שינויים

'''הרחבת המוסר''' היא תהליך של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי נורמות בחברה והן ביחס לחוקים שונים.

'''הרחבת המוסר''' היא [[תהליך חברתי]] של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי [[נורמות]] ו [[מיתוס|מיתוסים]] בחברה והן ביחס ל[[סדר חברתי]], [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וחוקים שונים.  

ברוב החברות האנושיות מאז המהפכה החקלאית, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות. עבדים, וואסלים, נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאוד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים.

 

בעקבות הרנסנס, [[המהפכה המדעית]], ה[[קפיטליזם]] התיעוש וגלובליזציה החלו [[תהליך ארוך טווח|תהליכים שינוי חברתי]] שהעניקו יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של [[הומניזם]], אוניברסליזם, [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן זרם למען בעלי חיים.

במשך כמה אלפי שנים, מאז ימי [[המהפכה החקלאית]], ברוב החברות האנושיות, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות והחברה היתה בעלת [[סדר חברתי]] [[מלוכנות|מלוכני]] היררכי. [[עבדות|עבדים]] ושפחות, [[צמיתות|וואסלים]], נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים, זונות וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאוד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים.

* ביטול מוסד הצמיתות

 

* [[התנועה לביטול העבדות]] הובילה לביטול העבדות בכל העולם.

בעקבות הרנסנס, [[עידן הנעורות]] [[המהפכה המדעית]], ה[[קפיטליזם]] התיעוש ו[[גלובליזציה]] החלו [[תהליך חברתי|תהליכים שינוי חברתי]] [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]] וכן [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] שונים. שינוייים אלה יחד עם מאבקים חברתיים ושינויים בזרימת ה[[מידע]] וה[[ידע]] גרמו לשינוי תודעתי לכיוון שהעניק יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים ורחבים יותר. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של [[הומניזם]], אוניברסליזם, [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן זרם למען [[זכויות בעלי חיים|זכויות לבעלי חיים]] ו[[זכויות לטבע]]. תהליכי שינוי אלה כללו:

* [[התנועה לזכויות האשה]] הובילה להענקת זכויות לנשים, כמו הזכות לשאת נאום בציבור, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד במקצוע, הזכות לבחור ולהיבחר, חופש מאלימות ומהטרדה מינית. שתי התנועות – התנועה לזכויות האשה והתנועה לביטול העבדות קשורות זו לזו ושתיהן הושפעו בצורה ניכרת מרעיונות של קוויקרים לפיהם כל בני האדם שווים זה לזה.

 

* ביטול מוסד הצמיתות - לאורך מאות שנים באירופה, בעקבות המעבר מחברה פאודלית לחברה קפיטליסטית ואו סוציאל-דמוקרטית (עם [[זכויות רכוש]]), ומחברה [[מלוכנות|מלוכנית]] לרפובליקות ודמוקרטיות.

* [[התנועה לביטול העבדות]] הובילה לביטול ה[[עבדות]] - תחילה באירופה, לאחר מכן בארצות הברית ולאחר מכן בכל העולם. תהליך שהחל משלהי המאה ה-18 ונמשך עד סוף המאה ה-20 לפחות, כאשר בחלקו הוא עדיין נמשך בשל [[עבדות מודרנית]] בחלק מהמדינות העניות.  

* [[התנועה לזכויות האשה]] הובילה להענקת זכויות לנשים, כמו הזכות לשאת נאום בציבור, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד, הזכות ללמוד ולעסוק במקצועות שדרשו השכלה גבוהה כמו רופאות, מדעניות או עורכות דין, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתמנות לתפקידי הנהגה פוליטית, כלכלית או תרבותית כמו שופטות, כוהנות דת, חברות פרלמנט, ראשות ערים או ראשות ממשלה. חופש מאלימות ומהטרדה מינית.  

* אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה.

* אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה.

* הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה.

* הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה.

* הרעיון של זכויות אדם - זכויות מינימליות שכל אדם זכאי להן, גם אם אינו אזרח של המדינה, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. ביטוי לרעיון זה הוא [[הצהרת זכויות האדם והאזרח]] אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של [[המהפכה הצרפתית]], המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה נתקבלה ב-26 באוגוסט 1789, והיא אמורה להיות מסמך אוניברסלי. אמנה נוספת בתחום זה הייתה [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם ומאז נחתמו אמנות נוספות הנוגעות לציבורים פגיעים שונים. למרות אמנות אלה, ברוב המדינות יש הפרות רבות של זכויות אדם ושל זכויות אזרח ומתקיימים מאבקים חברתיים ליישום האמנות.

