שינויים

מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:21, 13 באפריל 2021

הוסרו 46 בתים , 18:21, 13 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 3: שורה 3:

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כ-12,000 מהגרים, שהם כשליש מתוך המהגרים מאפריקה, הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן. על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

−

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן, מאריתראה ומדינות נוספות הוא שילוב של מלחמות, [[עוני]] , [[רעב]] ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדואים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.

+

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן, מאריתראה ומדינות נוספות הוא שילוב של מלחמות, [[עוני]] , [[רעב]] ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדואים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.

−

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקשי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.

+

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקשי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.

−

כאמור ממשלת ישראל החזירה חלק מהמסתננים למצרים אולם הפסיקה לבצע דבר זה, שכן משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. והדבר נוגד את ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]] שמצרים וישראל חתומות עליה.

+

כאמור ממשלת ישראל החזירה חלק מהמסתננים למצרים אולם הפסיקה לבצע דבר זה, שכן משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. והדבר נוגד את ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]] שמצרים וישראל חתומות עליה.

ישראל לקחה על עצמה את הבחינה של בקשות המקלט במקום סוכנות הפליטים של האו"ם. למרות פניות חוזרות ונשנות מצד גורמים שונים, ישראל נמנעה מבחינה פרטנית של רוב רובן של בקשות המקלט שהוגשו לה. לדבר זה יש השלכות הן על מעמדם החוקי והן אל דעת הקהל בישראל. במקום זה הממשלה העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית זמנית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו ונמנעה במשך תקופה מלגרשם לארצם{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/11/080/089/M09/11089080.M09.htm עע"מ 8908/11 נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]}}{{הערה|שם=לוינסקי61|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר,ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}}.

שורה 19: שורה 19:

==רקע==

−

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו-9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאוכלוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|1=Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

+

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו-9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאוכלוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|1=Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות אשר קשורות ביניהן כמו [[מלחמות]], [[מלחמות אזרחים]], הפרה של [[זכויות אדם]] בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, [[רדיפות דת]], קשיים כלכליים קשים (כמו [[תת תזונה]] , [[עוני]] קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ו[[שינויי אקלים]]. {{הערה|ראו הרחבה בערך [[https://en.wikipedia.org/wiki/Refugee_crisis משבר הפליטים]] בוויקיפדיה באנגלית}}

שורה 25: שורה 25:

רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם.

−

=== הגדרות - מסתננים, מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט===

+

=== הגדרות - מסתננים, מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט===

−

'''[[פליט]]''' הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת{{הערה|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}}. לפי [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים|אמנת הפליטים של האו"ם]], פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה{{הערה|1=אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1='''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}} {{הערה|[http://www.unhcr.org/protect/PROTECTION/3b66c2aa10.pdf convention and protocol relating to the status of refugees], UNHCR}} האמנה שנוסחה בשנת 1951 מגדירה מי הוא פליט ומגדרה את הזכויות שמדינות אמורות לספק לפליטים. אחת הזכויות היסודיות בחוק הבינלאומי היא שפליטים לא יגורשו או יוחזרו למצבים שבהם חייהם או החירות שלהם יהיו תחת סיכון. '''מבקש מקלט''' הוא מי שמבקש מקלט כפליט{{הערה| [http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]}}.{{הערה|שם=unhcr1|[http://www.unhcr.org/news/latest/2016/7/55df0e556/unhcr-viewpoint-refugee-migrant-right.html UNHCR viewpoint: ‘Refugee’ or ‘migrant’ – Which is right?], UNHCR, 11 July 2016}}

+

'''[[פליט]]''' הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת{{הערה|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}}. לפי [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים|אמנת הפליטים של האו"ם]], פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה{{הערה|1=אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1='''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}} {{הערה|[http://www.unhcr.org/protect/PROTECTION/3b66c2aa10.pdf convention and protocol relating to the status of refugees], UNHCR}} האמנה שנוסחה בשנת 1951 מגדירה מי הוא פליט ומגדרה את הזכויות שמדינות אמורות לספק לפליטים. אחת הזכויות היסודיות בחוק הבינלאומי היא שפליטים לא יגורשו או יוחזרו למצבים שבהם חייהם או החירות שלהם יהיו תחת סיכון. '''מבקש מקלט''' הוא מי שמבקש מקלט כפליט{{הערה| [http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]}}.{{הערה|שם=unhcr1|[http://www.unhcr.org/news/latest/2016/7/55df0e556/unhcr-viewpoint-refugee-migrant-right.html UNHCR viewpoint: ‘Refugee’ or ‘migrant’ – Which is right?], UNHCR, 11 July 2016}}

'''[[מהגר עבודה]]''' הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] או [[השכלה]] בתקווה לשפר את מצבו הכלכלי. לפני שמהגר עבודה עוזב את ארצו, הוא יכול לקבל מידע על המדינה החדשה, ללמוד את שפתה, ולחפש הזדמנויות עבודה. מהגרי עבודה יכולים לנוע ללא סיכון, לקחת איתם את רכושם. מהגר עבודה יכול לחזור למולדתו בכל עת שיחפוץ. בניגוד לפליט שלא יכול לחזור לביתו בשלום, מהגר עבודה לא צפוי לעונש או איום עם שובו, הוא ימשיך לקבל הגנה מטעה הממשלה שלו. {{הערה|[https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant]}}{{הערה|שם=unhcr1}}.

