47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + − בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב תמריצים כלכליים אלא גם בגלל תחושת הזהות שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] הם פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדטריים של כלכלה נאו-קלאסית. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. הזוג הדגימו את חשיבות הזהות בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]
אין תקציר עריכה
'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]] ושייכות. עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton וג'ורג' אקלרוף במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.
'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]] , שייכות והקשר חברתי.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=eKrgUksXysc ראיון עם Rachel Kranton]} עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton וג'ורג' אקלרוף במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.
בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב [[תמריץ כלכלי|תמריצים כלכליים]] אלא גם בגלל תחושת הזהות שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] הם פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדטריים של כלכלה נאו-קלאסית. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. זוג החוקרים הדגימו את חשיבות הזהות העצמית ואת ההקשר החברתי בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]
מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של [[תרבות הצריכה]]. לדוגמה בספר [[נו לוגו]] נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.
מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של [[תרבות הצריכה]]. לדוגמה בספר [[נו לוגו]] נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.