שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  08:53, 11 ביוני 2021
מ
תקלדה
שורה 1: שורה 1: −
'''כלכלה בקומיקס''' (באנגלית: '''Economix''') הוא ספר עיון משנת 2012, שמתאר את ה[[כלכלה, [[היסטוריה של הכלכלה]] ומושגים מ[[חקר הכלכלה]] באמצעות קומיקס. הספר נכתב על ידי מייקל גודווין ואויר על ידי דן א' בר. השימוש בקומיקס נועד כדי להבהיר מושגים כלכליים כמו [[תחרות חופשית]] או [[השפעה חיצונית]] בצורה קלילה, פשוטה והומוריסטית. הספר מביא תאוריות כלכליות שונות בהקשר ההיסטורי והפוליטי שלהן. לדוגמה הוא מתאר כיצד עודד השפל הגדול עניין בתאוריה [[קיינסיאניזם]] וכיצד הסטגלפציה של שנות 1970 גרמה להפחתת העניין בה. הספר מתאר גם מאבקי כוח שונים - הן מאבקי כוח בתחום הפוליטי-כלכלי - לדוגמה כיצד משבר כלכלי תרם לעליית הפאשיזם באיטליה, וכן כיצד לעיתים קרובות עוותו רעיונות כלכליים או נשכחו כדי לשרת אינטרס פוליטי - לדוגמה כיצד שמרנים משתמשים לעיתים קרובות ברעיון של [[לסה-פר]] באופן סלקטיבי, כיצד נוטים גורמים רבי כוח לעזור לעצמם ולקרוא תמיד לקיצוץ מיסים או חילוץ עסקים גדולים שנמצאים בסכנת פשיטת רגל, או כיצד הרעיון של [[דיוויד ריקארדו]] של [[יתרון יחסי]] הופך לעיתים קרובות לצידוק למדיניות של "אי התערבות" כאשר מתעלמים מכך שתאוריה זו נכונה בהנתן הנחות יסוד תאורטיות מסויימות ולא בהכרח נכונה תמיד.  ספר היה לרב מכר של הניו יורק-טיימס ותורגם ל-19 שפות.[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/]. בשנת 2018 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת שוקן, בתרגומו של ד"ר עמנואל לוטם.
+
'''כלכלה בקומיקס''' (באנגלית: '''Economix''') הוא ספר עיון משנת 2012, שמתאר את ה[[כלכלה, [[היסטוריה של הכלכלה]] ומושגים מ[[חקר הכלכלה]] באמצעות קומיקס. הספר נכתב על ידי מייקל גודווין ואויר על ידי דן א' בר. השימוש בקומיקס נועד כדי להבהיר מושגים כלכליים כמו [[תחרות חופשית]] או [[השפעה חיצונית]] בצורה קלילה, פשוטה והומוריסטית. הספר מביא תאוריות כלכליות שונות בהקשר ההיסטורי והפוליטי שלהן. לדוגמה הוא מתאר כיצד עודד השפל הגדול עניין בתאוריה [[קיינסיאניזם]] וכיצד הסטגלפציה של שנות 1970 גרמה להפחתת העניין בה. הספר מתאר גם מאבקי כוח שונים - הן מאבקי כוח בתחום הפוליטי-כלכלי - לדוגמה כיצד משבר כלכלי תרם לעליית הפאשיזם באיטליה, וכן כיצד לעיתים קרובות עוותו רעיונות כלכליים או נשכחו כדי לשרת אינטרס פוליטי - לדוגמה כיצד שמרנים משתמשים לעיתים קרובות ברעיון של [[לסה-פר]] באופן סלקטיבי, כיצד נוטים גורמים רבי כוח לעזור לעצמם ולקרוא תמיד לקיצוץ מיסים או חילוץ עסקים גדולים שנמצאים בסכנת פשיטת רגל, או כיצד הרעיון של [[דיוויד ריקארדו]] של [[יתרון יחסי]] הופך לעיתים קרובות לצידוק למדיניות של "אי התערבות" כאשר מתעלמים מכך שתאוריה זו נכונה בהינתן הנחות יסוד תאורטיות מסויימות ולא בהכרח נכונה תמיד.  ספר היה לרב מכר של הניו יורק-טיימס ותורגם ל-19 שפות.[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/]. בשנת 2018 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת שוקן, בתרגומו של ד"ר עמנואל לוטם.
    