שורה 47: שורה 47:

=== רקע היסטורי על מדינות אפריקה===

−

עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], אירופאי ועות'מאני, שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו-קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכאניים.

+

עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], אירופאי ועות'מאני, שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו-קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכאניים.

מדיניות [[ממשלה|ממשלתית]] כושלת, [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] תהליכי [[מדבור]] ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול אוכלוסין]] הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת [[מזון]] ו[[מים]], ומקרי [[רעב המוני]]. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מלחמות אזרחים]]. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות [[מגפה|מגיפות]] המוניות, בשל תנאי [[תברואה]] גרועים, [[עיור]], היעדר [[חיסון|חיסונים]] ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת [[נגיף]] ה-[[HIV]], המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[איידס]].

שורה 61: שורה 61:

מסתננים מ[[אריתריאה]] היו כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. נכון לשנת 2017 מספרם מנה 27 אלף בני אדם. והם היוו 72% מכלל המסתננים בישראל (לא כולל עובדים לא חוקיים, או תיירים שנכנסו לארץ ונשארו שלא כחוק). {{הערה|שם=piba2017}}

−

מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}. אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה: 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

+

מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}. אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה: 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.[[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתראה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].

−

נוכח המצב באריתראה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים אריתראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 כ- 363 אלף אריתראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה 6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתראה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסייה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב-186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתראה עברו לאתיופיה (124 אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתראים בקשות מקלט ברחבי העולם, והייתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}

+

נוכח המצב באריתראה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים אריתראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 כ- 363 אלף אריתראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה 6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתראה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסייה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב-186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתראה עברו לאתיופיה (124 אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתראים בקשות מקלט ברחבי העולם, והייתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}

−

לאור המצב במדינה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}. דו"ח פנימי של משרד המשפטים כינה משנת 2007 מתאר את אריתראה כאיזור של [[סחר בבני אדם]]. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 52 }}

+

לאור המצב במדינה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}. דו"ח פנימי של משרד המשפטים כינה משנת 2007 מתאר את אריתראה כאיזור של [[סחר בבני אדם]]. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 52 }}

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו במשך כחודשיים כמתשאל של מסתננים מדרום אריתראה. הוא מעיד כי יש סיבות שונות לבריחה של אריתראים מהמדינה - חלקם נמלטו עקב רדיפה פוליטית, חלקם עקב מלחמה בדרום המדינה. חלק מהצעירים טענו כי הם נמלטו עקב חשש לגיוס לצבא או עקב עריקה מהצבא. לדעתו הסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה, ואלו טלפנו לקרוביהם והאיצו בהם להגיע לישראל. לדעתו עריקות מהצבא או נסיון לשפר את מצבך הכלכלי אינם נכללים בהגדרת האו"ם למיהו פליט. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 49-54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל בשנת 2011 {{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}

שורה 103: שורה 103:

! שנה !! אותרו בגבול !! אותרו בישראל !! סה"כ

|-

−

| עד 2006 || || || 2,727

+

| עד 2006 || || || 2,727

|-

−

| 2007 || || || 5,038

+

| 2007 || || || 5,038

|-

−

| 2008 || || || 8,755

+

| 2008 || || || 8,755

|-

−

| 2009 || || || 5,212

+

| 2009 || || || 5,212

|-

−

| 2010 || || || 14,669

+

| 2010 || || || 14,669

|-

−

| 2011 || || || 17,299

+

| 2011 || || || 17,299

|-

−

| 2012 || || || 10,440

+

| 2012 || || || 10,440

|-

| 2013 || 43 || 77 || 120

שורה 140: שורה 140:

מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים{{הערה|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}}.

−

נכון לספטמבר 2017 שוהים בישראל על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] כ-37 אלף מסתננים, שהם 99% אחוז מכלל המסתננים בישראל. מתוכם - 27 אלף הגיעו מאריתראה (72%), 7,731 הגיעו מסודן ודרום סודן (20%) ועוד 2,651 ממדינות אחרות באפריקה (7%). עוד כ-500 מסתננים הגיעו לישראל ממדינות שאינן באפריקה. {{הערה|שם=piba2017|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/july2015.pdf נתוני זרים בישראל, 2017] באתר רשות האוכלוסין וההגירה}}. הנתון אינו כולל ילדים שנולדו למסתננים ומבקשי מקלט באפריקה בישראל. מספרם מוערך בכ-5000 {{הערה|שם=work1|גילי מלניצקי, שוקי שדה, [https://www.themarker.com/markerweek/MAGAZINE-1.5805318 "מבקשי המקלט הם רק 5% מעובדי המסעדות, אבל אין להם תחליף"], דה מרקר, 09.02.2018}}. וכן לא מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתראה שהגיעו בטיסות לארץ.

+

נכון לספטמבר 2017 שוהים בישראל על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] כ-37 אלף מסתננים, שהם 99% אחוז מכלל המסתננים בישראל. מתוכם - 27 אלף הגיעו מאריתראה (72%), 7,731 הגיעו מסודן ודרום סודן (20%) ועוד 2,651 ממדינות אחרות באפריקה (7%). עוד כ-500 מסתננים הגיעו לישראל ממדינות שאינן באפריקה. {{הערה|שם=piba2017|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/july2015.pdf נתוני זרים בישראל, 2017] באתר רשות האוכלוסין וההגירה}}. הנתון אינו כולל ילדים שנולדו למסתננים ומבקשי מקלט באפריקה בישראל. מספרם מוערך בכ-5000 {{הערה|שם=work1|גילי מלניצקי, שוקי שדה, [https://www.themarker.com/markerweek/MAGAZINE-1.5805318 "מבקשי המקלט הם רק 5% מעובדי המסעדות, אבל אין להם תחליף"], דה מרקר, 09.02.2018}}. וכן לא מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתראה שהגיעו בטיסות לארץ.

−

יחד עם זאת הדבר ליצור רושם מוטעה לפיו רוב הזרים בישראל או הזרים הלא חוקיים הם מסתננים מאפריקה. שכן בנוסף למסתננים מאפריקה קיימים בישראל גם עובדים זרים חוקיים (87 אלף) עובדים זרים לא חוקיים (18 אלף), ותיירים שאשרת התייר שלהם פגה (74 אלף). משום כך אחוז המסתננים הלא חוקיים מאפריקה מהווים 17% מכלל הזרים בישראל וכ-29% מכלל הזרים הלא חוקיים בישראל. {{הערה|שם=piba2017|}}

+

יחד עם זאת הדבר ליצור רושם מוטעה לפיו רוב הזרים בישראל או הזרים הלא חוקיים הם מסתננים מאפריקה. שכן בנוסף למסתננים מאפריקה קיימים בישראל גם עובדים זרים חוקיים (87 אלף) עובדים זרים לא חוקיים (18 אלף), ותיירים שאשרת התייר שלהם פגה (74 אלף). משום כך אחוז המסתננים הלא חוקיים מאפריקה מהווים 17% מכלל הזרים בישראל וכ-29% מכלל הזרים הלא חוקיים בישראל. {{הערה|שם=piba2017|}}

להלן טבלה על מספר הזרים בישראל לשנת 2017. {{הערה|שם=piba2017|}}

שורה 164: שורה 164:

;מספר בקשות המקלט:

−

בסוף שנת 2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות 6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתראה ואתיופיה). 1,564 מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.

+

בסוף שנת 2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות 6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתראה ואתיופיה). 1,564 מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.

בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודאן{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017|אתר=רשות האוכלוסין|תאריך=11.03.2017}}}}.

שורה 192: שורה 192:

{| class="wikitable"

−

! !! 2014 !! 2015 !! 2016 !! 2017 !! סה"כ

+

! !! 2014 !! 2015 !! 2016 !! 2017 !! סה"כ

|-

| אריתראה || 1,691 || 2,480 || 2,629 || 2,895 || 9,695

שורה 212: שורה 212:

מדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם ביוני 2016 עולה כי מספר המסתננים המתגוררים בתל אביב מוערך בכ-26 עד 30 אלף. מנתוני טיפת חלב בהם מטופלים ילדים עד גיל 6 עולה כי מספר ילדי המסתננים עד גיל 6 בדרום ת"א הוא 3,343 תינוקות ופעוטות (4,425 עם ילדי עובדים זרים שאינם מסתננים). ישנה מגמת גידול משמעותית במספר התינוקות והפעוטות המטופלים בטיפות חלב בשנים האחרונות (בשנת 2010 היו 261 מטופלים שהם ילדי מסתננים). מספר ילדי המסתננים בשכונות התקווה, נווה שאנן, קריית שלום ושפירא גדול ממספר ילדי הישראלים. בשנת הלימודים תשע"ז נפתחו עבורם 46 גני ילדים, גידול של 58% לעומת שנת הלימודים הקודמת{{הערה|{{Cite news| url = http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3021017| title = עיריית תל אביב מקימה 46 גנים לילדי זרים, רק בארבעה מתוכם ישולבו גם ישראלים| last = ליאור| first = אילן| date = 2016-07-28| newspaper = הארץ| language = he| access-date = 2017-03-18}}}}. לדברי יונתן יעקובוביץ' מ[[המרכז למדיניות הגירה ישראלית|המרכז למדיניות הגירה]] ל‑40,000 המסתננים שחיים בישראל יש כ-10,000 ילדים שנולדו בה.{{הערה|{{ערוץ7|אבישי גרינצייג|אפריקה מחכה להם|341838|9 במרץ 2017}}}}

−

לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית תל אביב-יפו 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א{{הערה|{{Cite news|url=http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017/Article-e524214eeb65d51004.htm?sCh=86806603e7478110&pId=25483675|title=כך נראים הגנים של מבקשי המקלט|date=2017-07-18|newspaper=mako|access-date=2017-07-22}}}}. בקיץ 2016 פעל רון חולדאי להפיכת בית הספר "[[שבח מופת]]" לבית ספר לילדי אזרחי מסתננים. במקביל ישנה הגירה שלילית של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית תל אביב-יפו לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמד [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html דו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות], 10 ביולי 2016, באתר mynet}}.

+

לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית תל אביב-יפו 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א{{הערה|{{Cite news|url=http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017/Article-e524214eeb65d51004.htm?sCh=86806603e7478110&pId=25483675|title=כך נראים הגנים של מבקשי המקלט|date=2017-07-18|newspaper=mako|access-date=2017-07-22}}}}. בקיץ 2016 פעל רון חולדאי להפיכת בית הספר "[[שבח מופת]]" לבית ספר לילדי אזרחי מסתננים. במקביל ישנה הגירה שלילית של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית תל אביב-יפו לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמד [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html דו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות], 10 ביולי 2016, באתר mynet}}.

המסתננים מפעילים עשרות בתי עסק בדרום תל אביב, בין העסקים מסעדות, חנויות, ו[[פאב]]ים{{הערה|1=חדר החדשות, [https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY עסקים בלתי חוקיים בדרום ת"א], באתר [[YouTube]], {{כ}}17 בפברואר 2013}}{{הערה|1=עומרי מדמון, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209 תיעוד: המשטרה פינתה עסק לא חוקי של מסתננים. המסתנן מאיים לפגוע בישראלית], באתר [[ישראלי פטריוט]], 10 ביולי 2013}}{{הערה|1=אלחנן גרונר, [http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346 הפקרות: מסתננים תקפו תושב ת"א שצילם פאב לא חוקי], באתר [[הקול היהודי]], 5 בפברואר 2013}}. לדברי מפקד תחנת כיבוי אש אזורית תל אביב, כמחצית מכ-3,000 שריפות בשנה, מתרחשות בדרום תל אביב, חלק ניכר באזור התחנה המרכזית{{הערה|{{Cite news|url=https://www.makorrishon.co.il/news/13219/|title="אזור התחנה המרכזית בת"א הוא מלכודת מוות אחת גדולה"|date=2018-01-22|newspaper=מקור ראשון|language=he-IL|access-date=2018-01-22}}}}.

שורה 218: שורה 218:

עיריית תל אביב-יפו מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים"|1.3146579|8 בדצמבר 2016}}}}.

−

המתכנן העירוני, יואב לרמן, טוען כי יש סיבות להתרכזות של מהגרים ופליטים סביב [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] בדרום תל אביב. [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] מספקת שירות של [[תחבורה ציבורית]] זולה ויחד עם זה התכנון הבעייתי שלה מוריד את מחירי הדירות באזור, ובנוסף היא ממוקמת בלב המטרופולין. בנוסף, בדומה למהגרים אחרים בעולם, כולל מהגרים יהודים, גם המהגרים בישראל נוטים להתקבץ בקהילות קיימות כדי לקבל שירותי תמיכה. לטענתו שיפור התכנון העירוני של השכונה בדגש על התחנה המרכזית החדשה הוא הכלי המרכזי שיכול לשנות את מיקום המהגרים, לרבות המסתננים. {{הערה| יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2013/06/29/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ הפליטים, המהגרים והמסתננים לא ניתנים ליישוב מחדש – בדיוק כמו שאר הישראלים], "עוד בלוג תל אביבי", 29 ביוני 2013}}

+

המתכנן העירוני, יואב לרמן, טוען כי יש סיבות להתרכזות של מהגרים ופליטים סביב [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] בדרום תל אביב. [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] מספקת שירות של [[תחבורה ציבורית]] זולה ויחד עם זה התכנון הבעייתי שלה מוריד את מחירי הדירות באזור, ובנוסף היא ממוקמת בלב המטרופולין. בנוסף, בדומה למהגרים אחרים בעולם, כולל מהגרים יהודים, גם המהגרים בישראל נוטים להתקבץ בקהילות קיימות כדי לקבל שירותי תמיכה. לטענתו שיפור התכנון העירוני של השכונה בדגש על התחנה המרכזית החדשה הוא הכלי המרכזי שיכול לשנות את מיקום המהגרים, לרבות המסתננים. {{הערה| יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2013/06/29/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ הפליטים, המהגרים והמסתננים לא ניתנים ליישוב מחדש – בדיוק כמו שאר הישראלים], "עוד בלוג תל אביבי", 29 ביוני 2013}}

