שינויים

ההשפעה הברורה ביותר של הברונים השודדים היתה פיתוח כלכלת ארצות הברית והובלתה להיות אחת הכלכלות הגדולות והמפותחות בעולם בתחילת המאה ה-20. הם פיתחו את הספנות, ותעשיית הרכבות, הפלדה, הפקת מתכות, פיתחו את תעשיית הנפט, את הבנקאות, תעשיית הפיננסים, תעשיית הטבק, מיכון חקלאי, גומי, ותעשיות רבות נוספות. הרצון של אנשי ההון בעוד ועוד רווח דחף אותם לבצע השקעות הון שונות ולהגדיל את [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]]. עצם זה שהם היו עשירים וחזקים אפשר להם ליטול סיכונים גדולים יותר, שחברה שנמצאת בתחרות עזה עם רווח נמוך מתקשה לבצע. כמו כן גודלם של התאגידים חייב אותם לפתח שיטות ניהול מתקדמות יותר כדי לנהל עסקים גדולים ומורכבים יותר.  

ההשפעה הברורה ביותר של הברונים השודדים היתה פיתוח כלכלת ארצות הברית והובלתה להיות אחת הכלכלות הגדולות והמפותחות בעולם בתחילת המאה ה-20. הם פיתחו את הספנות, ותעשיית הרכבות, הפלדה, הפקת מתכות, פיתחו את תעשיית הנפט, את הבנקאות, תעשיית הפיננסים, תעשיית הטבק, מיכון חקלאי, גומי, ותעשיות רבות נוספות. הרצון של אנשי ההון בעוד ועוד רווח דחף אותם לבצע השקעות הון שונות ולהגדיל את [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]]. עצם זה שהם היו עשירים וחזקים אפשר להם ליטול סיכונים גדולים יותר, שחברה שנמצאת בתחרות עזה עם רווח נמוך מתקשה לבצע. כמו כן גודלם של התאגידים חייב אותם לפתח שיטות ניהול מתקדמות יותר כדי לנהל עסקים גדולים ומורכבים יותר.  

השפעה חשובה נוספת נבעה מכך שחלק גדול מהברונים השודדים תרמו חלק גדול מכספם לחברה. כמה מהאוניברסיטאות הגדולות והמובילות בארצות הברית, לרבות סטנפורד, שיקאגו, דיוק קמו בזכות כספים אלה. כמו כן התרומות של רוקפלר בתחום הרפואה סייעו למחקר לקידום המחקר הרפואי באחד השיאים של [[המהפכה המיקרוביולוגית]] וקידמו את הרפואה בארצות הברית ובעולם. רוקפלר תרם גם לשיקום דרום ארצות הברית על ידי השקעות ברפואה ובחינוך. רוקפלר במיוחד תרם לא רק את כספו אלא גם עיצב את מוסד מתן התרומות המערבי - לדוגמה קריאת מבני מחקר או מכוני מחקר על שם נדבנים, הקמת קרנות תרומות לנושאים מסויימים ועוד. דבר זה משפיע עד היום על הדרך שבה עשירים תורמים את כספם לחברה. התרומות לאוניברסיטאות תרמו באופן משמועתי לפיתוח כלכלת ארצות הברית והעולם בהמשך בגלל השפעות של מוסדות אלה על [[מחקר בסיסי]]. דברים אלה סייעו להמשך [[המהפכה המדעית]] בארצות הברית וסייעו לארצות הברית להמשיך להיות מובילה בתחומי כלכלה.  

הטענה לתרומה רבה של הברונים השודדים לכלכלת ארצות הברית ול[[צמיחה כלכלית]] בכלל, מתייסחת לצמיחה בטווח הבינוני (עשרות שנים) ומתאימ לתאוריה של [[תחרות שומפטריאנית]].  לפי תאוריה זו, דווקא למבנה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - יש פוטנציאל גבוה יותר לקדם השקעות במחקר ופיתוח לעומת מצב של [[תחרות משוכללת]] של יצרנים מתחרים רבים. הסיבה , לפי התאוריה היא שכאשר יש תחרות משוכללת הרווח של כל יצרן הוא קטן , הוא כל הזמן במרוץ הישרדות ולכן אין לו משאבים להשקיע במחקר ופיתוח, לעומת זאת חברות גדולות בעלות שולי רווח גדולים יכולים להשקיע יותר במחקר (בתוך החברה ומחוצה לה) ופיתוח מוצרים ושירותים כדי לזכות ביתרון כלכלי על פני מתחרות. מצד שני תחרות כזו עלולה לגרום להשקפעות שליליות לפיתוח כלכלי בטווח ארוך יותר - [[שחיתות פוליטית]], הגעה לשיווי משקל והסכמות בין מתחרים, מניעת כניסה של חברות קטנות, פגיעה ב[[הון חברתי]], נסיון עצירה של טכנולוגיות חדשות ([[נעילה טכנולוגית]]), ייצור [[בועה פיננסית|בועות פיננסיות]] ועוד.  