גודווין טוען שהוא נתקל בשאלות רבות אודות [[כלכלה|הכלכלה]] כמו "למה אין לי יותר כסף" או "מה יהיה עם העולם שלנו", אבל הוא לא נתקל בספר עם הסבר פשוט וכולל על הנושא ולכן החליט לכתוב ספר כזה בעצמו. הוא קרא ספרים של מספר כלכלנים מפורסמים כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]], [[אלפרד מרשל]], [[קיינס]], [[פרידריך האייק]] [[ג'ון קנת גלבריית]] וניסה לחבר את ה"חתיכות" שלהם יחד כמו בפאזל.  
 
גודווין טוען שהוא נתקל בשאלות רבות אודות [[כלכלה|הכלכלה]] כמו "למה אין לי יותר כסף" או "מה יהיה עם העולם שלנו", אבל הוא לא נתקל בספר עם הסבר פשוט וכולל על הנושא ולכן החליט לכתוב ספר כזה בעצמו. הוא קרא ספרים של מספר כלכלנים מפורסמים כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]], [[אלפרד מרשל]], [[קיינס]], [[פרידריך האייק]] [[ג'ון קנת גלבריית]] וניסה לחבר את ה"חתיכות" שלהם יחד כמו בפאזל.  
   −
הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאוד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] ו[[כלכלה היסטורית]] המדגישות את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]], [[המהפכה הצרפתית]], [[הברונים השודדים]], מלחמת העולם הראשונה והשנייה, [[המהפכה הקומוניסטית]] ועוד. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]], [[פסיכולוגיה]] (כולל פרסום, שיווק , [[תקשורת]], [[תעמולה]]) ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים.  
+
הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאוד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] ו[[כלכלה היסטורית]] המדגישות את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]], [[המהפכה הצרפתית]], [[הברונים השודדים]], מלחמת העולם הראשונה והשנייה, [[המהפכה הקומוניסטית]] ועוד. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]], [[פסיכולוגיה]] (כולל פרסום, שיווק, [[תקשורת]], [[תעמולה]]) ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים.  
   −
גודווין מצליח לפשט רעיונות, תהליכים ואירועים מסובכים, לטקסטים קצרים וברורים, בשפה יום-יומית עם אזכור מידי פעם של מושגים מקצועיים, הוגי דעות וספרים לשם מתן העשרה נוספת. הן הכתיבה והן האיורים מתובלים בהומור, והם הופכים את הקריאה לחוויה מהנה. גודווין מנסה להביא את הדברים בצורה מדוייקת ואובייקטיבית, אבל מידי פעם בקומיקס מופיעה גם דמותו שלו, דרכה הוא מביע את דעתו הפרטית. לקראת סוף הספר, מציין גודווין כי הספר כולו הוא בעל הקשר פוליטי. דברים מהעבר נראים לנו לא-פוליטיים משום שכיום הם בחזקת קונצנזוס. לדגומה הוא מציין את ההתנגדות של הספר לעבדות. הוא מציין כי כיום הדבר נראה לנו מובן מאליו, אבל אם הספר היה יוצא בשנת 1850, הוא היה נחשב שנוי מאד במחלוקת. גודווין מציין כי רעיונות כמו הצדקת אי-שוויון או [[הרס הסביבה]] נראים לו מטופשים באותה מידה וכי הוא מקווה שיום אחד הם יעלמו. בספר מציג גודווין דוגמאות רבות ל[[הכחשת אלימות]] וצידוקים של אנשים בעלי כוח לפגיעה בחלשים או לנקיטת מדיניות שהביאה להם כוח פוליטי או כסף - לדגומה הוא מציג כיצד אנדרו מלון סייע להתפתחות הבואה הפיננסית בשנות ה-20, לפני השפל הגדול, כיצד רייגן הגדיל את הגרעון של ארצות הברית או כיצד שמרנים הטיפו נגד סובסדיות לעניים אבל תמכו בסובדיות לעשירים.   
+
גודווין מצליח לפשט רעיונות, תהליכים ואירועים מסובכים, לטקסטים קצרים וברורים, בשפה יום-יומית עם אזכור מידי פעם של מושגים מקצועיים, הוגי דעות וספרים לשם מתן העשרה נוספת. הן הכתיבה והן האיורים מתובלים בהומור, והם הופכים את הקריאה לחוויה מהנה. גודווין מנסה להביא את הדברים בצורה מדוייקת ואובייקטיבית, אבל מידי פעם בקומיקס מופיעה גם דמותו שלו, דרכה הוא מביע את דעתו הפרטית. לקראת סוף הספר, מציין גודווין כי הספר כולו הוא בעל הקשר פוליטי. דברים מהעבר נראים לנו לא-פוליטיים משום שכיום הם בחזקת קונצנזוס. לדגומה הוא מציין את ההתנגדות של הספר לעבדות. הוא מציין כי כיום הדבר נראה לנו מובן מאליו, אבל אם הספר היה יוצא בשנת 1850, הוא היה נחשב שנוי מאד במחלוקת. גודווין מציין כי רעיונות כמו הצדקת אי-שוויון או [[הרס הסביבה]] נראים לו מטופשים באותה מידה וכי הוא מקווה שיום אחד הם יעלמו. בספר מציג גודווין דוגמאות רבות ל[[הכחשת אלימות]] וצידוקים של אנשים בעלי כוח לפגיעה בחלשים או לנקיטת מדיניות שהביאה להם כוח פוליטי או כסף - לדגומה הוא מציג כיצד אנדרו מלון סייע להתפתחות הבועה הפיננסית בשנות ה-20, לפני השפל הגדול, כיצד רייגן הגדיל את הגרעון של ארצות הברית או כיצד שמרנים הטיפו נגד סובסידיות לעניים אבל תמכו בסובסידיות לעשירים.   
    
