13,124
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 13:
שורה 13: − + − +
החלפת טקסט – "CO2" ב־"CO<sub>2</sub>"
==DRAWDOWN==
==DRAWDOWN==
בשנת 2014 הקים והוביל הוקן את פרויקט [[DRAWDOWN]]. זהו ארגון מחקר גלובלי שסוקר, מנתח, מזהה ומפרסם את פתרונות האקלים היעילים ביותר להפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספירה. מטרתו של הפרויקט היא להסיט את השיח הציבורי מתבוסתניות אל מול משבר האקלים, לכזה הדן באפשרויות, בהזדמנויות ובפעולה. החזון הוא להגיע, בעזרת טכנולוגיות הקיימות היום, לנקודת ה-Drawdown, שבה ריכוז גזי החממה באטמוספירה מפסיק לעלות ומתחיל לרדת. בשנת 2017 התפרסם הספר DRAWDOWN שעיקרו סקירה של 100 פתרונות אקלים, לפי סדר הפוטנציאל שלהם בג'יגהטון CO2 (או שווה ערך) עד שנת 2050. כפי שאפשר לראות בעשרת הפתרונות הראשונים ברשימה, הפרויקט סקר פתרונות בקשת רחבה הרבה יותר מהעיסוק הרווח באנרגיה מתחדשת ובייעור.
בשנת 2014 הקים והוביל הוקן את פרויקט [[DRAWDOWN]]. זהו ארגון מחקר גלובלי שסוקר, מנתח, מזהה ומפרסם את פתרונות האקלים היעילים ביותר להפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספירה. מטרתו של הפרויקט היא להסיט את השיח הציבורי מתבוסתניות אל מול משבר האקלים, לכזה הדן באפשרויות, בהזדמנויות ובפעולה. החזון הוא להגיע, בעזרת טכנולוגיות הקיימות היום, לנקודת ה-Drawdown, שבה ריכוז גזי החממה באטמוספירה מפסיק לעלות ומתחיל לרדת. בשנת 2017 התפרסם הספר DRAWDOWN שעיקרו סקירה של 100 פתרונות אקלים, לפי סדר הפוטנציאל שלהם בג'יגהטון CO<sub>2</sub> (או שווה ערך) עד שנת 2050. כפי שאפשר לראות בעשרת הפתרונות הראשונים ברשימה, הפרויקט סקר פתרונות בקשת רחבה הרבה יותר מהעיסוק הרווח באנרגיה מתחדשת ובייעור.
עשרת הפתרונות החשובים ביותר לפי הספר הם:
עשרת הפתרונות החשובים ביותר לפי הספר הם:
# [[HFC|גזי קירור]]: גזים תעשייתיים ממשפחת ה-HFC המשמשים בעיקר לקירור, הם גזי חממה בעלי השפעה חזקה עד פי 14,000 מ-CO2. הסכם קיגאלי של האו"ם, עליו חתומות רוב מדינות העולם, קובע שיש להפסיק לייצר ולהשתמש בגזים אלה תוך מספר שנים.
# [[HFC|גזי קירור]]: גזים תעשייתיים ממשפחת ה-HFC המשמשים בעיקר לקירור, הם גזי חממה בעלי השפעה חזקה עד פי 14,000 מ-CO<sub>2</sub>. הסכם קיגאלי של האו"ם, עליו חתומות רוב מדינות העולם, קובע שיש להפסיק לייצר ולהשתמש בגזים אלה תוך מספר שנים.
# טורבינות רוח יבשתיות.
# טורבינות רוח יבשתיות.
# צמצום בזבוז מזון: כשליש מהמזון בעולם מוצא את דרכו לאשפה, בשלבים שונים של שרשרת האספקה (גידול ואריזת היבולים, שינועם, עיבודם למוצרי מזון, הובלה ומכירה, ועד לצרכן הביתי או המסחרי) והתוצאה היא בזבוז של כל האנרגיה שהושקעה בייצור ושינוע מזון זה, ופליטות מתאן בזמן שהוא נרקב במטמנות.
# צמצום בזבוז מזון: כשליש מהמזון בעולם מוצא את דרכו לאשפה, בשלבים שונים של שרשרת האספקה (גידול ואריזת היבולים, שינועם, עיבודם למוצרי מזון, הובלה ומכירה, ועד לצרכן הביתי או המסחרי) והתוצאה היא בזבוז של כל האנרגיה שהושקעה בייצור ושינוע מזון זה, ופליטות מתאן בזמן שהוא נרקב במטמנות.