השפעה חשובה נוספת היתה לברונים השודדים על הפוליטיקה בארצות הברית. כמו שהעירו מספר נשיאים והוגים חשובים - השילוב של עוצמה פוליטית וכלכלית עצומה בידי מעטים ערערה בצורה מהותית את הדמוקרטיה במדינה למשך עשרות שנים. החלטות רבות בתחומים שונים - נקבעו כנראה לפי היכולת שלהם לשרת את האינטרסים של תאגידים כאלה ואחרים ולא לפי השפעתם על כלל הציבור. גם כאשר הציבור שם לב לדבר זה נדרשו שנים רבות כדי לתקן דבר זה - וגם התיקונים עצמם היו בדרך כלל חלקיים למדי. התאגידים והפרקטיקות של הברונים השודדים הביאו לצמיחת [[הזרם הפרוגרסיבי]] שממשיך את קו המחשבה הליברלי - לא רק שצריך לעצב את המדינה כך שהיא תגן על הפרט מפני השפעה חזקה מידי של המדינה עצמה (לדוגמה הפרדת רשויות או זכויותיו של עציר) אלא גם שיש להגן על האזרחים והכלכלה מפני תאגידים חזקים מדי - במקום [[לסה-פר]] שהיה נחלת הליברלים עד כה. התהליכים החברתיים-פוליטיים שנבעו מכך גרמו בהמשך להיפוך פוליטי בארצות הברית. בעוד שהיתה תקופה ששני המפלגות תמכו בזרם הפרוגרסיבי, הוא התחזק במיוחד בקרב המפלגה הדמוקרטית שבהמשך תמכה בממשלה גדולה (דבר שבתחילה דווקא הרפובליקנים תמכו בו), עד שבשנות ה-60 הוא גרם להיפוך נוסף- כך שמי שתמכו ברעיונות של שוויון לכלל התושבים - כולל שחורים - היתה המפלגה הדמוקרטית שבאופן מסורתי היתה דווקא לצד הלבנים בדרום שתמכו בהפליה גזעית.  

הברונים השודדים נהנו מ[[יתרונות לגודל]] ופיתחו יתרונות לגדול במימדים שונים ולדבר זה היו השעפות שונות - לטוב ולרע - שחלקן נמשכות עד היום. חלק מהיתרונות לגודל שפותחו היו יכולת שליטה פנימית בחברה - לדוגמה שימוש בטלפונים, פיתוח נהלים בחברה, קיום חברות בנות ועוד. חלק מהיתרונות היו בהקשרים אחרים - לדוגמה [[לובי פוליטי]], ניצול [[קשרי הון שלטון]], [[השפעת הון על העיתונות]], פיתוח השפעת תאגידים על התרבות ועוד. יתרון חשוב היה היכולת של [[גדולים מכדי ליפול]] שהוא מקרה מיוחד של כשל השוק של [[סיכון מוסרי]]- היכולת של הברונים השודדים לצמוח ולגדול היתה בזכות זה שהם יכלו לסמוך על זה שהבנקים , וכן הבנק המרכזי - יעניקו להם אשראי בכמות גבוה ויקחו עליהם את הסיכונים - כך נוצר מצב של [[רווח פרטי והפסדים ציבוריים]]. דבר זה אפשר לברונים לקחת סיכונים גדולים יותר - ודבר זה הוביל לעיתים לריכוזיות גבוה יותר ולכן להקצנה נוספת של יתרונת וחסרונות תחרות שומפטראינית.  

השפעות פוליטיות חשובות ומהותיות היו בתחום המשפטי ומארג היחסים בין המדינה לבין תאגידים - לדוגמה התרומה של תקופה זו ל[[פרסונליזציה של תאגידים]] על ידי הכרה ב"זכויות האזרח" שלהם. כמו כן לפיתוח חוקים של [[הגבלים עסקיים]] שכביכול פתרו את הבעיות של תאגידים חזקים מידי על ידי התערבות המדינה ושבירה בכוח של [[קרטל|קרטלים]] או [[מונופול|מונופול]] כאשר אלה מקבלים יותר מידי כוח שוק. - אם כי בעיות רבות נוספות כמו כוח פוליטי רב מידי, השפעה על הצרכנים ועל התרבות דרך פיתוח [[תרבות הצריכה]] והשפעות מערכתיות כמו [[לובי פוליטי]] לא קיבלו התייחסות או מענה כלל, וחלק מהשפעות אלה רק הלכו והחריפו בהמשך. דברים אלה משפיעים עד היום לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם דרך השפעות על תהליך ה[[גלובליזציה]] והכוח הפוליטי התרבותי והכלכלי שיש לתאגידים רב לאומיים על עיצוב תהליך זה ועל היבטים כמו [[קיימות]] ופיתוח [[הכלכלה העולמית]].  

השפעה נוספת נבעה מכך שחלק גדול מהברונים השודדים תרמו חלק גדול מכספם לחברה. כמה מהאוניברסיטאות הגדולות והמובילות בארצות הברית, לרבות סטנפורד, שיקאגו, דיוק קמו בזכות כספים אלה. כמו כן התרומות של רוקפלר בתחום הרפואה סייעו למחקר לקידום המחקר הרפואי באחד השיאים של [[המהפכה המיקרוביולוגית]] וקידמו את הרפואה בארצות הברית ובעולם. רוקפלר תרם גם לשיקום דרום ארצות הברית על ידי השקעות ברפואה ובחינוך. רוקפלר במיוחד תרם לא רק את כספו אלא גם עיצב את מוסד מתן התרומות המערבי - לדוגמה קריאת מבני מחקר או מכוני מחקר על שם נדבנים, הקמת קרנות תרומות לנושאים מסויימים ועוד. דבר זה משפיע עד היום על הדרך שבה עשירים תורמים את כספם לחברה. התרומות לאוניברסיטאות תרמו באופן משמועתי לפיתוח כלכלת ארצות הברית והעולם בהמשך בגלל השפעות של מוסדות אלה על [[מחקר בסיסי]]. דברים אלה סייעו להמשך [[המהפכה המדעית]] בארצות הברית וסייעו לארצות הברית להמשיך להיות מובילה בתחומי כלכלה.  

השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים.  

 

 

 

השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול שהתקיים מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים.  

ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה.

ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה.