שינויים

'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]] ושייכות. עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton וג'ורג' אקלרוף במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.

'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]] ושייכות. עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton וג'ורג' אקלרוף במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.

בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב תמריצים כלכליים אלא גם בגלל תחושת הזהות שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] הם פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדטריים של כלכלה נאו-קלאסית. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. הזוג הדגימו את חשיבות הזהות בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.[Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.] השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]  

בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב תמריצים כלכליים אלא גם בגלל תחושת הזהות שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] הם פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדטריים של כלכלה נאו-קלאסית. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. הזוג הדגימו את חשיבות הזהות בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]  

מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של [[תרבות הצריכה]]. לדוגמה בספר [[נו לוגו]] נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.  

מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של [[תרבות הצריכה]]. לדוגמה בספר [[נו לוגו]] נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.  

ניתן לראות כלכלת זהות במוצרים שונים שבהם המוצר הוא כביכול המשך של האדם ומגדיר אותו. דבר זה משתנה בקרב גברים ונשים והוא משתנה גם בתרבויות שונות. דוגמה בולטת לנושא זה היו "סיגריות החירות" משנת 1918 שנועדו לחזק כביכול את הזהות הפמיניסטית בקרב נשים. נושאי זהות הם קריטיים בכלל בהקשר של [[עישון טבק]] שכן חלק מהותי משכנוע בני נוער להתחיל לעשן הוא הרעיון כי היבט מהותי בשייכות לקבוצת המבוגרים הוא עישון. עישון נוגע להיבטים רבים בזהות לדוגמה הרעיון כי המעשן הוא מתוחכם, מרדן, ספורטיבי (בעבר) או סקסי. דוגמה נוספת למוצר זהות הוא השימוש במכוניות בארצות הברית וכן בקרב גברים במדינות שונות. המכונית מספקת הרגשת אינטימיות לאנשים ותחושה של המשך הגוף והיא כביכול חלק מהאדם ולכן היחס אליה בקרב חלק מהחברות הוא כאל מוצר זהות. היבט זה קיים בצורה חלשה יותר בחברות אירופאיות ובמיוחד בערים עם תחבורה ציבורית מוצלחת ונרחבת או בקרב רוכבי אופניים. היא חזקה גם בקרב מעמדות נמוכים שעבורם המכונית היא גם [[סמל סטטוס]]. דוגמה נוספת למוצר שמגדיר זהות ומושפע ממנה הם בגדים ונעליים, בעיקר בקרב חלק מהנשים. היבט זה נכון לגבי כלל האוכלוסייה - לדוגמה אנשים מגדירים את הזהות שלהם דרך ביגוד - לדוגמה הבדלה דרך טאבו דתי ודרך מוסכמות חברתיות לגבי מהו הביגוד המתאים לגברים ולנשים, והגדרות נוספות הקשורות לביגוד - כמו מהו הביגוד המתאים להגעה לעבודה (בעיקר במקצועות שונים כמו עורכי דין, רופאים, מנהלים וכו'), מהו הביגוד המתאים למסיבה או ליציאה חשובה (לאופרה, ובעבר - לבית קולנוע). מוצר זהות חשוב נוסף הוא תסרוקות, איפור וכן ניתוחים קוסמטיים. מוצרים זהות נוספים יכולים להיות סוגי מזון שונים או הימנעות מסוגי מזון (כמו צמחונות, אכילת אוכל כשר, ובאופן כללי יותר טקסים הנוגעים למזון כמו ארוחות ברביקיו, ארוחות חג, מאכלים מסורתיים, היבטים של מזון מהיר). קיום חופשה על ידי טיסה או נסיעה באוניה למדינה אחרת היא חלק מזהות מודרנית (קוסמופוליטית) שבה נסיעה כזו נחשבת כנופש והתרגעות ואימוץ זמני של זהות של "תייר".  

