שינויים

'''קיבוץ תמוז – איך נולד הרעיון וכיצד הוא מתממש'''<BR>

'''קיבוץ תמוז – איך נולד הרעיון וכיצד הוא מתממש'''<BR>

מאת: אודי מנור  

מאת: אודי מנור  

פורסם במאי 2005 [http://tamuz.org.il/hpage.php/111726166008717431 באתר הקיבוץ]

פורסם במאי 2005 [http://tamuz.org.il/hpage.php/111726166008717431 באתר הקיבוץ]

==הרעיון והתפתחותו==

==הרעיון והתפתחותו==

הרעיון להקמת קבוץ עירוני בבית שמש החל מתגבש במחצית שנות השמונים, על ידי בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, שחברו יחד בגרעין הגשמה. רעיונם היה פשוט: לשתול את עקרונות הקבוץ במסגרת עירונית. הדבר חייב כמובן ויתור על מימד הכפריות המאפיין את הקבוץ הרגיל, אך לפי הרעיון המקורי, לא היתה מניעה שחברי קבוץ עירוני ימצאו פרנסתם גם בענפי החקלאות, ככל שאלו יהיו זמינים עבורם. לצד הוויתור על המימד הכפרי, סברו הוגי הרעיון שהקבוץ העירוני חייב יהיה לשפר את האיזון שבין אינדיבידואליזם לשיתופיות.  

הרעיון להקמת קבוץ עירוני בבית שמש החל מתגבש במחצית שנות השמונים, על ידי בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, שחברו יחד בגרעין הגשמה. רעיונם היה פשוט: לשתול את עקרונות הקבוץ במסגרת עירונית. הדבר חייב כמובן ויתור על מימד הכפריות המאפיין את הקבוץ הרגיל, אך לפי הרעיון המקורי, לא היתה מניעה שחברי קבוץ עירוני ימצאו פרנסתם גם בענפי החקלאות, ככל שאלו יהיו זמינים עבורם. לצד הוויתור על המימד הכפרי, סברו הוגי הרעיון שהקבוץ העירוני חייב יהיה לשפר את האיזון שבין אינדיבידואליזם לשיתופיות.  

שיתוף ושוויון – זה בא לידי ביטוי קודם כל וכאמור, בהפעלתה של קופה משותפת אשר עצם קיומה המעוגן בחוקי ובתקנות האגודות השיתופיות, לא מוטל בספק. במקביל, סוג, כמות ואופי ההקצאות היוצאות מהקופה המשותפת נתונים תדיר להחלטות משתנות. השיתוף והשוויון מיושמים במידה מרובה יותר של גמישות בתחומי חיים נוספים - חיי חברה ותרבות משותפים, אחריות משותפת על חינוך-הילדים ועוד. בכל אלו הכוונה היא שיתופית אך המימוש יכול להיות אינדיבידואלי למדי.  

שיתוף ושוויון – זה בא לידי ביטוי קודם כל וכאמור, בהפעלתה של קופה משותפת אשר עצם קיומה המעוגן בחוקי ובתקנות האגודות השיתופיות, לא מוטל בספק. במקביל, סוג, כמות ואופי ההקצאות היוצאות מהקופה המשותפת נתונים תדיר להחלטות משתנות. השיתוף והשוויון מיושמים במידה מרובה יותר של גמישות בתחומי חיים נוספים - חיי חברה ותרבות משותפים, אחריות משותפת על חינוך-הילדים ועוד. בכל אלו הכוונה היא שיתופית אך המימוש יכול להיות אינדיבידואלי למדי.  

ריבונות הפרט - אחת ה"טעויות ההיסטוריות" של התנועה הקיבוצית היא, כי במקרים רבים הוקרבו חרויות הפרט ואחריותו על חייו האישיים למען השיתוף והשוויון הקבוצתי. בקיבוצים של ימינו אנו רואים את המגמה ההפוכה: חופש הפרט הופך לסיסמא יחידה ומכרעת, אשר בשמה מתפרקים הקיבוצים מערכי השיתוף והשוויון. בתמוז אנו מנסים לשלב בין הדברים, מבלי לזנוח את האחד על-חשבון רעהו.

