שינויים

{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}

{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.  

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.  

[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.]]

[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שיטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.]]

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle) - האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה שנתית הממוצעת היא 22.9 מעלות, אבל, בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל-45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה שנתית הממוצעת היא 22.9 מעלות, אבל, בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל-45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות ל[[חניה|חניות]], כחלק מהעלויות החיצוניות של [[רכב פרטי|הרכב הפרטי]] ו[[גינון אינטנסיבי]]. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות ל[[חניה|חניות]], כחלק מהעלויות החיצוניות של [[רכב פרטי|הרכב הפרטי]] ו[[גינון אינטנסיבי]]. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים (שפ"פים).

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?]  04.12.2017, ויינט}}  יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות, זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?]  04.12.2017, ויינט}}  יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות, זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.