הספר מחולק למספר פרקים. כל פרק עוסק בתקופה אחרת ומתמקד גם בהיבטים שונים של הכלכלה עצמה ושל החשיבה הכלכלית.  
 
הספר מחולק למספר פרקים. כל פרק עוסק בתקופה אחרת ומתמקד גם בהיבטים שונים של הכלכלה עצמה ושל החשיבה הכלכלית.  
שורה 61: שורה 61:  
הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את [[טראסט|הטראסטים]]. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת, או כלכלה מנוהלת, אבל השליטה בכלכלה זו הייתה בידי קבוצה קטנה מאוד של בעלי הטראסטים. בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טוויין]] טענו שמדובר בבלוף - טוויין הוציא ספר בשם "[[עידן מצופה זהב: סיפור מההווה|העידן מצופה בזהב]]" (שהפך לשם התקופה). התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה הייתה עיוות של הדארוויניזם בשם "[[דארוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול ל[[עוני]] בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע. מצב החוות הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים -שכן הם מכרו ב[[שוק חופשי]] אבל קנו בשוק לא תחרותי. סיבה נוספת למצוקת החקלאים הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה-19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  
 
הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את [[טראסט|הטראסטים]]. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת, או כלכלה מנוהלת, אבל השליטה בכלכלה זו הייתה בידי קבוצה קטנה מאוד של בעלי הטראסטים. בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טוויין]] טענו שמדובר בבלוף - טוויין הוציא ספר בשם "[[עידן מצופה זהב: סיפור מההווה|העידן מצופה בזהב]]" (שהפך לשם התקופה). התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה הייתה עיוות של הדארוויניזם בשם "[[דארוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול ל[[עוני]] בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע. מצב החוות הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים -שכן הם מכרו ב[[שוק חופשי]] אבל קנו בשוק לא תחרותי. סיבה נוספת למצוקת החקלאים הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה-19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  
   −
עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים. בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגלל שלא היה להם כוח מיקוח מול מעסיקים. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהפועלים האשימו את המהגרים החדשים בכך שהם לקחו להם את העבודות, חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי (חוק הגבלים עסקיים של שרמן), אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאוד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים, ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זוהי ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר ש"התאגידים נעשים במהירות אדוני העם.. קומוניזם הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסרת מעצורים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדות חופשיים אינו מסוכן פחות מהקומוניזם של עוני עוני נדכא ועמל".  
+
עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים. בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגלל שלא היה להם כוח מיקוח מול מעסיקים. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהפועלים האשימו את המהגרים החדשים בכך שהם לקחו להם את העבודות, חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי (חוק הגבלים עסקיים של שרמן), אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאוד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים, ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זוהי ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר ש"התאגידים נעשים במהירות אדוני העם.. קומוניזם הוא דבר מתועב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסרת מעצורים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדות חופשיים אינו מסוכן פחות מהקומוניזם של עוני עוני נדכא ועמל".  
    
הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי התמנה לנשיא, והחלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה ג'ייקוב רוס שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי שבעלי הדירות שלהם יוכלו לתחזק את הדירות, אבל לא עשו כן, מצב שנמשך גם היום. "גורף בוץ" אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על [[תעשיית הבשר]]. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהפסיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב "בשר בקר".  
 
הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי התמנה לנשיא, והחלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה ג'ייקוב רוס שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי שבעלי הדירות שלהם יוכלו לתחזק את הדירות, אבל לא עשו כן, מצב שנמשך גם היום. "גורף בוץ" אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על [[תעשיית הבשר]]. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהפסיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב "בשר בקר".  
שורה 72: שורה 72:  
הפרק הזה עוסק במלחמות העולם וגם בשפל הגדול. הוא מתאר את הגותו של קיינס ומתאר כיצד הכלכלנים התקשו להבין מה קורה.
 
