שורה 1: |
שורה 1: |
| [[תמונה:ArlingtonTODimage3.jpg|left|thumb|400px|תמונה אווירת של העיר ארלינגטון, וירג'יניה. איזורים צפופים עם [[עירוב שימושי קרקע]] במרחק הליכה מתחנות רכבת תחתית המסומנות בריבוע אדום, ואיזורים צפופים פחות בשוליים. ארלינגטון זכתה ב"פרס הצמיחה החכמה" לשנת 2002 מטעם הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית.]] | | [[תמונה:ArlingtonTODimage3.jpg|left|thumb|400px|תמונה אווירת של העיר ארלינגטון, וירג'יניה. איזורים צפופים עם [[עירוב שימושי קרקע]] במרחק הליכה מתחנות רכבת תחתית המסומנות בריבוע אדום, ואיזורים צפופים פחות בשוליים. ארלינגטון זכתה ב"פרס הצמיחה החכמה" לשנת 2002 מטעם הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית.]] |
− | '''פיתוח מוטה תחבורה ציבורית''' (באנגלית: '''Transit-oriented development'''- '''TOD''') היא גישת תכנונית שמקדמת אזורים שמביאה למקסימום את כמות יעדי הדיור, המסחר והפנאי שנמצאים ב[[הליכתיות|מרחק הליכה]] מתחנות של [[תחבורה ציבורית]]. {{הערה| Calthorpe, Peter (1993). The Next American Metropolis: Ecology, Community, and the American Dream. New York: Princeton Architectural Press. ISBN 9781878271686.}} {{הערה| Cervero, Robert; et al. (2004). Transit Oriented Development in America: Experiences, Challenges, and Prospects. Washington: Transit Cooperative Research Program, Report 102. ISBN 978-0-309-08795-7}} המטרה של תכנון זה היא לאפשר כמה שיותר שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה בת קיימא]] ולהקטין את השימוש ב[[מכוניות]] בערים. גישה זהו היא חלק מתפיסות רחבות יותר כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[עיר בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]] וכן רצון לשפר את [[רווחה חברתית]] בעיר לשמור על [[בריאות הציבור]] ולקדם [[קיימות]] ו[[סביבתנות]]. גישה זו מנוגדת לגישות אחרות שיש בתכנון במדינות שונות - בעיקר בארצות הברית - של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]]. | + | '''פיתוח מוטה תחבורה ציבורית''' (באנגלית: '''Transit-oriented development'''- '''TOD''') היא גישת תכנונית שמקדמת אזורים שמביאה למקסימום את כמות יעדי הדיור, המסחר והפנאי שנמצאים ב[[הליכתיות|מרחק הליכה]] מתחנות של [[תחבורה ציבורית]]. {{הערה| Calthorpe, Peter (1993). The Next American Metropolis: Ecology, Community, and the American Dream. New York: Princeton Architectural Press. ISBN 9781878271686.}} {{הערה| Cervero, Robert; et al. (2004). Transit Oriented Development in America: Experiences, Challenges, and Prospects. Washington: Transit Cooperative Research Program, Report 102. ISBN 978-0-309-08795-7}} המטרה של תכנון זה היא לאפשר כמה שיותר שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה בת קיימא]] ולהקטין את השימוש ב[[מכוניות]] בערים. גישה זהו היא חלק מתפיסות רחבות יותר כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[עיר בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]] וכן רצון לשפר את [[רווחה חברתית]] בעיר לשמור על [[בריאות הציבור]] ולקדם [[קיימות]] ו[[סביבתנות]]. גישה זו מנוגדת לגישות אחרות שיש בתכנון במדינות שונות - בעיקר בארצות הברית - של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]]. |
| | | |
| באופן טיפוסי, שכונה או עיר עם פיתוח מוטה תחבורה ציבורית היא בעלת מרכז שמכיל תחנת [[רכבת]], נקודת עצירה של [[רכבת קלה]], תחנת [[רכבת תחתית]], או [[תחנת אוטובוס]] כשזו מוקפת בבנייה צפופה יחסית והצפיפות יורדת כשמתקרבים להיקף השכונה. איזורים מוטי תחבורה ציבורית, בנויים בדרך כלל כך שכל הבתים נמצאים במרחק שלא עולה על 400-800 מטרים מתחנת תחבורה ציבורית, דבר שנחשב כמרחק הליכה מתאים ל[[הולכי רגל]]. קיימים היבטים נוספים לנוחות ההליכה - [[הליכתיות]] כמו [[עצים בעיר]] לשם הספק [[צל במרחב הציבורי]] ויתרונות נוספים, או בלוקים קצרים שמונעים עיקופים גדולים. | | באופן טיפוסי, שכונה או עיר עם פיתוח מוטה תחבורה ציבורית היא בעלת מרכז שמכיל תחנת [[רכבת]], נקודת עצירה של [[רכבת קלה]], תחנת [[רכבת תחתית]], או [[תחנת אוטובוס]] כשזו מוקפת בבנייה צפופה יחסית והצפיפות יורדת כשמתקרבים להיקף השכונה. איזורים מוטי תחבורה ציבורית, בנויים בדרך כלל כך שכל הבתים נמצאים במרחק שלא עולה על 400-800 מטרים מתחנת תחבורה ציבורית, דבר שנחשב כמרחק הליכה מתאים ל[[הולכי רגל]]. קיימים היבטים נוספים לנוחות ההליכה - [[הליכתיות]] כמו [[עצים בעיר]] לשם הספק [[צל במרחב הציבורי]] ויתרונות נוספים, או בלוקים קצרים שמונעים עיקופים גדולים. |
שורה 30: |
שורה 30: |
| {{תבנית:תחבורה בישראל}} | | {{תבנית:תחבורה בישראל}} |
| ===השפעת בריאותיות של תחבורה ציבורית=== | | ===השפעת בריאותיות של תחבורה ציבורית=== |
− | דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> | + | דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> |
| | | |
| תחבורה ציבורית מורידה את כמות הזיהום לק"מ נסועה של כל נוסע. פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, מוריד את הזיהום עוד יותר על ידי הפחתת כמות הנסיעות בכלי רכב מנועיים. <ref name="apta2010"/> | | תחבורה ציבורית מורידה את כמות הזיהום לק"מ נסועה של כל נוסע. פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, מוריד את הזיהום עוד יותר על ידי הפחתת כמות הנסיעות בכלי רכב מנועיים. <ref name="apta2010"/> |