* הרעיון של זכויות אדם - זכויות מינימליות שכל אדם זכאי להן, גם אם אינו אזרח של המדינה, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. ביטוי לרעיון זה הוא [[הצהרת זכויות האדם והאזרח]] אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של [[המהפכה הצרפתית]], המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה נתקבלה ב-26 באוגוסט 1789, והיא אמורה להיות מסמך אוניברסלי. אמנה נוספת בתחום זה הייתה [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם ומאז נחתמו אמנות נוספות הנוגעות לציבורים פגיעים שונים. למרות אמנות אלה, ברוב המדינות יש הפרות רבות של זכויות אדם ושל זכויות אזרח ומתקיימים מאבקים חברתיים ליישום האמנות.

* זכויות הילד - ילדים זכו לזכויות, בעיקר הזכות לגדול ללא אלימות מצד הורים וכן זכויות נוספות שכיום מעניקות מדינות עשירות כמו חינוך חובה חינם. אחד הצעדים החשובים בתחום זה הייתה אמנת זכויות הילד - אמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער בעלת 14 זכויות. מרבית המדינות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. בספטמבר 1990 האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות.

* זכויות הילד - ילדים זכו לזכויות, בעיקר הזכות לגדול ללא אלימות מצד הורים וכן זכויות נוספות שכיום מעניקות מדינות עשירות כמו חינוך חובה חינם. אחד הצעדים החשובים בתחום זה הייתה אמנת זכויות הילד - אמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער בעלת 14 זכויות. מרבית המדינות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. בספטמבר 1990 האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות.

* אפליות נגד אנשים מדת שונה או גזע שונה - ביטול אפליות שונות נגד אנשים שחורים, [[ילידים]] ועוד. התחזק מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה והמאבק נגד [[גזענות]].

* אפליות נגד אנשים מדת שונה או גזע שונה - ביטול אפליות שונות נגד בחוקים ובנורמות כלפי אנשים שחורים, [[ילידים]] ועוד. המאבק התחזק מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה שהפכו ה[[גזענות]] לדבר שהיה מקובל בקרב חוגים רבים, לדבר מגונה וא-נורמטיבי. דבר זה התחזק עוד יותר בעקבות מאבקים כמו המאבק של [[מהטמה גנדי]] לשחרור הודו, המאבק נגד ה[[קולוניאליזם]] במדינות רבות ו[[התנועה לזכויות האדם]] בארצות הברית בהנהגת [[מרטין לותר קינג]]. מאבק זה עדיין נמשך בעקבות מאבקים של [[ילידים]] במדינות שונות להפחית אפליות שונות נגדם בנורמות. כמו כן מאבק זה התגלגל להפחתת [[אי שווין כלכלי]] בעקבות [[מלכודות עוני]] שונות או בעיות של פשיעה ו[[התמכרות]] בחברות עניות.

* ביטול חלק מן האפליות נגד עניים. לדוגמה בעבר היו חסמים שונים שהקשו מאוד על עניים להשתתף בבחירות. עם זאת קיימות עדיין צורות רבות של [[אי שוויון פוליטי]] בתחומים רבים לדוגמה במערכת המשפט והאכיפה.

* ביטול חלק מן האפליות נגד עניים. לדוגמה בעבר היו חסמים שונים שהקשו מאוד על עניים להשתתף בבחירות. עם זאת קיימות עדיין צורות רבות של [[אי שוויון פוליטי]] בתחומים רבים לדוגמה במערכת המשפט והאכיפה.

* עם הזמן הוענקו זכויות לאנשים במצבי קיצון – עצירים, אסירים, שבויי מלחמה, מהגרים, פליטים, חולים, חולי נפש ועוד. עדיין במדינות רבות זכויות של קבוצות אלה נפגעות בצורות רבות והדבר תלוי גם ברמת הפיתוח הכלכלי של אותה מדינה.