הפרק הזה עוסק במלחמות העולם וגם בשפל הגדול. הוא מתאר את הגותו של קיינס ומתאר כיצד הכלכלנים התקשו להבין מה קורה.
   −
מלחמת העולם הראשונה היא אחת הדוגמאות הראשונות לכוחם של צבאות בעידן התעשייתי – מיליוני אנשים נהרגים בשדות הקרב .  
+
מלחמת העולם הראשונה היא אחת הדוגמאות הראשונות לכוחם של צבאות בעידן התעשייתי – מיליוני אנשים נהרגים בשדות הקרב.  
   −
לאחר המלחמה יש בארצות הברית עידן של פריחה כלכלית. אחת הסיבות לכך היא צמיחת כלכלת המכוניות תודות לרעיון של פס ייצור בהובלתו ג'ארלד פורד ומכוניות מודל ה-T שלו. לפורד היו רעיונות משונים – הוא שילם לפועלים שלו כסף רב וייצר מכוניות במחיר הנמוך ביותר שאפשר כדי לאפשר לאנשי המעמד הבינוני לרכוש מכוניות. המכונית שעד אז היתה סמל סטטוס של אנשי המעמד העליון הפכה להיות מוצר צריכה נפוץ. כמה מתחרות של פורד מתאחדות ומקימות את ג'נרל מוטורס, הן מציעות מבחר של דגמים גדול יותר מפורד והוא מתחיל להפסיד –ולהאמין בתאוריות קונספירציה כמו זו שהיהודים שולטים בעולם.  
+
לאחר המלחמה יש בארצות הברית עידן של פריחה כלכלית. אחת הסיבות לכך היא צמיחת כלכלת המכוניות תודות לרעיון של פס ייצור בהובלתו ג'ארלד פורד ומכוניות מודל ה-T שלו. לפורד היו רעיונות משונים – הוא שילם לפועלים שלו כסף רב וייצר מכוניות במחיר הנמוך ביותר שאפשר כדי לאפשר לאנשי המעמד הבינוני לרכוש מכוניות. המכונית שעד אז הייתה סמל סטטוס של אנשי המעמד העליון הפכה להיות מוצר צריכה נפוץ. כמה מתחרות של פורד מתאחדות ומקימות את ג'נרל מוטורס, הן מציעות מבחר של דגמים גדול יותר מפורד והוא מתחיל להפסיד –ולהאמין בתאוריות קונספירציה כמו זו שהיהודים שולטים בעולם.  
   −
תקופת השפע מעלה את המפלגה הרפובליקנית לשלטון. שר האוצר של שלושה נשיאים הוא אנדרו ויליאם מלון, שדואג לקצץ את המיסוי על ההון והטבות מס שונות לעשירים. ומתחילה בועה בבורסה וגאות כלכלית של שנות ה-20 .  
+
תקופת השפע מעלה את המפלגה הרפובליקנית לשלטון. שר האוצר של שלושה נשיאים הוא אנדרו ויליאם מלון, שדואג לקצץ את המיסוי על ההון והטבות מס שונות לעשירים. ומתחילה בועה בבורסה וגאות כלכלית של שנות ה-20.  
   −
בתקופה זו עוד אין מדדים כלכליים של המדינות כמו התמ"ג או אחוזי אבטלה ולכן המדד הכלכלי העיקרי הוא מדד הדאו –ג'ונס. מדד זה מודד את המצב של -20 החברות הגדולות והעשירות ביותר ולא את מצבה של כל הכללה. בשנות 1920 המדד יוצר תחושה של צמיחה כלכלית גדולה ואנשים רבים מתפתים להשקיע בבורסה. במקביל לא נספרים היבטים רבים שמאוחר יותר יגרמו למשבר- לדוגמה חוואים רבים נמצאים כבר בחובות ומגלגלים את החובות הלאה. האווירה שאוהדת מאוד את העסקים הגדולים מלובה על ידי תעמולה מצד החברות הגדולות.  
+
בתקופה זו עוד אין מדדים כלכליים של המדינות כמו התמ"ג או אחוזי אבטלה ולכן המדד הכלכלי העיקרי הוא מדד הדאו–ג'ונס. מדד זה מודד את המצב של -20 החברות הגדולות והעשירות ביותר ולא את מצבה של כל הכללה. בשנות 1920 המדד יוצר תחושה של צמיחה כלכלית גדולה ואנשים רבים מתפתים להשקיע בבורסה. במקביל לא נספרים היבטים רבים שמאוחר יותר יגרמו למשבר- לדוגמה חוואים רבים נמצאים כבר בחובות ומגלגלים את החובות הלאה. האווירה שאוהדת מאוד את העסקים הגדולים מלובה על ידי תעמולה מצד החברות הגדולות.  
    
בשנת 1929 הבועה הפיננסית פוקעת ומתחיל עידן השפל הגדול. בתחילה המשבר פוגע בעיקר בבנקים ובמשקיעים אבל בהמשך הוא פוגע בכלל המשק האמריקאי. בתחילת המשבר מנסה הנשיא הרפובליקני הובר להתמודד איתו. רעיונות כמו זה שמדובר רק בתיקון קטן לשוק ושהוא יתקן את עצמו לא מצליחים. בניסיון לשפר את המצב הממשל מכריז על הגבלות סחר שנועדו להגן על היצרנים בארצות הברית. אבל דבר זה גורר מלחמת סחר כאשר מדינות אחרות מכריזות על הגנות דומות מצד התוצרת של ארצות הברית –דבר שפוגע בכלל המדינות. חקלאים רבים לא מצליחים לעמוד בהחזר החובות שלהם, שכן הם היו בחובות עמוקים עוד לפני המשבר, ופושטים את הרגל. במקביל חברות רבות נקלעות למצוקה ומפטרות עובדים רבים. בלי עובדים שמרוויחים כסף –גם אין קונים ולכן המערכת מתדרדרת עוד. הובר מנסה צעדים שונים אבל הם לא מצליחים.  
 
בשנת 1929 הבועה הפיננסית פוקעת ומתחיל עידן השפל הגדול. בתחילה המשבר פוגע בעיקר בבנקים ובמשקיעים אבל בהמשך הוא פוגע בכלל המשק האמריקאי. בתחילת המשבר מנסה הנשיא הרפובליקני הובר להתמודד איתו. רעיונות כמו זה שמדובר רק בתיקון קטן לשוק ושהוא יתקן את עצמו לא מצליחים. בניסיון לשפר את המצב הממשל מכריז על הגבלות סחר שנועדו להגן על היצרנים בארצות הברית. אבל דבר זה גורר מלחמת סחר כאשר מדינות אחרות מכריזות על הגנות דומות מצד התוצרת של ארצות הברית –דבר שפוגע בכלל המדינות. חקלאים רבים לא מצליחים לעמוד בהחזר החובות שלהם, שכן הם היו בחובות עמוקים עוד לפני המשבר, ופושטים את הרגל. במקביל חברות רבות נקלעות למצוקה ומפטרות עובדים רבים. בלי עובדים שמרוויחים כסף –גם אין קונים ולכן המערכת מתדרדרת עוד. הובר מנסה צעדים שונים אבל הם לא מצליחים.  
שורה 149: שורה 149:  
בעוד האינטרנט ייצג הבטחה גדולה לפתח את היכולות של המוח האנושי, יכולת המחשוב הידע וכו', שאמורות להזניק את הכלכלה, הוא באותו זמן רק ייצג הבטחה לזינוק כלכלי כזה. הרבה חברות נסחרו לפי הערכה כמה כסף ניתן יהיה להפיק מהן בעתיד, או כמה לקוחות יכולים להיות להם, במקום כמה רווח יש להן כיום.  
 
בעוד האינטרנט ייצג הבטחה גדולה לפתח את היכולות של המוח האנושי, יכולת המחשוב הידע וכו', שאמורות להזניק את הכלכלה, הוא באותו זמן רק ייצג הבטחה לזינוק כלכלי כזה. הרבה חברות נסחרו לפי הערכה כמה כסף ניתן יהיה להפיק מהן בעתיד, או כמה לקוחות יכולים להיות להם, במקום כמה רווח יש להן כיום.  
   −
גודווין ממחיש כמה היה השוק הבועתי בזבזני באותו זמן – כמות עצומה של כסף והשקעות נמחקו. תשתיות רבות הונחו במקומות שאיש לא דרש אותם כדי לייצר מצג שווא למשקיעים . חלק מהבעיה של שוק המניות הוא שוול סטריט יודעת על החברות בעיקר מה שהמנכ"ל רוצה לספר, דבר שמייצר למנכ"לים תמריץ גדול לשקר. דבר שמעודד יצירת בועות פיננסיות. לפי גודווין התוצאות הגרועות של בועת הדוט קום הן ברות השוואה לקומיסר סובייטי שמבטיח הרבה אבל מייצר הרבה בזבוז.  
+
גודווין ממחיש כמה היה השוק הבועתי בזבזני באותו זמן – כמות עצומה של כסף והשקעות נמחקו. תשתיות רבות הונחו במקומות שאיש לא דרש אותם כדי לייצר מצג שווא למשקיעים. חלק מהבעיה של שוק המניות הוא שוול סטריט יודעת על החברות בעיקר מה שהמנכ"ל רוצה לספר, דבר שמייצר למנכ"לים תמריץ גדול לשקר. דבר שמעודד יצירת בועות פיננסיות. לפי גודווין התוצאות הגרועות של בועת הדוט קום הן ברות השוואה לקומיסר סובייטי שמבטיח הרבה אבל מייצר הרבה בזבוז.  
    
אחרי התרסקות בועת הדוט קום בוש הבן הכריז שהמדיניות שלו היא קיצוץ במיסים – הפעם הטענה היא שהשוק נמצא במצב לא טוב ולכן נדרש קיצוץ כדי לחלץ אותו.  
 
