שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,622 בתים ,  23:26, 24 באוקטובר 2021
שורה 19: שורה 19:  
יותר מכך, הרעיון של ארגון עצמי (ומושגים אחרים במערכות מורכבות) אינו מוגבל רק לפעילות בשוק בלבד אלא הוא מופיע במקרים רבים בטבע ובמערכות חברתיות - דוגמאות מרכזית לכך היא הופעת החיים הביולוגים מתוך תגובות כימיות א-ביולוגיות, וכן תהליכי אבולוציה של גנים או של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] או של [[טכנולוגיה]]. אחת הדוגמאות המורכבות ביותר של סדר עצמי היא [[מערכת אקולוגית]].  
 
יותר מכך, הרעיון של ארגון עצמי (ומושגים אחרים במערכות מורכבות) אינו מוגבל רק לפעילות בשוק בלבד אלא הוא מופיע במקרים רבים בטבע ובמערכות חברתיות - דוגמאות מרכזית לכך היא הופעת החיים הביולוגים מתוך תגובות כימיות א-ביולוגיות, וכן תהליכי אבולוציה של גנים או של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] או של [[טכנולוגיה]]. אחת הדוגמאות המורכבות ביותר של סדר עצמי היא [[מערכת אקולוגית]].  
   −
עם זאת הדבר מדגיש גם כי סדר של מערכת אחת והתפקוד שלה עלול להפר את הסדר במערכת אחרת. קיום של ארגון עצמי במערכת השוק לדוגמה עלול להפר קיום של ארגון עצמי [[הביוספרה]].  
+
עם זאת הדבר מדגיש גם כי סדר של מערכת אחת והתפקוד שלה עלול להפר את הסדר במערכת אחרת. קיום של ארגון עצמי במערכת השוק לדוגמה עלול להפר קיום של ארגון עצמי [[הביוספרה]].
 +
 
 +
 
 +
==ביקורת על שימוש יתר בביטוי==
 +
בזמנו של סמית, הרעיון כי פעולה אנוכית בשוק, המכוונת להשגת רווח בלבד, נחשב לרעיון חדשני. ההגות הדתית הדגישה את החשיבות של התחשבות בזולת, נדבה, צדקה חסד וצניעות - לא ערכים של תאוות בצע. עם השנים הרעיון של יד נעלמה - לפיו שחקנים רבים פועלים בשוק רק כדי למקסם רווחים ובכל זאת הדבר מניב רווחה חברתית משמעותית, הלך וצבר אהדה. במשך מאות השנים מאז יצא ספרו של סמית כלכלנים ופוליטיקאים הצביעו על היתרונות של [[שוק משוכלל]] ככזה המסוגל לארגן סדר באופ מבוזר, ללא צורך במתכנן מרכזי שהיה מקובל בעבר במשטרים מלוכנים, מרכנתליזם ובמשקים סובייטים. השוק מאפשר לאנשים שלא מכירים זה את זה להחליף מידע חשוב על מגוון של מוצרים ושירותים, על כמויות ומחירים , באופן שמערכת ריכוזית תתקשה לבצע. דוגמה לכך ניתנת בפרק 2 בספר "[[לטובת הכלל]] של הרמן דיילי וג'ימס קוב. הם מסתכלים לדוגמה על שוק הברגים. יש מגוון גדול של ברגים בצורות גדלים וחומרים שונים הנדרשים לאנשים לצרכים שונים. מערכת בירוקרטית שהיתה מנסה לסד את שוק הברגים היתה נתקלת בבעיות של קביעת כמויות וגדלים בעוד שוק מאפשר לתאם את הרצונות של קונים ומוכרים רבים בצורה קלה של החלפת מידע ופיזור שלו.
 +
 
 +
כמו כן, כלכלנים הצביעו אל מנגנונים של [[צמיחה כלכלית]] כמו [[התמחות כלכלית]] [[יתרונת לגודל]] , [[מחקר מדעי]] ו[[שיפור טכנולוגיים]] הנובעים מרצון של יצרנים להרווח יותר כסף או רצון לכבוש שווקים חדשים ולהביס מתחרים אחרים. הצמיחה הזו הגדילה את מגוון המוצרים, הוזילה את עלויות הייצור, הובילה לעליה בשכר הממוצע, עליה ברכוש הפרטי, וכן לעליה משמעותית ב[[תוחלת החיים]] וירידה בתמותה ובתחלואה.
 +
 
 +
הצלחות אלה יצרו הרגשה בקרב רבים לפיה כל דבר שמתקיים בשוק הוא בהכרח טוב ורצוי. לפי פרשנות מרחיבה זו - השוק תמיד יודע "הכי טוב", וכל פעולה שמתקיימת תודות לשוק היא בהכרח דבר טוב, בגלל "היד הנעלמה". רעיון זה מבוקר על ידי כלכלנים רבים כולל [[אדם סמית]] עצמו - שכן הוא ואחרים הראו מצבים בהם השוק עלול לעודד תהליכים כמו [[מונופולים]], לחסום תחרות עתידית בסיוע הממשלה, להכשל בתחזוקה או הקמה של [[מוצרים ציבורים]].
 +
 
 +
כלכלנים רבים, כולל [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] מצאו תנאים רבים שבהם רדיפת בצע או רצון של חברות להרוויח בכל מחיר, אינה בהכרח משפרת את מצב החברה. מכך ששאיפה לרווח יכולה להגדיל את התועלת לכלל החברה, לא נובע שכל פעילות בשוק בהכרח משפרת את מצב החברה. תנאים אלה לפעמים מתוארים במסגרת [[כשל שוק]] שבו פעילות השוק לא גוררת בהכרח לשיפור הרווחה או למצב "יעיל פארטו".  ארגונים כמו [[חברות טבק]] הגדילו את הרווחים שלהם גם אם הפרוש הוא הגדלת מכירות הסיגריות לילדים ולבני נוער ויצירת עוד מכורים לטבק והגדלת התמותה ממחלות הקשורות בו. מפעלים מזהמים לא הססו להסתיר את הזיהום שהם יצרו ובכך המשיכו את המוות של אנשים שנחשפו לזיהום הזה. חברות נשק עלולות להחריף סכסוכים בין מדינות ולעודד התפתחות של מלחמות. בעיות של [[קיימות]] עלולות לאיים על כלל האנושות.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט