שינויים

[[קובץ:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|ממוזער|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש. מכונה גם Chicane. הסדר זה מאט גם רכב כמו ג'יפים.]]

[[קובץ:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|ממוזער|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש. מכונה גם Chicane. הסדר זה מאט גם רכב כמו ג'יפים.]]

'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]], במיוחד של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]] [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית]], הכלכלה וה[[רווחה]] של שכונות ואיזורי מסחר. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו [[עירוניות מתחדשת]] [[אקולוגיה עירונית]] ו[[חזון אפס]]. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות נוספות כמו כמו אוסטרליה, ארצות הברית, ניו זילנד, יפן, ישראל ועוד.

'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה של כלי רכב, ובמיוחד כלפי מכוניות ורכב מנועי, כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] בעיר וכדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]] ו[[תחבורה פעילה]] וכדי לשפר [[רווחה חברתית|איכות החיים]] ושגשוג כלכלי בערים. קיימות אסטרטגיות שונות ומשלימות לתכנון וקידום מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו [[עירוניות מתחדשת]] [[אקולוגיה עירונית]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]]. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי ערים רבות כמו ארצות הברית, ניו זילנד, יפן. בישראל קיים מיתון תנועה במספר ערים, במיוחד בתל אביב-יפו וכן בקיבוצים ובמושבים רבים.

יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות והחומרה של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה במיוחד בהקשר של בטיחות של [[תחבורה רכה]], במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי לתאונה, לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית. [[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, [[מעברי חצייה מוגבהים]] ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45, 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא [[Woonerf]] - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.

[[מהירות ותאונות דרכים|קיים קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין שיעור ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים]]. מחקרים מצאו שהורדה של אפילו 10% ממהירות הנסיעה יכולה להוריד בצורה דרמטית את מספר ההרוגים והפצועים הקשים. ודבר זה מתקיים על פני טווח רחב של מהרויות ונסיבות. בהקשר של בטיחות של [[תחבורה רכה]], במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי להתרחשות לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית.  

בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25–30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-30–40 קמ"ש.

[[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", פסי האטה, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, [[מעברי חצייה מוגבהים]] הוספת צמתים ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45, 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא [[Woonerf]] - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50–60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים. בנוסף הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי [[תחבורה פעילה]] ועוד), שיפור איכות החיים וה[[רווחה]] של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת [[זיהום רעש]] ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]], ושיפור [[תחבורה רכה]]), ורעיונות של [[צדק תחבורתי]] ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו [[עיר ידידותית לילדים]].

 

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50–60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות [[פקק תנועה|פקקי תנועה]]. בטווחי זמן של מספר שנים, הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי [[תחבורה פעילה]] ועוד), שיפור איכות החיים וה[[רווחה]] של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת [[זיהום רעש]] ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]], ושיפור [[תחבורה רכה]]), ורעיונות של [[צדק תחבורתי]] ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו [[עיר ידידותית לילדים]].

==רקע==

==רקע==