אחרי התרסקות בועת הדוט קום בוש הבן הכריז שהמדיניות שלו היא קיצוץ במיסים – הפעם הטענה היא שהשוק נמצא במצב לא טוב ולכן נדרש קיצוץ כדי לחלץ אותו.  
שורה 156: שורה 156:  
לאחר מכן התרחשו פיגועי 11 בספטמבר - הפיגוע נגד מגדלי התאומים. דבר זה איחד את הציבור האמריקאי מאחורי הנשיא בוש. בוש הכריז במהירות יחסית על הגדלת תקציב הבטחון – לצד המשך הקיצוץ ברווחה, בריאות וכו'. צעדים רבים שהיו יכולים להפחית את הטרור כמו הקטנת התלות בנפט לא ננקטו, לעומת זאת הממשלה הגדילה השקעות בדברים כמו רכישת טנקים והחליטה על פלישה לעיראק- אף כי עירק לא הייתה קשורה כלל לפיגועים.  
 
לאחר מכן התרחשו פיגועי 11 בספטמבר - הפיגוע נגד מגדלי התאומים. דבר זה איחד את הציבור האמריקאי מאחורי הנשיא בוש. בוש הכריז במהירות יחסית על הגדלת תקציב הבטחון – לצד המשך הקיצוץ ברווחה, בריאות וכו'. צעדים רבים שהיו יכולים להפחית את הטרור כמו הקטנת התלות בנפט לא ננקטו, לעומת זאת הממשלה הגדילה השקעות בדברים כמו רכישת טנקים והחליטה על פלישה לעיראק- אף כי עירק לא הייתה קשורה כלל לפיגועים.  
   −
גודווין משתמש בדוגמה של עירק כדי להמחיש את הבעיות בטיעונים מצד גורמים שמרנים על הכללה. לדוגמה אחת ההחלטות הייתה שהעיראקים יכולים לבחור איזה ממשלה שבא להם אבל הממשלה העירקית לא יכולה להחליט החלטות לגבי הכלכלה בעירק- דבר זה נקבע על ידי ממשלת ארצות הברית. דבר זה עמד בניגוד לטענות על החלת דמוקרטיה בעיראק. החלטה נוספת הייתה לפטר את כל חיילי צבא עיראק. דבר זה יצר כמות עצומה של מובטלים מתוסכלים עם נסיון צבאי. האמריקאים גם אסרו על העיראקים למכור נפט והעבירו את מכירת הנפט לחברות אמריקאיות. היבט נוסף היה שממשלת ארצות הברית החליטה על שיקום עירק – אבל בניגוד לטענות כך שהשמרנים דוגלים ב[[תחרות חופשית]], חברות מעירק לא הורשו להשתתף בשיקום – אלא רק חברות מארצות הברית. דוגמה אחת לדבר זה היה החלטה שהתאגיד הלא –ציבורי [[בכטל]] ישקם את רשת החשמל של עיראק, לפי גודוויון התאגיד הסתובב קצת בשטח, לקח הרבה כסף ולא שיקם דבר ברשת החשמל של עיראק.  
+
גודווין משתמש בדוגמה של עירק כדי להמחיש את הבעיות בטיעונים מצד גורמים שמרנים על הכללה. לדוגמה אחת ההחלטות הייתה שהעיראקים יכולים לבחור איזה ממשלה שבא להם אבל הממשלה העירקית לא יכולה להחליט החלטות לגבי הכלכלה בעירק- דבר זה נקבע על ידי ממשלת ארצות הברית. דבר זה עמד בניגוד לטענות על החלת דמוקרטיה בעיראק. החלטה נוספת הייתה לפטר את כל חיילי צבא עיראק. דבר זה יצר כמות עצומה של מובטלים מתוסכלים עם ניסיון צבאי. האמריקאים גם אסרו על העיראקים למכור נפט והעבירו את מכירת הנפט לחברות אמריקאיות. היבט נוסף היה שממשלת ארצות הברית החליטה על שיקום עירק – אבל בניגוד לטענות כך שהשמרנים דוגלים ב[[תחרות חופשית]], חברות מעירק לא הורשו להשתתף בשיקום – אלא רק חברות מארצות הברית. דוגמה אחת לדבר זה היה החלטה שהתאגיד הלא –ציבורי [[בכטל]] ישקם את רשת החשמל של עיראק, לפי גודוויון התאגיד הסתובב קצת בשטח, לקח הרבה כסף ולא שיקם דבר ברשת החשמל של עיראק.  
    