* זכויות אדם לאנשים במצבי קיצון – עצירים, אסירים, שבויי מלחמה, מהגרים, פליטים, חולים, חולי נפש ועוד. זכויות אלה נוגעות לנושאים אחרים כמו [[עוני]], אי שוויון כלכלי ואי שווין פוליטי וכן בעיות כמו [[התמכרות]] בקרב מיעוטים שונים. עדיין במדינות רבות זכויות של קבוצות אלה נפגעות בצורות רבות, במיוחד במדינות עניות, במדינות עם מסורת גזענית או במדינות אם אי שוויון פוליטי או מדינות לא דמוקרטיות.

* זכויות להט"ב – הומואים, לסביות, טרנסים, וביסקסואלים. בעבר הם נחשבו "חוטאים" שצריך להעניש אותם (לעיתים עונש מוות), בתקופה המודרנית ראו בהם חולי נפש, ועברו לראיה שלהם כאנשים שווי זכויות.

* זכויות להט"ב – הומואים, לסביות, טרנסים, ביסקסואלים וקווירים. בעבר הם נחשבו "חוטאים" שצריך להעניש אותם (לעיתים עונש מוות), בתקופה המודרנית בשלהי המאה ה-19 ועד שלהי המאה ה-20 ראו בהם חולי נפש. עם התפתחות המדע, התקדמות [[התנועה הפמניסטית]], [[התנועה הפרוגרסיבית]] חקר המיניות ושינויים אחרים, חברות דמוקרטיות עוברות לראיה שלהם כאנשים שאינם סובלים ממחלה נפשית אינם "סוטים" והם שווי זכויות.

קיימים רעיונות לפיתוח זכויות נוספות כלפי ציבורים נוספים שבדרך כלל הם חסרי זכויות או שיש להם זכויות מופחתות:

קיימים רעיונות לפיתוח זכויות נוספות כלפי ציבורים נוספים שבדרך כלל הם חסרי זכויות או שיש להם זכויות מופחתות:

* הדורות הבאים – אנשים בדורות הבאים שעלולים להיפגע עקב דילול משאבים, זיהום, שינויי אקלים או פגיעה במערכות אקולוגיות.

* [[צדק בין דורי]] - הענקת זכויות לדורות הבאים – אנשים בדורות הבאים שעלולים להיפגע עקב דילול משאבים, זיהום, שינויי אקלים או פגיעה במערכות אקולוגיות.

* אנשים עניים או חלשים במיוחד במדינות אחרות - לדוגמה עובדים עניים במדינות עניות, [[עבדות מודרנית]]. שיפור מצבם על ידי פעולה בינלאומית כמו [[סחר הוגן]] או [[שמיטת חובות]].

* אנשים עניים או חלשים במיוחד במדינות אחרות - לדוגמה עובדים עניים במדינות עניות, [[עבדות מודרנית]]. שיפור מצבם על ידי פעולה בינלאומית כמו [[סחר הוגן]] או [[שמיטת חובות]].

* [[זכויות בעלי חיים]] – תהליך בו מוענקות זכויות לבעלי חיים, בעיקר בעלי חיים גדולים ומפותחים כמו יונקים, ציפורים, דגים.

* [[זכויות בעלי חיים]] – תהליך בו מוענקות זכויות לבעלי חיים, בעיקר בעלי חיים גדולים ומפותחים כמו יונקים, ציפורים, דגים.

בנוסף להרחבת הקבוצה שנהנית מהגנה, יש גם הרחבה בשאלה מה נחשב פגיעה. לדוגמה בעבר פגיעה ישירה (כמו רצח, אלימות ישירה) נחשבה פגיעה. כמו כן היה מקובלת פגיעה ברכוש, כיום מקובלת גם פגיעה עקיפה כמו [[זיהום]] או [[דיג יתר]].

בנוסף להרחבת הקבוצה שנהנית מהגנה, יש גם הרחבה בשאלה מה נחשב פגיעה. לדוגמה בעבר פגיעה ישירה (כמו רצח, אלימות ישירה) נחשבה פגיעה. כמו כן היה מקובלת פגיעה ברכוש, כיום מקובלת גם פגיעה עקיפה כמו [[זיהום]] או [[דיג יתר]].

