שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  14:28, 16 במאי 2021
מ
שורה 114: שורה 114:  
לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל תשובותיה הבלתי מתקבלות על דעתו למסתורי החיים.
 
לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל תשובותיה הבלתי מתקבלות על דעתו למסתורי החיים.
   −
תת הפרק [[אם כל הבורקות]] מתאר כיצד החושים שלנו מציגים לנו מעין סדק קטן מאד דרכו אנו קולטים חלקים מתוך המציאות. לדוגמה אנחנו רואים רק אור נראה ואילו חלקים עצומים מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי אינם גלויים לנו. אנו עיוורים בפני אור אולטרה סגול (אותו רואים חרקים) וכן בפני סוגי קרינה רבים אחרים - דוקינס מציין כי אם הטווח הקרינה שאנו רואים היה משתרע על פני 2.5 ס"מ, הבורקה של שאר הספקטרום היתה צריכה להשתרע על פני קילומטרים רבים. באופן דומה אנחנו לא קולטים דברים רבים אחרים - רעשים שעטלפים שומעים ומנווטים איתם, או יכולת ריח שיש לכלבים. דוקינס מציין כי גם הדמיון שלנו מוגבל מאד - לתחום של "העולם האמצע" של עצמים בגודל עשירית המילימטר עד כמה קילומטרים - וכי אנחנו מתקשים מאד לדמיין עצמים ומרחקים גדולים, עצמים שנעים קרוב למהירות האור ועוד יותר מכך עצמים קטנים מאד שמתנהגים בהתאם למכניקת הקוונטים. המדע לפי דוקינס מאפשר "לקרוע את הבורקה" ולאפשר לנו גם להבחין בחלקים גדולים יותר של המציאות. חלק מזה מבוצע  באמצעות החושים שלנו והטכנולוגיה - כאשר טלסקופים ומיקרוסופיים מאפשרים לנו להבחין בדברים גדולים יותר אך רחוקים או בדברים קטנים, או מכשירים המאפשרים להבחין בגלים אלקטורמנגנטיים כמו קרינת X או גלי רדיו. חלק אחר של קריעת הבורקה על ידי המדע הוא הרחבת היכולת שלנו לדמיין את העולם והלבין אותו - לדוגמה על ידי המהפכה הקופריאנית (שהבהירה שכדור הארץ אינו במרכז היקום) או על ידי [[אבולציה]] שמאפשרת לנו להבין איך התפתחו מולקלות לכדי יצירה של יצורים חיים מורכבים. דוקינס מקווה כי המדע יוכל לסייע לנו להבין עוד את העולם ו"לקרוע" חלקים גדולים יותר של ה"בורקה" - ולשחרר עוד את הדמיון וההבנה.
+
תת הפרק [[אם כל הבורקות]] מתאר כיצד החושים שלנו מציגים לנו מעין סדק קטן מאד דרכו אנו קולטים חלקים מתוך המציאות. לדוגמה אנחנו רואים רק אור נראה ואילו חלקים עצומים מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי אינם גלויים לנו. אנו עיוורים בפני אור אולטרה סגול (אותו רואים חרקים) וכן בפני סוגי קרינה רבים אחרים - דוקינס מציין כי אם הטווח הקרינה שאנו רואים היה משתרע על פני 2.5 ס"מ, הבורקה של שאר הספקטרום הייתה צריכה להשתרע על פני קילומטרים רבים. באופן דומה אנחנו לא קולטים דברים רבים אחרים - רעשים שעטלפים שומעים ומנווטים איתם, או יכולת ריח שיש לכלבים. דוקינס מציין כי גם הדמיון שלנו מוגבל מאד - לתחום של "העולם האמצע" של עצמים בגודל עשירית המילימטר עד כמה קילומטרים - וכי אנחנו מתקשים מאד לדמיין עצמים ומרחקים גדולים, עצמים שנעים קרוב למהירות האור ועוד יותר מכך עצמים קטנים מאד שמתנהגים בהתאם למכניקת הקוונטים. המדע לפי דוקינס מאפשר "לקרוע את הבורקה" ולאפשר לנו גם להבחין בחלקים גדולים יותר של המציאות. חלק מזה מבוצע  באמצעות החושים שלנו והטכנולוגיה - כאשר טלסקופים ומיקרוסופים מאפשרים לנו להבחין בדברים גדולים יותר אך רחוקים או בדברים קטנים, או מכשירים המאפשרים להבחין בגלים אלקטורמנגנטיים כמו קרינת X או גלי רדיו. חלק אחר של קריעת הבורקה על ידי המדע הוא הרחבת היכולת שלנו לדמיין את העולם והלבין אותו - לדוגמה על ידי המהפכה הקופריאנית (שהבהירה שכדור הארץ אינו במרכז היקום) או על ידי [[אבולוציה]] שמאפשרת לנו להבין איך התפתחו מולקולות לכדי יצירה של יצורים חיים מורכבים. דוקינס מקווה כי המדע יוכל לסייע לנו להבין עוד את העולם ו"לקרוע" חלקים גדולים יותר של ה"בורקה" - ולשחרר עוד את הדמיון וההבנה.
    
==ביקורת על הספר==
 
==ביקורת על הספר==

תפריט ניווט