ריבונות הפרט - אחת ה"טעויות ההיסטוריות" של התנועה הקיבוצית היא, כי במקרים רבים הוקרבו חרויות הפרט ואחריותו על חייו האישיים למען השיתוף והשוויון הקבוצתי. בקיבוצים של ימינו אנו רואים את המגמה ההפוכה: חופש הפרט הופך לסיסמא יחידה ומכרעת, אשר בשמה מתפרקים הקיבוצים מערכי השיתוף והשוויון. בתמוז אנו מנסים לשלב בין הדברים, מבלי לזנוח את האחד על-חשבון רעהו.  

מעורבות חברתית - תמוז איננה קהילה סגורה ומנותקת. להפך, חברי תמוז פעילים במגוון רחב של תחומים בקהילה העירונית של בית-שמש ובסביבתה. דרך חיי היום-יום שלנו, ודרך מקומות-העבודה, אנו מנסים להשפיע על בית-שמש וסביבתה בכיוונים "תמוזיים" - יותר סולידאריות ואיכפתיות, יותר אוטונומיה לפרטים ויחסי אמון ביניהם, פחות מבנים הירארכיים של קבלת החלטות, ויותר מסגרות דיאלוגיות בכל מקום ובכל תחום. בכל פעולותינו אנו מקפידים למצוא "שותפים לדרך" שאינם חברי הקיבוץ-העירוני, ולפעול יחד איתם על-מנת להביא שינוי.

מעורבות חברתית - תמוז איננה קהילה סגורה ומנותקת. להפך, חברי תמוז פעילים במגוון רחב של תחומים בקהילה העירונית של בית-שמש ובסביבתה. דרך חיי היום-יום שלנו, ודרך מקומות-העבודה, אנו מנסים להשפיע על בית-שמש וסביבתה בכיוונים "תמוזיים" - יותר סולידאריות ואיכפתיות, יותר אוטונומיה לפרטים ויחסי אמון ביניהם, פחות מבנים הירארכיים של קבלת החלטות, ויותר מסגרות דיאלוגיות בכל מקום ובכל תחום. בכל פעולותינו אנו מקפידים למצוא "שותפים לדרך" שאינם חברי הקיבוץ-העירוני, ולפעול יחד איתם על-מנת להביא שינוי.

קהילה לומדת - בתמוז מושם דגש מרכזי על תחום הלימוד - הן הלימוד של כל פרט והן הלימוד המשותף, כקבוצה. הלמוד מקרין על חיי-היום-יום וחיי היום-יום מקרינים על הלימוד. מגוון תחומי הלימוד הוא רחב, כרוחב תחומי העניין של החברים. יחד-עם-זאת, מקום מרכזי ניתן ללימודי יהדות ברוח חילונית-מודרנית.

קהילה לומדת - בתמוז מושם דגש מרכזי על תחום הלימוד - הן הלימוד של כל פרט והן הלימוד המשותף, כקבוצה. הלמוד מקרין על חיי-היום-יום וחיי היום-יום מקרינים על הלימוד. מגוון תחומי הלימוד הוא רחב, כרוחב תחומי העניין של החברים. יחד-עם-זאת, מקום מרכזי ניתן ללימודי יהדות ברוח חילונית-מודרנית.

תרבות יהודית - קיבוץ תמוז הינו קהילה המעצבת אורח חיים יהודי חילוני פעיל. דבר זה נעשה באמצעות לימוד אקטיבי של המקורות היהודיים - למן המקרא ועד לספרות זמננו - ושימוש במקורות הללו לשם עיצוב טקסי-חיים משותפים. בערבי-החג, בקבלות השבת, בבריתות ובחתונות המתקימות בתמוז בא לידי ביטוי אורח החיים היהודי-חילוני של הקהילה.

תרבות יהודית - קיבוץ תמוז הינו קהילה המעצבת אורח חיים יהודי חילוני פעיל. דבר זה נעשה באמצעות לימוד אקטיבי של המקורות היהודיים - למן המקרא ועד לספרות זמננו - ושימוש במקורות הללו לשם עיצוב טקסי-חיים משותפים. בערבי-החג, בקבלות השבת, בבריתות ובחתונות המתקימות בתמוז בא לידי ביטוי אורח החיים היהודי-חילוני של הקהילה.