העוני האבטלה והייאוש בעיראק הלכו וגברו. העשירים המקומיים של עירק הסתגרו במתחם סגור גדול בבגדד וטענו שהשוק יעשה את שלו. במקביל החלו לקום מיליציות מקומיות. הן דאגו לשירותים בסיסיים כמו שיקום רשת החשמל וצברו כוח. במהרה התפתחה מלחמת אזרחים בין המיליציות ובינן לבין צבא ארה"ב. התשתיות שנבנו כביכול כדי לשקם את עיראק והמיתוס שעטן כי המטרה היא להקים שם דמוקרטיה או כלכלת שוק מתקדמת נגוזו. גודוויון טוען כי דבר זה ממחיש כי אנשים ששונאים את הממשלה לא צריכים לנהל ממשלות.
 
העוני האבטלה והייאוש בעיראק הלכו וגברו. העשירים המקומיים של עירק הסתגרו במתחם סגור גדול בבגדד וטענו שהשוק יעשה את שלו. במקביל החלו לקום מיליציות מקומיות. הן דאגו לשירותים בסיסיים כמו שיקום רשת החשמל וצברו כוח. במהרה התפתחה מלחמת אזרחים בין המיליציות ובינן לבין צבא ארה"ב. התשתיות שנבנו כביכול כדי לשקם את עיראק והמיתוס שעטן כי המטרה היא להקים שם דמוקרטיה או כלכלת שוק מתקדמת נגוזו. גודוויון טוען כי דבר זה ממחיש כי אנשים ששונאים את הממשלה לא צריכים לנהל ממשלות.
    
;משבר הסאבפריים - בועת המשכנתאות של 2008:
 
;משבר הסאבפריים - בועת המשכנתאות של 2008:
גודווין מתאר את התפתחות בועת המשכנתאות של 2008. אנשים רבים בארצות הברית היו עניים מידי מכדי לקחת משכנתא. הסיכון שלהם כלווים היה גדול מידי . אבל הבנקים מצאו דרך חדשה להפיק רווח גם במצב זה – הם לקחו חבילות של משכנתאות, חלקן יותר טובות וחלקן פחות טובות, ושיווקו אותן יחד כאג"ח בבורסה.  
+
גודווין מתאר את התפתחות בועת המשכנתאות של 2008. אנשים רבים בארצות הברית היו עניים מידי מכדי לקחת משכנתא. הסיכון שלהם כלווים היה גדול מידי. אבל הבנקים מצאו דרך חדשה להפיק רווח גם במצב זה – הם לקחו חבילות של משכנתאות, חלקן יותר טובות וחלקן פחות טובות, ושיווקו אותן יחד כאג"ח בבורסה.  
    
בעקרון יש חברות שתפקידן להעריך כמה אגרות חוב מסוכנות – אבל החברות האלה גם הרוויחו דרך ההנפקות ולכן הפיקו הערכות שהפחיתו מאוד בהערכת הסיכונים. בעיקרון היה גם ביטוח לאג"ח מטעם חברת AIG – חברת הביטוח הגדולה בעולם – כך שאם האג"ח לא יפרע עדיין יהיה לו ביטוח.  
 
בעקרון יש חברות שתפקידן להעריך כמה אגרות חוב מסוכנות – אבל החברות האלה גם הרוויחו דרך ההנפקות ולכן הפיקו הערכות שהפחיתו מאוד בהערכת הסיכונים. בעיקרון היה גם ביטוח לאג"ח מטעם חברת AIG – חברת הביטוח הגדולה בעולם – כך שאם האג"ח לא יפרע עדיין יהיה לו ביטוח.  

תפריט ניווט