ניתן לראות כלכלת זהות במוצרים שונים שבהם המוצר הוא כביכול המשך של האדם ומגדיר אותו. דבר זה משתנה בקרב גברים ונשים והוא משתנה גם בתרבויות שונות. דוגמה בולטת לנושא זה היו "סיגריות החירות" שקודמו על ידי [[חברות טבק]] משנת 1918 ואשר נועדו לחזק כביכול את הזהות הפמיניסטית בקרב נשים, ולקשר בין דבר זה לבין [[עישון]]. נושאי זהות הם קריטיים בכלל בהקשר של [[עישון טבק]] שכן חלק מהותי משכנוע בני נוער להתחיל לעשן הוא הרעיון כי היבט מהותי בשייכות לקבוצת המבוגרים הוא עישון. עישון נוגע להיבטים רבים בזהות לדוגמה הרעיון כי המעשן הוא מתוחכם, מרדן, ספורטיבי (בעבר) או סקסי. דוגמה נוספת למוצר זהות הוא השימוש במכוניות בארצות הברית וכן בקרב גברים במדינות שונות. [[מכונית|המכונית]] מספקת הרגשת אינטימיות לאנשים ותחושה של המשך הגוף והיא כביכול חלק מהאדם ולכן היחס אליה בקרב חלק מהחברות הוא כאל מוצר זהות. היבט זה קיים בצורה חלשה יותר בחברות אירופאיות ובמיוחד בערים עם תחבורה ציבורית מוצלחת ונרחבת או בקרב רוכבי אופניים. היא חזקה גם בקרב מעמדות נמוכים שעבורם המכונית היא גם [[סמל סטטוס]]. דוגמה נוספת למוצר שמגדיר זהות ומושפע ממנה הם בגדים ונעליים, בעיקר בקרב חלק מהנשים. היבט זה נכון לגבי כלל האוכלוסייה - לדוגמה אנשים מגדירים את הזהות שלהם דרך ביגוד - לדוגמה הבדלה דרך טאבו דתי ודרך מוסכמות חברתיות לגבי מהו הביגוד המתאים לגברים ולנשים, והגדרות נוספות הקשורות לביגוד - כמו מהו הביגוד המתאים להגעה לעבודה (בעיקר במקצועות שונים כמו עורכי דין, רופאים, מנהלים וכו'), מהו הביגוד המתאים למסיבה או ליציאה חשובה (לאופרה, ובעבר - לבית קולנוע). מוצר זהות חשוב נוסף הוא תסרוקות, איפור וכן ניתוחים קוסמטיים. מוצרים זהות נוספים יכולים להיות סוגי מזון שונים או הימנעות מסוגי מזון (כמו [[צמחונות]], אכילת אוכל כשר, ובאופן כללי יותר טקסים הנוגעים למזון כמו ארוחות ברביקיו, ארוחות חג, מאכלים מסורתיים, היבטים של מזון מהיר). קיום חופשה על ידי טיסה או נסיעה באוניה למדינה אחרת היא חלק מזהות מודרנית (קוסמופוליטית) שבה נסיעה כזו נחשבת כנופש והתרגעות ואימוץ זמני של זהות של "תייר".

 

באופן כללי מוקדשת תשומת לב מועטה בדיונים כלכליים לקשר בין זהות-אישית לבין כלכלה, וזאת לעומת תשומת לב רבה שמוקדשת בעשורים האחרונים ל"פוליטיקה של זהויות" - הבחנה, שהחלה בעיקר בקרב חלק מהזרמים בשמאל בדבר הבדלים בזכויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות בין גברים ונשים, בין לבנים לשחורים, בין סטיירטים ולהטב"ים ובין עשירים ועניים. דבר זה הצטרף לפוליטיקת זהויות וותיקה יותר של קיבוץ אנשים לפי זהויות אחרות כמו דתות, מוצא אתני ולאומים שמקובלת יותר בקרב זרמי הימין הפוליטי. בשנים האחרונות התחזקה המגמה של פוליטיקה של זהויות, במיוחד מאז ימי קלינטון. מפלגות מדברות פחות ופחות על אידאולוגיות ועל צעדי מדיניות שהן הולכות לנקוט ושמו דגש רב הרבה יותר על מגוון מגדרי, בין-צבעי והיבטים אחרים של ייצוג סימובלי של נציגות לכלל מגזרי החברה. דבר זה יכול לבוא לפעמים על חשבון התייחסות לסוגיות עומק ולניתוחים של [[כלכלה מוסדית|מוסדות]] ו[[תהליך|תהליכים]] שגורמים להחרפת מצבן של קבוצות חלשות יותר (לדומגה [[מלכודת עוני]] - ככל שאדם עני יותר הוא בעמדת נחיתות לקבלת הכנסה או השכלה לעומת מי שנולד במשפחה עשירה יותר - גם אם יש לו אותם נתונים כמו השכלה או כשרון.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[נו לוגו]]

* [[נו לוגו]]

* [[תרבות הצריכה]]

* [[תרבות הצריכה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==