חשוב להדגיש שלא מדובר בעקרונות מקודשים או חוקים בל-יעבורו, אלא מעין כללים-מנחים שאינם יכולים לבוא במקום השיחה המתמשכת בין החברים. ואמנם, עוד לפני הקמתו – כלומר בשלב גיבוש הרעיון ואף לפני שהוחלט על יעד ועל זמן הקמה – כבר הנחתה את הקבוצה התובנה שעל מנת להצליח ולממש סתירות מהותיות כל כך בין קבוץ לבין עיר ובין שיתופיות לאינדיבידואליזם, יש לקיים דיאלוג מתמיד שיעמוד בבסיס התהליך של התהוות קבוצית ואישית מתמדת. מסקנה נוספת שנגזרה היתה שאל לקבוץ העירוני למנות מספר חברים גדול מדי, שכן הדבר עלול להפוך את הדיאלוג לבלתי אפשרי או למוגבל. מכיוון שביום ההקמה מנתה הקבוצה תשעה חברים, לא היה טעם לדבר על מספר-מקסימום מחייב, אך הנטייה היתה לדבר על גבול של כשלושים משפחות.

חשוב להדגיש שלא מדובר בעקרונות מקודשים או חוקים בל-יעבורו, אלא מעין כללים-מנחים שאינם יכולים לבוא במקום השיחה המתמשכת בין החברים. ואמנם, עוד לפני הקמתו – כלומר בשלב גיבוש הרעיון ואף לפני שהוחלט על יעד ועל זמן הקמה – כבר הנחתה את הקבוצה התובנה שעל מנת להצליח ולממש סתירות מהותיות כל כך בין קבוץ לבין עיר ובין שיתופיות לאינדיבידואליזם, יש לקיים דיאלוג מתמיד שיעמוד בבסיס התהליך של התהוות קבוצית ואישית מתמדת. מסקנה נוספת שנגזרה היתה שאל לקבוץ העירוני למנות מספר חברים גדול מדי, שכן הדבר עלול להפוך את הדיאלוג לבלתי אפשרי או למוגבל. מכיוון שביום ההקמה מנתה הקבוצה תשעה חברים, לא היה טעם לדבר על מספר-מקסימום מחייב, אך הנטייה היתה לדבר על גבול של כשלושים משפחות.

==אורחות חיים==

==אורחות חיים==

רובם של ילדי הקבוץ לומדים במסגרות החינוך של בית שמש, גם מכיוון שהדבר עולה בקנה אחד עם הרעיון של הקבוץ העירוני – השתלבות אורגנית משפיעה – וגם מכיוון שהדבר הגיוני מבחינה לוגיסטית, מה גם שאין מערכת החינוך בעיר נופלת מהחלופות המצויות במרחב הכפרי או בירושלים. עם זאת, עקרון האוטונומיה של כל חבר תקף גם כאן, והדבר בא לידי ביטוי בהחלטתם של הורים לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוך מחוץ לעיר.

רובם של ילדי הקבוץ לומדים במסגרות החינוך של בית שמש, גם מכיוון שהדבר עולה בקנה אחד עם הרעיון של הקבוץ העירוני – השתלבות אורגנית משפיעה – וגם מכיוון שהדבר הגיוני מבחינה לוגיסטית, מה גם שאין מערכת החינוך בעיר נופלת מהחלופות המצויות במרחב הכפרי או בירושלים. עם זאת, עקרון האוטונומיה של כל חבר תקף גם כאן, והדבר בא לידי ביטוי בהחלטתם של הורים לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוך מחוץ לעיר.

בדומה למתרחש זה מכבר בקבוצים הרגילים, גם הקבוץ העירוני מבוסס על יחידות משפחתיות. הצריכה הפרטית, הפנאי, הארוחות וכיו"ב, מתקיימים קודם כל במסגרת הבית. ארוחות משותפות מתקיימות בערבי שבת וחג ובארועים מיוחדים כגון בריתות, חגיגות בנות ובני מצווה וחתונות. אחת לכמה חודשים מתארגן הקבוץ כולו – שוב, בכפוף לעקרון האוטונומיה של היחיד - לטיולים ופעילויות בחיק הטבע, אם במסגרת עצמאית של 'תמוז' ואם בשיתוף קיבוצים עירוניים אחרים.