===עבודה===

−

נכון לשנת 2017 מוערך כי כ–10,000 אלפים מן המסתננים עוסקים בעבודות נקיון (מתוך 80 אלף עובדים בענף), שעובדים בענף זה לצד יהודים שעלו מרוסיה, עולים מאתיופיה וערבים ישראלים (שמהווים כ-25%). לפי הערכת איגוד המסעדות, כ–10,000 מסתנים ומבקשי מקלט עובדים במסעדות - (מתוך 186 אלף עובדים בענף)- בעיקר בשטיפת כלים ובניקיון. רובם הגדול באיזור תל אביב. בענף הבנייה, מועסקים כ–2,500 מסתננים מאפריקה, ועוד כ-2500 מועסקים בענף המלונאות. {{הערה|שם=work1}}

+

נכון לשנת 2017 מוערך כי כ–10,000 אלפים מן המסתננים עוסקים בעבודות נקיון (מתוך 80 אלף עובדים בענף), שעובדים בענף זה לצד יהודים שעלו מרוסיה, עולים מאתיופיה וערבים ישראלים (שמהווים כ-25%). לפי הערכת איגוד המסעדות, כ–10,000 מסתנים ומבקשי מקלט עובדים במסעדות - (מתוך 186 אלף עובדים בענף)- בעיקר בשטיפת כלים ובניקיון. רובם הגדול באיזור תל אביב. בענף הבנייה, מועסקים כ–2,500 מסתננים מאפריקה, ועוד כ-2500 מועסקים בענף המלונאות. {{הערה|שם=work1}}

על פי דוחות רשמיים של מחלקת המחקר של הכנסת, אחת הבעיות של מסתננים ופליטים בישראל היא העסקה פוגענית וניצול על ידי מעסיקים. אישורי השהייה אותם מקבלים הפליטים אומנם אינם מהווים אשרת עבודה אך עד כה לא נאסר עליהם לעבוד ואין איסור על העסקתם. אי-הסדרת מעמדם של הפליטים כעובדים חוקיים מביא למקרי ניצול של המעסיקים: "לדברי חנה זוהר, מנכ"לית עמותת "[[קו לעובד]]", אף-על-פי שיש מעסיקים שמקפידים על תנאי העסקתם של מסתננים ומבקשי מקלט, יש תופעות של העסקה שלא כדין, במיוחד בהעסקה באמצעות קבלני משנה."{{הערה|שם=gilad|1={{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|11 באוקטובר 2010}}, עמ' 7}} דו"ח זה של הכנסת מוסיף כי מניתוח נתוני המשטרה עולה כי להאשמות הנשמעות בדיון הציבורי שמתקיים בנושא בדבר הפשיעה הגוברת בעקבות הגידול באוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט בישראל אין בסיס עובדתי{{הערה|שם=gilad2|1={{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|11 באוקטובר 2010}}, עמ' 9}}.

שורה 234: שורה 234:

אחוז ההכרה ב[[פליטים]] מ[[אריתריאה|אריתריאיה]] ומ[[סודאן]] במדינת ישראל נמוך מ-1%, בזמן שבשאר מדינות העולם אחוזי ההכרה בפליטים מ[[אריתריאה|אריתראיה]] ומ[[סודאן]] עומדים על 84% ו-69% בהתאמה. משנת 2015 ועד ל[[יולי]] [[2016]] אושרו בישראל שתי בקשות מקלט בלבד, ואילו 15 אלף בקשות נותרו ללא מענה. משנת [[2009]] ואילך, רק שש בקשות מקלט אושרו בישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041706:0|{{קישור כללי|כתובת = http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3012510|הכותב = אילן ליאור|כותרת = 15 אלף בקשות מקלט תלויות ועומדות - המדינה לא אישרה אף אחת מתחילת השנה|אתר = עיתון הארץ|תאריך = 20 ביולי 2016}}}}.

−

לפי ד"ר משה טרדמן, נכון לשנת 2008, 600 מבקשי מקלט מדארפור קיבלו מעמד של פליט. כ- 2,000 מבקשי מקלט מאריתריאה ומאתיופיה, קיבלו מעמד של תושב זמני על בסיס הומניטרי וזאת על בסיס המלחמה בין שתי המדינות. לטענת טרדמן, הממשלה סרה להכיר בהם כפליטים כדי שלא לעורר את זעמן של אריתריאה ואתיופיה, שישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים אתן. כל יתר מבקשי המקלט שהו בישראל בלי שיש להן מעמד חוקי. [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0053.pdf]