==ביקורת והתנגדות==

==ביקורת והתנגדות==

==קשיים מעשיים==

==קשיים מעשיים==

הרחבת המוסר באה בתקופה של [[גלובליזציה]] הכוללת [[כלכלה עולמית]] ובה יש [[מערכת מורכבת]] מאד של פעולות והשלכות. לדוגמה אנחנו קונים שוקולד בבית קפה, אבל קשה לנו לדעת מה ההשלכות של השוקולד הזה - מה סוגי הזיהום שהתרחשו בדרך הייצור שלו? האם הוא היה כרוך בעבודה של ילדים או בהעסקה בתנאים פוגעניים ולא הוגנים כלפיהם? האם שטחי טבע נהרסו כדי לגדל את השוקולד הזה? האם נגרם סבל לבעלי חיים או שאולי הדבר תרם להכחדת בעלי חיים? חוסר המודעות להתנגשות אפשרית בין השלכות של המעשים והפעולות לבין הערכים בהם אנחנו מאמינים הוא חלק מתופעה המכונה על ידי אריק פלמן [[פצלת]]. אפילו לאחר שאנחנו מודעים להשלכות אנחנו הרבה פעמים עם רגשות אשם, הדחקה או חוסר אונים משום שקשה לנו למצוא דרכים להספיק את הבעיות האלה.

הרחבת המוסר באה בתקופה של [[גלובליזציה]] הכוללת [[כלכלה עולמית]] ובה יש [[מערכת מורכבת]] מאד של פעולות והשלכות. לדוגמה אנחנו קונים שוקולד בבית קפה, אבל קשה לנו לדעת מה ההשלכות של השוקולד הזה - מה סוגי הזיהום שהתרחשו בדרך הייצור שלו? האם הוא היה כרוך בעבודה של ילדים או בהעסקה בתנאים פוגעניים ולא הוגנים כלפיהם? האם שטחי טבע נהרסו כדי לגדל את השוקולד הזה? האם נגרם סבל לבעלי חיים או שאולי הדבר תרם להכחדת בעלי חיים? חוסר המודעות להתנגשות אפשרית בין השלכות של המעשים והפעולות לבין הערכים בהם אנחנו מאמינים הוא חלק מתופעה המכונה על ידי אריק פלמן [[פצלת]]. אפילו לאחר שאנחנו מודעים להשלכות אנחנו הרבה פעמים עם רגשות אשם, [[הדחקה]] ו[[הכחשה]] או חוסר אונים משום שקשה לנו למצוא דרכים להתנגד או להפסיק את הבעיות האלה.

דרכים אפשרויות לטווח הקצר הן פעולות בתחום הצרכני - לדוגמה [[פשטות מרצון]] או [[צרכנות מוסרית]] כמו [[צריכה ירוקה]], [[סחר הוגן]] או [[קואופרטיבים]]. דרכים אפשרויות לטווח הארוך יותר כוללות רעיונות של חוקים ושינויים מערכתיים יותר כדי להפחית פגיעה. רעיונות הוליסטיים יותר כוללים דברים כמו [[מעריסה לעריסה]], [[חומרת קוד פתוח]], [[כלכלה דמוקרטית]] [[משק חצי אוטרקי]], [[חקלאות נתמכת קהילה]], [[בולו בולו]], [[פרמקלצ'ר]] או [[תרבות בת קיימא]]. הקושי לדמיין חלופה ברמת החברה כולה והנטיה להצדיק בשל כך את המערכת הקיימת מכונה [[היפרנורמליזציה]].

דרכים אפשרויות לטווח הקצר הן פעולות בתחום הצרכני - לדוגמה [[פשטות מרצון]] או [[צרכנות מוסרית]] כמו [[צריכה ירוקה]], [[סחר הוגן]] או [[קואופרטיבים]]. דרכים אפשרויות לטווח הארוך יותר כוללות רעיונות של חוקים ושינויים מערכתיים יותר כדי להפחית פגיעה. רעיונות הוליסטיים יותר כוללים דברים כמו [[מעריסה לעריסה]], [[חומרת קוד פתוח]], [[כלכלה דמוקרטית]] [[משק חצי אוטרקי]], [[חקלאות נתמכת קהילה]], [[בולו בולו]], [[פרמקלצ'ר]] או [[תרבות בת קיימא]]. הקושי לדמיין חלופה ברמת החברה כולה והנטיה להצדיק בשל כך את המערכת הקיימת מכונה [[היפרנורמליזציה]].