שינויים

* מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים (פגיעה ב[[פריון חקלאי]]).

* מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים (פגיעה ב[[פריון חקלאי]]).

* שימוש יתר במים ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] תורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה ב[[מגוון המינים]] שמהווה אתגר בפני עצמו.  

* שימוש יתר במים ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] תורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה ב[[מגוון המינים]] שמהווה אתגר בפני עצמו.  

* [[התייבשות נהרות ואגמים]]

* [[התייבשות נהרות ואגמים]]  

* סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמות]], מלחמות אזרחים.

* סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמות]], מלחמות אזרחים.

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות חשובות בעולם (במיוחד במדינות עניות), וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות חשובות בעולם (במיוחד במדינות עניות), וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

==גורמים המשפיעים על משבר המים==

==גורמים המשפיעים על משבר המים==

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת על ידי האנושות הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המשפיעות לחיוב או לשלילה על מניעת [[זיהום מים]], וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה החקלאית הביתית או התעשייתית.

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת על ידי האנושות הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המשפיעות לחיוב או לשלילה על מניעת [[זיהום מים]], וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה החקלאית הביתית או התעשייתית.

===הביקוש למים===

===הביקוש למים===

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור [[תעשייה|מוצרי תעשייה]], ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים ל[[חקלאות]] - כולל גידול צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור ל[[מזון מהחי]]. באופן זה תושבי [[צפיפות אוכלוסין|מדינות צפופות]] כמו יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואליים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. צריכה זו מכונה '''[[טביעת רגל מימית]]'''. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואליים" כאלה ולא מים שנמצאים ב[[משק המים בישראל]]. נכון לשנת 2011 אדם ממוצע בעולם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור [[תעשייה|מוצרי תעשייה]], ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים ל[[חקלאות]] - כולל גידול צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור ל[[מזון מהחי]]. באופן זה תושבי [[צפיפות אוכלוסין|מדינות צפופות]] כמו יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואליים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. צריכה זו מכונה '''[[טביעת רגל מימית]]'''. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואליים" כאלה ולא מים שנמצאים ב[[משק המים בישראל]]. נכון לשנת 2011 אדם ממוצע בעולם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>  

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר. זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים המתוקים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1,100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר. זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים המתוקים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1,100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

לפי המחקר, שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה, ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות. אלו הם נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה, חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת בחלק מהנהרות יש גידול בזרימת המים, בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר. אבל דווקא אזורים אלה הם בעלי אוכלוסיה דלה ויש בהם חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קווי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פירושם גם שטף נמוך של [[אנרגיית שמש]] ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. {{הערה|ראו דיון בנושא הקשר בין קרבה לקוטב לבין תנובה חקלאית בערכים [[פריון חקלאי]] ו[[רובים, חיידקים ופלדה]]}} הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצורכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}}  

לפי המחקר, שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה, ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות. אלו הם נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה, חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת בחלק מהנהרות יש גידול בזרימת המים, בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר. אבל דווקא אזורים אלה הם בעלי אוכלוסיה דלה ויש בהם חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קווי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פירושם גם שטף נמוך של [[אנרגיית שמש]] ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. {{הערה|ראו דיון בנושא הקשר בין קרבה לקוטב לבין תנובה חקלאית בערכים [[פריון חקלאי]] ו[[רובים, חיידקים ופלדה]]}} הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצורכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}}  

בנוסף לנהרות שמתייבשים יש גם מגמה של התייבשות של ימות ואגמים - חלקם מתוקים וחלקם מלוחים עקב ירידה בזרימת המים אליהם ו/או הגברת האידוי. אלו כוללים את ימת אראל שליד קזחסטן, אגם צ'אד באפריקה, אגם Poopó בבוליביה, אגם אורימה באיראן, אגם פּוֹיָאנְג בסין, אגם מונו בקליפורניה, ים המלח בישראל ואולי גם הכנרת בישראל.  

בנוסף לנהרות שמתייבשים יש גם מגמה של התייבשות של ימות ואגמים - חלקם מתוקים וחלקם מלוחים עקב ירידה בזרימת המים אליהם ו/או הגברת האידוי. אלו כוללים את ימת אראל שליד קזחסטן, אגם צ'אד באפריקה, אגם Poopó בבוליביה, אגם אורימה באיראן, אגם פּוֹיָאנְג בסין, אגם מונו בקליפורניה, ים המלח בישראל ואולי גם הכנרת בישראל.  

התייבשות נהרות ואגמים פוגעת בתיירות ובדיג, ופוגעת בחיות בצמחים ובמערכות אקולוגיות שנסמכות על המים הטבעיים הללו לשם קיומם. בנוסף המלחה ונסיגה של ימות והפיכתן למלחות עלולה ליצור בעיות נוספות. כמו כן אגמים מתוקים משמשים כ"באפרים" או אוגרים טבעיים שמגדילים את היכולת של מערכת המים להיות עם [[חוסן]] גדול יותר - שכן ניתן לאגור מים משנה ברוכה לשנה שחונה. התייבשות אגמים ונהרות מעידה על בעיה נרחבת יותר במערכת מים של איזורים או מדינות.  

התייבשות נהרות ואגמים פוגעת בתיירות ובדיג, ופוגעת בחיות בצמחים ובמערכות אקולוגיות שנסמכות על המים הטבעיים הללו לשם קיומם. בנוסף המלחה ונסיגה של ימות והפיכתן למלחות עלולה ליצור בעיות נוספות. כמו כן אגמים מתוקים משמשים כ"באפרים" או אוגרים טבעיים שמגדילים את היכולת של מערכת המים להיות עם [[חוסן]] גדול יותר - שכן ניתן לאגור מים משנה ברוכה לשנה שחונה. התייבשות אגמים ונהרות מעידה על בעיה נרחבת יותר במערכת מים של איזורים או מדינות.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.wri.org/applications/maps/aqueduct-atlas/ אטלס סיכון המים] מפה של סיכוני מים בעולם, לפי "המכון לחקר משאבים" WRI Aqueduct 2014  

* [https://www.wri.org/applications/maps/aqueduct-atlas/ אטלס סיכון המים] מפה של סיכוני מים בעולם, לפי "המכון לחקר משאבים" WRI Aqueduct 2014  

* [http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]

* [http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]