אחד הניתוחים המפורסמים ביותר של דיכוטומיה מעמדית הוא הניתוח הסוציאליסטי של פועלים מול בעלי הון בידי הוגים כמו מארקס. ניתוח כזה נשען על יסודות והיסטוריה ממשיים עקב מלחמות מעמדות של כמה מאות שנים - ראו לדוגמה [[היסטוריה עממית של העולם]], אם זאת הניתוח הסוציאליסטי גם מכיל בעיות. לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] כי במהלך המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 היו לפחות שלושה גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים - בעלי הון שהרוויחו מרווחים ומבעלות על מפעלים ונכסים, פועלים שהרוויחו ממכירת עבודה ואיכרים ובעלי חוות שהרוויחו ממכירת תוצרת חקלאית ומזון. הן לתעשיינים ולקפיטליסטים (כמו בנקאים) היה אינטרס במחירי מזון נמוכים ככל האפשר, ואילו בעלי אדמות (בטרם התקופה הקפיטליסטית, כאשר היו אלו אצילים בעלי אחוזות) והן לבעלי חוות או איכרים - היה אינטרס בשימור מחירים גבוהים יותר ולכן רווחים גבוהים יותר לחקלאים. היבט נוסף שהתקיים באירופה היה צמיחה איטית בשכר של הפועלים. בניגוד לניתוח של מארקס שחזה כי הפועלים יהיו עניים יותר ויותר, ההכנסה שלהם דווקא עלתה - אם בגלל העלייה בפריון לעובד ואם בגלל דאגה של קפיטליסטים מול מהפכנות סוציאליסטית בגלל עובדים ולכן פתיחות גדולה יותר לרעיונות כמו סוציאל דמוקרטיה במדינות כמו גרמניה וצרפת. במקביל החל גם להתפתח מעמד ביניים באירופה שכלל פועלים משכילים יותר, רופאים, עורכי דין, וספקי שירותים שונים ועסקים זעירים שסיפקו שירותים רבים יותר עקב עליה ב[[התמחות]]- האינטרסים של אנשים אלה היו מעורבים - בחלקם לצד בעלי ההון הגדולים ובחלקם לצד הפועלים העניים יותר. | אחד הניתוחים המפורסמים ביותר של דיכוטומיה מעמדית הוא הניתוח הסוציאליסטי של פועלים מול בעלי הון בידי הוגים כמו מארקס. ניתוח כזה נשען על יסודות והיסטוריה ממשיים עקב מלחמות מעמדות של כמה מאות שנים - ראו לדוגמה [[היסטוריה עממית של העולם]], אם זאת הניתוח הסוציאליסטי גם מכיל בעיות. לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] כי במהלך המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 היו לפחות שלושה גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים - בעלי הון שהרוויחו מרווחים ומבעלות על מפעלים ונכסים, פועלים שהרוויחו ממכירת עבודה ואיכרים ובעלי חוות שהרוויחו ממכירת תוצרת חקלאית ומזון. הן לתעשיינים ולקפיטליסטים (כמו בנקאים) היה אינטרס במחירי מזון נמוכים ככל האפשר, ואילו בעלי אדמות (בטרם התקופה הקפיטליסטית, כאשר היו אלו אצילים בעלי אחוזות) והן לבעלי חוות או איכרים - היה אינטרס בשימור מחירים גבוהים יותר ולכן רווחים גבוהים יותר לחקלאים. היבט נוסף שהתקיים באירופה היה צמיחה איטית בשכר של הפועלים. בניגוד לניתוח של מארקס שחזה כי הפועלים יהיו עניים יותר ויותר, ההכנסה שלהם דווקא עלתה - אם בגלל העלייה בפריון לעובד ואם בגלל דאגה של קפיטליסטים מול מהפכנות סוציאליסטית בגלל עובדים ולכן פתיחות גדולה יותר לרעיונות כמו סוציאל דמוקרטיה במדינות כמו גרמניה וצרפת. במקביל החל גם להתפתח מעמד ביניים באירופה שכלל פועלים משכילים יותר, רופאים, עורכי דין, וספקי שירותים שונים ועסקים זעירים שסיפקו שירותים רבים יותר עקב עליה ב[[התמחות]]- האינטרסים של אנשים אלה היו מעורבים - בחלקם לצד בעלי ההון הגדולים ובחלקם לצד הפועלים העניים יותר. |