+

לפי ד"ר משה טרדמן, נכון לשנת 2008, 600 מבקשי מקלט מדארפור קיבלו מעמד של פליט. כ- 2,000 מבקשי מקלט מאריתריאה ומאתיופיה, קיבלו מעמד של תושב זמני על בסיס הומניטרי וזאת על בסיס המלחמה בין שתי המדינות. לטענת טרדמן, הממשלה סרה להכיר בהם כפליטים כדי שלא לעורר את זעמן של אריתריאה ואתיופיה, שישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים אתן. כל יתר מבקשי המקלט שהו בישראל בלי שיש להן מעמד חוקי. [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0053.pdf]

מבין בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי מדינות אחרות ונבדקו באופן אינדיווידואלי קבע משרד הפנים בשנת 2010 כי רק חלק זעום מהם ראויים למעמד פליט{{הערה|1=לדברי [[זהבה גלאון]], מאז קום המדינה הוכרו 190 מבקשי מקלט: [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=4936&newsletter=12.11.2010 מסיתים נגד פליטים], "[[ישראל היום]]", 12 בנובמבר 2010}}.

שורה 320: שורה 320:

ביוני 2013 אישרה הכנסת את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013], ס"ח 2398 מיום 13 ביוני 2013}}, המגביל מסתננים בהוצאת רכוש וכסף מישראל, כדי "להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל"{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012], ה"ח הממשלה 718 מיום 23 ביולי 2012}}.

−

בינואר 2017 אישרה הכנסת תיקון ל[[חוק עובדים זרים]], שלפיו החל מאפריל 2017 יידרשו מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל. ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל|1.3194684|3 בינואר 2017}}}}. ביוני 2017 החליט שר האוצר, [[משה כחלון]], לפעול להפחתת שיעור הפיקדון למינימום שנקבע בחוק - 16.5% מהעובד ו-12.5% מהמעסיק{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|שר האוצר מפחית את שיעור ההפרשה לפיקדון מהגרי עבודה|1.4177254|16 ביוני 2017}}}}.

+

בינואר 2017 אישרה הכנסת תיקון ל[[חוק עובדים זרים]], שלפיו החל מאפריל 2017 יידרשו מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל. ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל|1.3194684|3 בינואר 2017}}}}. ביוני 2017 החליט שר האוצר, [[משה כחלון]], לפעול להפחתת שיעור הפיקדון למינימום שנקבע בחוק - 16.5% מהעובד ו-12.5% מהמעסיק{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|שר האוצר מפחית את שיעור ההפרשה לפיקדון מהגרי עבודה|1.4177254|16 ביוני 2017}}}}.

===מעצרים ומגבלות תנועה===

שורה 356: שורה 356:

==מסתננים שחזרו לארצותיהם==

−

בשנת 2016 פורסמו דיווחים בתקשורת בסודן שלפיהם הממשל במדינה הוציא צווי מעצר נגד 3,300 אזרחים שחזרו מישראל, שאליה הם הסתננו בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שישראל מוגדרת "מדינת אויב". לפי ראיון עם בכיר ממשל בשם מועאוויה צדיק, שהופיעה בעיתון "סודאני" ב-6 באוקטובר, הוצאת הצווים מאפשרת כליאה של האזרח החוזר או הפעלת הגבלות אחרות על חופש תנועה, כגון איסור יציאה מהבית, איסור יציאה מהכפר וכדומה. {{הערה|עומרי אפרים ורועי קייס, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4872588,00.html דיווחים בסודן: צווי מעצר נגד אלפי מבקשי מקלט שחזרו מישראל], 01.11.16 ynet}} כמו כן נטען כי במקרה אחד שבו מסתנן שחזר לסודן במתווה של "עוזב מרצון" נלקח באופן מיידי לחקירה ונרצח. {{הערה|יואל הרצברג, [https://www.ha-makom.co.il/post/herzberg-muhamad-ahmed המוות המהיר של ה”עוזב מרצון” לסודן], 23 נובמבר 2016}}

+

בשנת 2016 פורסמו דיווחים בתקשורת בסודן שלפיהם הממשל במדינה הוציא צווי מעצר נגד 3,300 אזרחים שחזרו מישראל, שאליה הם הסתננו בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שישראל מוגדרת "מדינת אויב". לפי ראיון עם בכיר ממשל בשם מועאוויה צדיק, שהופיעה בעיתון "סודאני" ב-6 באוקטובר, הוצאת הצווים מאפשרת כליאה של האזרח החוזר או הפעלת הגבלות אחרות על חופש תנועה, כגון איסור יציאה מהבית, איסור יציאה מהכפר וכדומה. {{הערה|עומרי אפרים ורועי קייס, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4872588,00.html דיווחים בסודן: צווי מעצר נגד אלפי מבקשי מקלט שחזרו מישראל], 01.11.16 ynet}} כמו כן נטען כי במקרה אחד שבו מסתנן שחזר לסודן במתווה של "עוזב מרצון" נלקח באופן מיידי לחקירה ונרצח. {{הערה|יואל הרצברג, [https://www.ha-makom.co.il/post/herzberg-muhamad-ahmed המוות המהיר של ה”עוזב מרצון” לסודן], 23 נובמבר 2016}}

