שינויים

'''לובי של תעשיות הנשק הצבאי''' - פועל כדי להשפיע על [[מדיניות החוץ]] של מדינות, הלובי פועל כדי לקבל הקלות על שיווק נשקים שונים לצבאות, ארגוני גרילה, שבטים ועוד כאשר נשק זה לעיתים משמש בסופו של דבר למעשי טבח, רצח, אלימות, אונס ועבדות בשיטות שונות.  

'''לובי של תעשיות הנשק הצבאי''' - פועל כדי להשפיע על [[מדיניות החוץ]] של מדינות, הלובי פועל כדי לקבל הקלות על שיווק נשקים שונים לצבאות, ארגוני גרילה, שבטים ועוד כאשר נשק זה לעיתים משמש בסופו של דבר למעשי טבח, רצח, אלימות, אונס ועבדות בשיטות שונות.  

במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה נשק קל וכבד מקל על אלימות מכל הסוגים: מלחמות, מלחמות אזרחים, ארגוני גרילה, ארגוני טרור, רצח בין שבטים, רצח ספורדי ברחוב, שוד ורצח, אונס ורצח, עובדים בכפייה, [[עבדות]] תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה, חיילים ילדים שגויסו על ידי רצח משפחתם, שפחות מין ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ, 30.07.2016}} הן במדינות אלה והן במדינות נוספות פועלים ארגונים שונים מטעם חברות הנשק כדי לספק נשק, הדרכות וסיוע מסוגים שונים לכל הכוחות הלוחמים. תכופות פעילות זו מבוצעת בניגוד לאמנות שונות שנועדו להגביל הספקת נשק לאיזור. דוגמה לפעילות של סוחרי נשק (בעיקר נשק קל) במדינות שונות מוצגת בסרט העלילתי "שר המלחמה" שמבוסס על דמותו של סוחר נשק רוסי בשם ויקטור בוט.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)]

במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה נשק קל וכבד מקל על אלימות מכל הסוגים: מלחמות, מלחמות אזרחים, ארגוני גרילה, ארגוני טרור, רצח בין שבטים, רצח ספורדי ברחוב, שוד ורצח, אונס ורצח, עובדים בכפייה, [[עבדות]] תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה, חיילים ילדים שגויסו על ידי רצח משפחתם, שפחות מין ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ, 30.07.2016}} הן במדינות אלה והן במדינות נוספות פועלים ארגונים שונים מטעם חברות הנשק כדי לספק נשק, הדרכות וסיוע מסוגים שונים לכל הכוחות הלוחמים. תכופות פעילות זו מבוצעת בניגוד לאמנות שונות שנועדו להגביל הספקת נשק לאיזור. דוגמה לפעילות של סוחרי נשק (בעיקר נשק קל) במדינות שונות מוצגת בסרט העלילתי "שר המלחמה" שמבוסס על דמותו של סוחר נשק רוסי בשם ויקטור בוט.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)]

===לובי של עסקי המכוניות===

===לובי של עסקי המכוניות===

===לובי של חברות עם מפעלים מזהמים===

===לובי של חברות עם מפעלים מזהמים===

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת זיהום}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת זיהום}}

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]].[http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. ארגון הבריאות העולמי העריך כי נכון לשנת 2012 [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה]], והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים. מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization January 5, 2008</ref> <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> בנוסף לכך זיהום אוויר גורם ל[[נטל תחלואה]] במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, [[סרטן]] הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]].[http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. ארגון הבריאות העולמי העריך כי נכון לשנת 2012 [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה]], והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים. מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization January 5, 2008</ref> <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> בנוסף לכך זיהום אוויר גורם ל[[נטל תחלואה]] במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, [[סרטן]] הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.

