאגידים חזקים מידי על ידי התערבות המדינה ושבירה בכוח של [[קרטל|קרטלים]] או [[מונופול|מונופול]] כאשר אלה מקבלים יותר מידי כוח שוק. - אם כי בעיות רבות נוספות כמו כוח פוליטי רב מידי, השפעה על הצרכנים ועל התרבות דרך פיתוח [[תרבות הצריכה]] והשפעות מערכתיות כמו [[לובי פוליטי]] לא קיבלו התייחסות או מענה כלל, וחלק מהשפעות אלה רק הלכו והחריפו בהמשך. דברים אלה משפיעים עד היום לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם דרך השפעות על תהליך ה[[גלובליזציה]], [[הסכמי סחר]] , חוקי תאגידים שונים (כמו הגנה על מידע פנימי שיש בתאגיד), והשפעה על הכוח הפוליטי התרבותי והכלכלי שיש ל[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] על עיצוב תהליך זה ועל היבטים כמו [[קיימות]] ופיתוח [[הכלכלה העולמית]]. | + | השפעות פוליטיות חשובות ומהותיות היו בתחום המשפטי ומארג [[היסטוריה של התאגיד|היחסים בין המדינה לבין תאגידים]] - לדוגמה התרומה של תקופה זו ל[[פרסונליזציה של תאגידים]] על ידי הכרה ב"זכויות האזרח" שלהם. כמו כן לפיתוח חוקים של [[הגבלים עסקיים]] שכביכול פתרו את הבעיות של תאגידים חזקים מידי על ידי התערבות המדינה ושבירה בכוח של [[קרטל|קרטלים]] או [[מונופול|מונופול]] כאשר אלה מקבלים יותר מידי כוח שוק. - אם כי בעיות רבות נוספות כמו כוח פוליטי רב מידי, השפעה על הצרכנים ועל התרבות דרך פיתוח [[תרבות הצריכה]] והשפעות מערכתיות כמו [[לובי פוליטי]] לא קיבלו התייחסות או מענה כלל, וחלק מהשפעות אלה רק הלכו והחריפו בהמשך. דברים אלה משפיעים עד היום לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם דרך השפעות על תהליך ה[[גלובליזציה]], [[הסכמי סחר]], חוקי תאגידים שונים (כמו הגנה על מידע פנימי שיש בתאגיד), והשפעה על הכוח הפוליטי התרבותי והכלכלי שיש ל[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] על עיצוב תהליך זה ועל היבטים כמו [[קיימות]] ופיתוח [[הכלכלה העולמית]]. |
| | | |
− | השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול שהתקיים מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים. | + | השפעה נוספת הייתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדארוויניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות הייתה יחסי הניצול שהתקיים מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 הייתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים. |
| | | |
| ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה. | | ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה. |