בכתבת מעקב משנת 2018 אחרי 1500 מסתננים שהוחזרו לדרום סודן בשנת 2012, נטען כי רבים מהם ברחו למדינות אחרות עם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה ב-2013. הסודנים ברחו לאוגנדה, קניה ומצרים, וחלקם חזרו חזרה לדרום סודן בגלל מצב קשה גם במדינות אלה. לפי הכותבים, המסתננים שחזרו מתמודדים עם רעב, מחלות, שוד ובעיות נוספות. לטענת רמי גודוביץ' המסייע לילדי המגורשים בלימודיהם באוגנדה, מבין המגורשים שחזרו לדרום סודאן, הם ספרו כ-100 הרוגים והיו גם מקרים רבים של מעשי אונס. {{הערה|תמר ברס, [https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/MAGAZINE-1.5765393 ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם], הארץ, 25.01.2018}}

שורה 365: שורה 365:

כעשרים אלף מסתננים הוחזרו עד כה למדינות אחרות באפריקה, בפרט לרואנדה ואוגנדה. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, מבין מי שחזר לרואנדה, נותרו רק שבעה במדינה, כאשר היתר גורשו משם או נמלטו.{{הערה|שם=חדשות2-ייסורים}}

−

פרופסור [[גליה צבר]], חוקרת אפריקה ו[[הגירה]] ונשיאת [[המרכז האקדמי רופין]], נסעה לאוגנדה ולרואנדה בשנת [[2015]] כדי לבדוק את תנאי המחייה של המסתננים ששבו לשם. לטענתה כמעט כל המגורשים לרואנדה לא נשארו במדינה, ותוך זמן קצר החלו שוב בנדודים בניסיון למצוא מקום מקלט. עבור חלק מהאנשים שהגיעו בשנת 2015 תואר כי "הדרכון האדום" שישראל מספקת למסתננים נלקח מהם והם נשארים ללא תעודות. נציגי השלטונות סגרו אותם בוילה שעליה נדרשו לשלם 150-100 דולר לשני לילות בווילה ואסרו עליהם לצאת באיום כי ללא תעודות ישלחו לכלא. לאחר מכן הם נדרשו לשלם 400-250 דולר כדי שיבריחו אותם מעבר לגבול, לאוגנדה. ההברחה מבוצעת על ידי אותם נציגים שקלטו את המסתננים בשדה התעופה. לדבריה בישראל מניחים כי שחור באפריקה יסתדר במדינה אחרת, אבל למעשה אין לו עבודה, הוא לא יודע את השפה והוא נמצא במדינה עניה יותר ללא מערכת תמיכה. לטענתה שלטונות רואנדה רוצה את הכסף שממשלת ישראל משלמת עבור כל מסתנן שמגיע, אבל לא רוצה את המסתננים עצמם, ולטענתה מדובר בסוג של [[סחר בבני אדם]].{{הערה|אילן ליאור,

+

פרופסור [[גליה צבר]], חוקרת אפריקה ו[[הגירה]] ונשיאת [[המרכז האקדמי רופין]], נסעה לאוגנדה ולרואנדה בשנת [[2015]] כדי לבדוק את תנאי המחייה של המסתננים ששבו לשם. לטענתה כמעט כל המגורשים לרואנדה לא נשארו במדינה, ותוך זמן קצר החלו שוב בנדודים בניסיון למצוא מקום מקלט. עבור חלק מהאנשים שהגיעו בשנת 2015 תואר כי "הדרכון האדום" שישראל מספקת למסתננים נלקח מהם והם נשארים ללא תעודות. נציגי השלטונות סגרו אותם בוילה שעליה נדרשו לשלם 150-100 דולר לשני לילות בווילה ואסרו עליהם לצאת באיום כי ללא תעודות ישלחו לכלא. לאחר מכן הם נדרשו לשלם 400-250 דולר כדי שיבריחו אותם מעבר לגבול, לאוגנדה. ההברחה מבוצעת על ידי אותם נציגים שקלטו את המסתננים בשדה התעופה. לדבריה בישראל מניחים כי שחור באפריקה יסתדר במדינה אחרת, אבל למעשה אין לו עבודה, הוא לא יודע את השפה והוא נמצא במדינה עניה יותר ללא מערכת תמיכה. לטענתה שלטונות רואנדה רוצה את הכסף שממשלת ישראל משלמת עבור כל מסתנן שמגיע, אבל לא רוצה את המסתננים עצמם, ולטענתה מדובר בסוג של [[סחר בבני אדם]].{{הערה|אילן ליאור,

[https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2642650 מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים], הארץ, 22.05.2015}} {{הערה|אמיר אלון,

[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056306,00.html "סכנה אמיתית": זו המדינה שתקלוט את המגורשים], 13.12.17 ynet}}

שורה 392: שורה 392:

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

−

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגירוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגירוש ו-37% מתנגדים. 55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50% (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים שרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05.02.2018 }}

+

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגירוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגירוש ו-37% מתנגדים. 55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50% (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים שרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05.02.2018 }}

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===

בישראל נרשמו מספר מקרי אלימות בעלי מאפיינים של [[פשע שנאה]], נגד מסתננים מאפריקה בישראל.

