שינויים

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו-כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו-כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו-כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו-כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.

קיימים זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].