'''לובי פוליטי של [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]]''' פועל מזה שנים כדי לבצע [[הכחשת זיהום]] בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות. הלובי נועד לצמצם את החקיקה נגד זיהום סביבתי, ולהמעיט ככל האפשר את המודעות להשפעות של זיהום כזה על בריאות הציבור. לדוגמה לנסות להזים את הקשר בין [[זיהום אוויר]] לבין [[סרטן]] או [[מחלות לב]].

'''לובי פוליטי של [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]]''' פועל מזה שנים כדי לבצע [[הכחשת זיהום]] בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות. הלובי נועד לצמצם את החקיקה נגד זיהום סביבתי, ולהמעיט ככל האפשר את המודעות להשפעות של זיהום כזה על בריאות הציבור. לדוגמה לנסות להזים את הקשר בין [[זיהום אוויר]] לבין [[סרטן]] או [[מחלות לב]].

===לובי של חברות נפט===

===לובי של חברות נפט===

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת התחממות עולמית}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת התחממות עולמית}}

לובי הפועל לקידום צעדים הנוחים לתעשיית הנפט כמו אישור שאיבת נפט בשמורות טבע, גיבוי פוליטי וצבאי לשאיבה באיזורי סכסוך, סיוע מול ממשלות זרות, הפחתת תמלוגי טבע, מניעת חקיקת חוקים להגנת הסביבה, קידום [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ועוד. לובי זה עסק בשנים האחרונות בצורה אינטנסיבית ב[[הכחשת אקלים]] - ניגוח הרעיון כי קיימת [[התחממות עולמית]] וכי זו מתקיימת בגלל פעילות אנושית כמו פליטת [[גזי חממה]].

לובי הפועל לקידום צעדים הנוחים לתעשיית הנפט כמו אישור שאיבת נפט בשמורות טבע, גיבוי פוליטי וצבאי לשאיבה באיזורי סכסוך, סיוע מול ממשלות זרות, הפחתת תמלוגי טבע, מניעת חקיקת חוקים להגנת הסביבה, קידום [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ועוד. לובי זה עסק בשנים האחרונות בצורה אינטנסיבית ב[[הכחשת אקלים]] - ניגוח הרעיון כי קיימת [[התחממות עולמית]] וכי זו מתקיימת בגלל פעילות אנושית כמו פליטת [[גזי חממה]].

===לובי של תאגידים הכורתים יערות===

===לובי של תאגידים הכורתים יערות===

[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי [[מסגור]] הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. {{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביוטיוב, 2012}}

[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי [[מסגור]] הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. {{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביוטיוב, 2012}}

לייקוף טוען כי בנושא של לובי פוליטי, ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפורמה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. {{הערה|שם=Lakoff}}

לייקוף טוען כי בנושא של לובי פוליטי, ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפורמה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. {{הערה|שם=Lakoff}}

==השפעות של לובי פוליטי==

==השפעות של לובי פוליטי==

לובי יכול להיות דבר שמעודד [[שחיתות]] שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא [[קשרי הון-שלטון]] שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]], דוגמה אחרת היא פגיעה בביטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

לובי יכול להיות דבר שמעודד [[שחיתות]] שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא [[קשרי הון-שלטון]] שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]], דוגמה אחרת היא פגיעה בביטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

לובי פוליטי בארצות הברית על רקע של [[אי שוויון כלכלי]] גדל ו[[קפיטליזם למקורבים]] מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה לבין הסיכוי שחוקים דומים יעברו. אם יש תמיכה של 10% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

לובי פוליטי בארצות הברית על רקע של [[אי שוויון כלכלי]] גדל ו[[קפיטליזם למקורבים]] מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה לבין הסיכוי שחוקים דומים יעברו. אם יש תמיכה של 10% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע לובי פוליטי נרחב מצד העשירים פירושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע לובי פוליטי נרחב מצד העשירים פירושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

לובי פוליטי מעודד גם [[יעילות פארטו|חוסר יעילות של השוק]] ותורם ל[[שוק ריכוזי]]- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן [[תחרות כלכלית|התחרותי]] ב[[שוק]].  

