− | '''דיכוטומיה מעמדית''' היא חלוקת החברה לשתי קבוצות מוגדרות. בדרך כלל חלוקה כזו נועדה לצרכי [[הפליה]] כלכלית של אחת הקבוצות או עקב סכסוך לאומי, דתי, אידאולוגי או תרבותי. דיכוטומיה מעמדית יכולה להיות דבר אמיתי ומעוגן בחוקים ובנורמות חברתיות - כמו במקרים של עבדות של שחורים או מעמד של לא-מוסלמים במדינות מוסלמיות, והיא יכולה להיות חלק מ"ברירה כוזבת" - כשל לוגי שנועד לצבור אהדה פוליטית למפלגה או לקבוצה או דבר שנועד להחזיק במקומו חלוקה מעמדית בינארית שהייתה בעבר אבל הולכת ונחלשת - אם כדי לשמור על חלוקה כזו או כדי להצביע על חוסר צדק. יש שימוש תכוף בדיכוטומיה מעמדית לצרכים פוליטיים. דוגמאות לכך היא שימוש ברטוריקה של שחורים מול לבנים לשם [[צידוקים לעבדות]] ובהמשך לשם המשך הפליית השחורים (תוך התעלמות מהבדלי מעמדות בתוך החברה הלבנה או מזוגות מעורבים של שחורים ולבנים) וכן מן הצד הליברלי שרוצה לשנות את המציאות הזו. רעיונות כמו ישראל הראשונה והשנייה (תוך התעלמות מקבוצות נוספות כמו עולים מברית המועצות ערבים ישראלים, פלסטינים). דיכוטומיה מעמדית התקיימה בעבר בין בעלי אדמות, בעלי הון ואנשי כנסיה ושלטון לבין מעמד הפועלים והאיכרים - ייתכן כי דיכוטומיה כזו מתקיימת גם היום. | + | '''דיכוטומיה מעמדית''' היא חלוקת החברה לשתי קבוצות מוגדרות. בדרך כלל חלוקה כזו נועדה לצרכי [[הפליה]] כלכלית של אחת הקבוצות או עקב סכסוך לאומי, דתי, אידאולוגי או תרבותי. דיכוטומיה מעמדית יכולה להיות דבר אמיתי ומעוגן בחוקים ובנורמות חברתיות - כמו במקרים של עבדות של שחורים או מעמד של לא-מוסלמים במדינות מוסלמיות, והיא יכולה להיות חלק מ"ברירה כוזבת" - כשל לוגי שנועד לצבור אהדה פוליטית למפלגה או לקבוצה או דבר שנועד להחזיק במקומו חלוקה מעמדית בינארית שהייתה בעבר אבל הולכת ונחלשת - אם כדי לשמור על חלוקה כזו או כדי להצביע על חוסר צדק. יש שימוש תכוף בדיכוטומיה מעמדית לצרכים פוליטיים. דוגמאות לכך היא שימוש ברטוריקה של שחורים מול לבנים לשם [[צידוקים לעבדות]] ובהמשך לשם המשך הפליית השחורים (תוך התעלמות מהבדלי מעמדות בתוך החברה הלבנה או מזוגות מעורבים של שחורים ולבנים) וכן מן הצד הליברלי שרוצה לשנות את המציאות הזו. רעיונות כמו ישראל הראשונה והשנייה (תוך התעלמות מקבוצות נוספות כמו עולים מברית המועצות לשעבר, ערבים ישראלים, פלסטינים ועוד). דיכוטומיה מעמדית התקיימה בעבר בין בעלי אדמות, בעלי הון ואנשי כנסיה ושלטון לבין מעמד הפועלים והאיכרים - ייתכן כי דיכוטומיה כזו מתקיימת גם היום. |