בדומה למתרחש זה מכבר בקבוצים הרגילים, גם הקבוץ העירוני מבוסס על יחידות משפחתיות. הצריכה הפרטית, הפנאי, הארוחות וכיו"ב, מתקיימים קודם כל במסגרת הבית. ארוחות משותפות מתקיימות בערבי שבת וחג ובארועים מיוחדים כגון בריתות, חגיגות בנות ובני מצווה וחתונות. אחת לכמה חודשים מתארגן הקבוץ כולו – שוב, בכפוף לעקרון האוטונומיה של היחיד - לטיולים ופעילויות בחיק הטבע, אם במסגרת עצמאית של 'תמוז' ואם בשיתוף קיבוצים עירוניים אחרים.

מקום חשוב בשגרת החיים התמוזית תופסים מסגרות למפגש של עיון וליבון. אחת לשבוע, בימי ו' בבוקר, נפגשים לפחות חלק מהחברים ללימוד משותף, המקיף תחומים רבים בהם מחשבת ישראל, ספרות, פיזיקה, היסטוריה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה וכיו"ב עניינים שאמורים להעסיק אדם משכיל באשר הוא, ואשר נוגעים – גם אם בעקיפין – בתשתיות השקפת העולם השיתופית, היהודית והציונית. מסגרת נוספת הזוכה למידת הענות גדולה יותר, היא של 'סמינר פנימי' המתקיים אחת לששה שבועות בימי ו' ושבת. הסמינר הללו נוגעים באופן משתנה ברשימה קבועה של נושאים, החופפים פחות או יותר את חמשת העקרונות הנזכרים של 'תמוז'. מטרת הסמינרים הללו כפולה: לאפשר ביקורת עצמית גם על דברים שלכאורה כבר אין מה לומר עליהם שכן הם הפכו למהות ממומשת, ולאפשר למצטרפים ולמועמדים להכיר את העקרונות מעבר להגדרתם הפורמלית, כמו גם לתרום מתובנותיהם החדשות.

מקום חשוב בשגרת החיים התמוזית תופסים מסגרות למפגש של עיון וליבון. אחת לשבוע, בימי ו' בבוקר, נפגשים לפחות חלק מהחברים ללימוד משותף, המקיף תחומים רבים בהם מחשבת ישראל, ספרות, פיזיקה, היסטוריה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה וכיו"ב עניינים שאמורים להעסיק אדם משכיל באשר הוא, ואשר נוגעים – גם אם בעקיפין – בתשתיות השקפת העולם השיתופית, היהודית והציונית. מסגרת נוספת הזוכה למידת הענות גדולה יותר, היא של 'סמינר פנימי' המתקיים אחת לששה שבועות בימי ו' ושבת. הסמינר הללו נוגעים באופן משתנה ברשימה קבועה של נושאים, החופפים פחות או יותר את חמשת העקרונות הנזכרים של 'תמוז'. מטרת הסמינרים הללו כפולה: לאפשר ביקורת עצמית גם על דברים שלכאורה כבר אין מה לומר עליהם שכן הם הפכו למהות ממומשת, ולאפשר למצטרפים ולמועמדים להכיר את העקרונות מעבר להגדרתם הפורמלית, כמו גם לתרום מתובנותיהם החדשות.

על מעמד התנועה הקבוצית בציבוריות הישראלית בשלושים השנים האחרונות אין צורך להכביר מלים. גם חברי תמוז חשו על בשרם את העובדה שהקבוץ, הסמל האולטימטיבי של התנועה הציונית בקרב יהודים ולא יהודים גם יחד, הפך לשק החבטות של גורמים רבים. עם זאת, מכיוון שהחיים מתנהלים לא רק במימד הסמלים אלא גם בממלכת המהויות הממשית, קשה לומר שעוינות בסיסית זו עצרה יוזמה קבוצית-עירונית כלשהיא, גם אם ללא ספק היא חיבלה ועדיין מחבלת בלפחות כמה מהן.