−

התרחשו מספר נסיונות הצתה של דירות מסתננים. באפריל 2012 הושלכו בקבוקי תבערה לעבר דירות וגן ילדים בתל אביב. למבנים נגרם נזק קל. בתגובה התקיימה הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים. בהמשך בוצעו נסיונות הצתה נוספים.{{הערה|ענת שלו ומור שמעוני, [https://news.walla.co.il/item/2528237 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב], וואלה, 27 באפריל 2012}}. צעיר יהודי הורשע בסיוע להצתה.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4345781,00.html] ביוני 2012 הוצתה דירה בירושלים שבה שהו אריתראים עם הכתובת "צאו מהשכונה". ארבעה מהם פונו לבית חולים עקב כוויות. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4237895,00.html]

+

התרחשו מספר נסיונות הצתה של דירות מסתננים. באפריל 2012 הושלכו בקבוקי תבערה לעבר דירות וגן ילדים בתל אביב. למבנים נגרם נזק קל. בתגובה התקיימה הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים. בהמשך בוצעו נסיונות הצתה נוספים.{{הערה|ענת שלו ומור שמעוני, [https://news.walla.co.il/item/2528237 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב], וואלה, 27 באפריל 2012}}. צעיר יהודי הורשע בסיוע להצתה.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4345781,00.html] ביוני 2012 הוצתה דירה בירושלים שבה שהו אריתראים עם הכתובת "צאו מהשכונה". ארבעה מהם פונו לבית חולים עקב כוויות. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4237895,00.html]

במאי 2012 הוגש כתב אישום נגד 11 נערים מתל אביב שהואשמו כי תקפו מסתננים עקב מניעים גזעניים באמצעות גז מדמיע, קרשים ואלות, שדדו מסתננים ופרצו לחנויות{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4236576,00.html][https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234033,00.html]}}.

שורה 405: שורה 405:

בשנת 2014 הואשם גבר ישראלי מעפולה בניסיון לרצח לאחר שדקר תינוקת אריתראית בת כשנה וחצי בראשה.[https://www.haaretz.co.il/news/law/1.2219448][https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4529425,00.html] בנובמבר 2016 הוכה למוות סודני בן 40 על ידי מספר צעירים מפתח תקווה. שני צעירים נעצרו בחשד לרצח.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882518,00.html] בהמשך שונה כתב האישום להריגה.

−

בסקר "מדד השלום" לחודש מאי משנת 2012, שנערך לאחר ההפגנות האלימות נגד מסתננים, נמצא כי 52% מהיהודים ו-18% מהערבים תמכו בטענה של מירי רגב כי המסתננים הם סרטן בגופה של ישראל. 33% מהיהודים, ו-23% מהערבים טענו כי הם מזדהים עם הפעלת אלימות נגד המסתננים. {{הערה| שם=peaceindex|[http://www.peaceindex.org/indexMonth.aspx?num=242&monthname=%D7%9E%D7%90%D7%99 מדד השלום לחודש מאי שנת 2012], פרויקט מדד השלום בראשות, פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן}}

+

בסקר "מדד השלום" לחודש מאי משנת 2012, שנערך לאחר ההפגנות האלימות נגד מסתננים, נמצא כי 52% מהיהודים ו-18% מהערבים תמכו בטענה של מירי רגב כי המסתננים הם סרטן בגופה של ישראל. 33% מהיהודים, ו-23% מהערבים טענו כי הם מזדהים עם הפעלת אלימות נגד המסתננים. {{הערה| שם=peaceindex|[http://www.peaceindex.org/indexMonth.aspx?num=242&monthname=%D7%9E%D7%90%D7%99 מדד השלום לחודש מאי שנת 2012], פרויקט מדד השלום בראשות, פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן}}

===תמיכה במסתננים===

שורה 419: שורה 419:

==לקריאה נוספת==

* טלי קריצמן־אמיר (עורכת), '''לוינסקי פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל''', הוצאת [[מכון ון ליר]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 2015{{הערה|{{הארץ|ורד לי|מלה נרדפת: פליטים|1.2737641|2 באוקטובר 2015}}}}.

−

* [https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים] מאתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]

+

* [https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים] מאתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]

==ראו גם==

Neriah

מפעילי מערכת

2,694

עריכות

שינויים

מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:21, 13 באפריל 2021

תפריט ניווט

חיפוש