13,124
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 6:
שורה 6: − + − +
החלפת טקסט – "CO2" ב־"CO<sub>2</sub>"
==השפעה אקלימית==
==השפעה אקלימית==
{{הפניה לערך מורחב|גזי חממה}}
{{הפניה לערך מורחב|גזי חממה}}
היות ו[[פחמן דו-חמצני]] (CO2) הוא [[גז חממה|גז החממה]] הנפוץ ביותר (חוץ מאדי מים), פוטנציאל החימום האקלימי (GWP) של גזי חממה אחרים נמדד בהשוואה אליו. לדוגמה, לגז [[מתאן]] יש GWP של 25 (על פי מחשבון גזי החממה של ה-EPA). זאת אומרת שלפליטה של טון אחד של מתאן יש השפעה מחממת על האטמוספירה כמו פליטה של 25 טון CO2. לגזי HFC שונים יש ערכי GWP שונים, ועבור רובם הוא בן כמה אלפים. לדוגמה, ל-HFC-134a יש GWP של 1,430, ל-HFC-143a הוא עומד על 4,470, ול-HFC-236fa על 9,810. החומר בעל ההשפעה החזקה ביותר הוא HFC-23 שהוא בעל GWP של 14,800, אולם השימוש התעשייתי בו הוא נמוך למדי. בנוסף לכך, משך הזמן שגזים אלה צפויים להישאר באטמוספירה הוא ארוך למדי – עד 270 שנה. גזי ה-CFC שהוחלפו על ידי ה-HFC, הם בעלי GWP גבוה עוד יותר.
היות ו[[פחמן דו-חמצני]] (CO<sub>2</sub>) הוא [[גז חממה|גז החממה]] הנפוץ ביותר (חוץ מאדי מים), פוטנציאל החימום האקלימי (GWP) של גזי חממה אחרים נמדד בהשוואה אליו. לדוגמה, לגז [[מתאן]] יש GWP של 25 (על פי מחשבון גזי החממה של ה-EPA). זאת אומרת שלפליטה של טון אחד של מתאן יש השפעה מחממת על האטמוספירה כמו פליטה של 25 טון CO<sub>2</sub>. לגזי HFC שונים יש ערכי GWP שונים, ועבור רובם הוא בן כמה אלפים. לדוגמה, ל-HFC-134a יש GWP של 1,430, ל-HFC-143a הוא עומד על 4,470, ול-HFC-236fa על 9,810. החומר בעל ההשפעה החזקה ביותר הוא HFC-23 שהוא בעל GWP של 14,800, אולם השימוש התעשייתי בו הוא נמוך למדי. בנוסף לכך, משך הזמן שגזים אלה צפויים להישאר באטמוספירה הוא ארוך למדי – עד 270 שנה. גזי ה-CFC שהוחלפו על ידי ה-HFC, הם בעלי GWP גבוה עוד יותר.
הסכנה הגדולה בשימוש בגזי HFC במערכות קירור היא שהם ידלפו לאוויר. אמנם תוך כדי השימוש השוטף והתחזוקה, הדליפות אמורות להיות זניחות, אולם עם סיום חייהן, מערכות קירור אלו עלולות להיות מושלכות לאשפה. בתהליך ההשלכה עצמו עלול להיגרם נזק שיגרום לדליפה, וגם אם מערכות הקירור יגיעו בשלום למטמנה, בסופו של דבר הקורוזיה תפגע בצינורות, והגז ידלוף לאוויר. הפתרון הוא, אם כן, טיפול בכל מערכת קירור היוצאת משימוש, בו נשאב ממנה גז הקירור, ומועבר לטיפול והשמדה.
הסכנה הגדולה בשימוש בגזי HFC במערכות קירור היא שהם ידלפו לאוויר. אמנם תוך כדי השימוש השוטף והתחזוקה, הדליפות אמורות להיות זניחות, אולם עם סיום חייהן, מערכות קירור אלו עלולות להיות מושלכות לאשפה. בתהליך ההשלכה עצמו עלול להיגרם נזק שיגרום לדליפה, וגם אם מערכות הקירור יגיעו בשלום למטמנה, בסופו של דבר הקורוזיה תפגע בצינורות, והגז ידלוף לאוויר. הפתרון הוא, אם כן, טיפול בכל מערכת קירור היוצאת משימוש, בו נשאב ממנה גז הקירור, ומועבר לטיפול והשמדה.
הסופר והפעיל החברתי [[פול הוקן]] פרסם בשנת 2017 את הספר [[DrawDown]], בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO2 עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 ג'יגה-טון של CO2. נתון זה גבוה יותר מהקמת [[טורבינות רוח]] יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 ג'יגה-טון CO2, וצמצום [[בזבוז מזון]] הנמצא במקום השלישי עם 70.53 ג'יגה-טון CO2.
הסופר והפעיל החברתי [[פול הוקן]] פרסם בשנת 2017 את הספר [[DrawDown]], בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO<sub>2</sub> עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 ג'יגה-טון של CO<sub>2</sub>. נתון זה גבוה יותר מהקמת [[טורבינות רוח]] יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 ג'יגה-טון CO<sub>2</sub>, וצמצום [[בזבוז מזון]] הנמצא במקום השלישי עם 70.53 ג'יגה-טון CO<sub>2</sub>.
==הסכם קיגאלי==
==הסכם קיגאלי==