על מעמד התנועה הקבוצית בציבוריות הישראלית בשלושים השנים האחרונות אין צורך להכביר מלים. גם חברי תמוז חשו על בשרם את העובדה שהקבוץ, הסמל האולטימטיבי של התנועה הציונית בקרב יהודים ולא יהודים גם יחד, הפך לשק החבטות של גורמים רבים. עם זאת, מכיוון שהחיים מתנהלים לא רק במימד הסמלים אלא גם בממלכת המהויות הממשית, קשה לומר שעוינות בסיסית זו עצרה יוזמה קבוצית-עירונית כלשהיא, גם אם ללא ספק היא חיבלה ועדיין מחבלת בלפחות כמה מהן.

הדבר בא לידי ביטוי במישור הלאומי, שם התקשה קבוץ תמוז לממש את זכות חבריו לדיור הולם. משרדי השיכון והאוצר, אז תחת שלטון 'מפלגת העבודה' [1992-1996], לא ידעו כיצד להתמודד עם קבוצת אידאליסטים הממציאה מעגל-מרובע; דוגלת בשיתוף כאשר "כל העולם" בחר ב"הפרטה" כי "אנו בתקופה של גלובליזציה" וכו' וכו' סיסמאות נבובות המוכרות לכל; ובנוסף מעונינת לקחת על עצמה התחייבויות כספיות בסדר גודל של מליונים, כאשר 'אידאליסטים' אחרים באותו זמן מוכנים להגשים את עקרונותיהם רק ואם וכאשר הקופה הציבורית תממנם. עם זאת, וכאמור, הערמת הקשיים לא הפכה למכשול בלתי עביר, והראיה: חברי תמוז בנו לעצמם בתים לאחר שחכרו בכסף מלא שטח מממ"י, הם משלמים משכנתא חודשית טבין ותקילין, ומחוייבותם כלפי הבנקים – מנקודת המבט של הבנקים - היא אישית.

הדבר בא לידי ביטוי במישור הלאומי, שם התקשה קבוץ תמוז לממש את זכות חבריו לדיור הולם. משרדי השיכון והאוצר, אז תחת שלטון 'מפלגת העבודה' [1992-1996], לא ידעו כיצד להתמודד עם קבוצת אידאליסטים הממציאה מעגל-מרובע; דוגלת בשיתוף כאשר "כל העולם" בחר ב"הפרטה" כי "אנו בתקופה של גלובליזציה" וכו' וכו' סיסמאות נבובות המוכרות לכל; ובנוסף מעונינת לקחת על עצמה התחייבויות כספיות בסדר גודל של מליונים, כאשר 'אידאליסטים' אחרים באותו זמן מוכנים להגשים את עקרונותיהם רק ואם וכאשר הקופה הציבורית תממנם. עם זאת, וכאמור, הערמת הקשיים לא הפכה למכשול בלתי עביר, והראיה: חברי תמוז בנו לעצמם בתים לאחר שחכרו בכסף מלא שטח מממ"י, הם משלמים משכנתא חודשית טבין ותקילין, ומחוייבותם כלפי הבנקים – מנקודת המבט של הבנקים - היא אישית.

במישור המוניציפלי הדברים היו פחות בעיתיים. דווקא ראש העיר הראשון בו פגשו מייסדי תמוז, עו"ד יהודה בן-זאב ז"ל איש הליכוד, האיר להם פנים יותר מכל אלו שבאו אחריו. הסיבה מן הסתם היתה שב-1987 עדיין היה מאזן ההגירה של בית שמש שלילי בכלל, ובפרט מכיוונם של צעירים. כך או אחרת, למרות שהסמלים - חילוקי הדעות הפוליטיים וההבדלים התרבותיים - 'הונחו על השולחן', במימד הממשי ניתן כל סיוע אפשרי.

במישור המוניציפלי הדברים היו פחות בעיתיים. דווקא ראש העיר הראשון בו פגשו מייסדי תמוז, עו"ד יהודה בן-זאב ז"ל איש הליכוד, האיר להם פנים יותר מכל אלו שבאו אחריו. הסיבה מן הסתם היתה שב-1987 עדיין היה מאזן ההגירה של בית שמש שלילי בכלל, ובפרט מכיוונם של צעירים. כך או אחרת, למרות שהסמלים - חילוקי הדעות הפוליטיים וההבדלים התרבותיים - 'הונחו על השולחן', במימד הממשי ניתן כל סיוע אפשרי.