לובי פוליטי מעודד גם [[יעילות פארטו|חוסר יעילות של השוק]] ותורם ל[[שוק ריכוזי]]- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן [[תחרות כלכלית|התחרותי]] ב[[שוק]].  

פעילים חברתיים, אנשי [[קיימות]] , פעילי [[בריאות הציבור]] וכלכלנים מהשמאל מתנגדים ללובי פוליטי של [[תאגידים גדולים]], אבל חשדנות עמוקה נגד לובי כזה כזו הובעה גם על ידי [[אדם סמית]].  

פעילים חברתיים, אנשי [[קיימות]] , פעילי [[בריאות הציבור]] וכלכלנים מהשמאל מתנגדים ללובי פוליטי של [[תאגידים גדולים]], אבל חשדנות עמוקה נגד לובי כזה כזו הובעה גם על ידי [[אדם סמית]].  

{{ציטוט| תוכן= ההצעה של כל חוק או תקנה חדשים הנוגעים למסחר, שמקורם ב[קפיטליסטים] צריכים להשמע תמיד בזהירות רבה, ולעולם אין לאמץ אותה אלא לאחר בחינה ארוכה וזהירה, שהיא לא רק קפדנית ביותר אל גם עם תשומת לב חשדנית ביותר. מקורה במערך של אנשים שהאינטרסים שלהם הם לעולם לא בדיוק האינטרס של הציבור, ושבדרך כלל יש להם אינטרס להונות ואף לדכא את הציבור, ולפיכך, בהזדמנויות רבות, רימו אותו ודיכאו אותו.|מקור = [[עושר העמים]], [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter ספר 1, סופו של הסיכום של פרק 11]}}  

{{ציטוט| תוכן= ההצעה של כל חוק או תקנה חדשים הנוגעים למסחר, שמקורם ב[קפיטליסטים] צריכים להשמע תמיד בזהירות רבה, ולעולם אין לאמץ אותה אלא לאחר בחינה ארוכה וזהירה, שהיא לא רק קפדנית ביותר אל גם עם תשומת לב חשדנית ביותר. מקורה במערך של אנשים שהאינטרסים שלהם הם לעולם לא בדיוק האינטרס של הציבור, ושבדרך כלל יש להם אינטרס להונות ואף לדכא את הציבור, ולפיכך, בהזדמנויות רבות, רימו אותו ודיכאו אותו.|מקור = [[עושר העמים]], [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter ספר 1, סופו של הסיכום של פרק 11]}}  

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סבסוד ישיר - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"צ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפירושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סבסוד ישיר - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"צ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפירושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

אחרות הקשורות ללובי פוליטי, זו עלייה של יותר מ-300% מאז 1989 במונחים ריאליים.[http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917]  

אחרות הקשורות ללובי פוליטי, זו עלייה של יותר מ-300% מאז 1989 במונחים ריאליים.[http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917]  

הוצאות גבוהות של הממשלה ו[[דה-רגולציה]] יצרו מעמד גבוה וגדל של קבלנים, לוביסטים ועורכי דין בוושינגטון. המגזר הפרטי הוציא ב-2010 יותר מ-3 מיליארד דולר לפעילות לוביסטים בניסיון להשפיע על הממשלה, כמעט כפליים יחסית לעשור הקודם.[http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917]

הוצאות גבוהות של הממשלה ו[[דה-רגולציה]] יצרו מעמד גבוה וגדל של קבלנים, לוביסטים ועורכי דין בוושינגטון. המגזר הפרטי הוציא ב-2010 יותר מ-3 מיליארד דולר לפעילות לוביסטים בניסיון להשפיע על הממשלה, כמעט כפליים יחסית לעשור הקודם.[http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917]

מסיבות אלה נחקקו בחלק ממדינות המערביות חוקים שמטרתם להגביל את חופש הגישה שיש לחברות לובי כלפי מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים.

מסיבות אלה נחקקו בחלק ממדינות המערביות חוקים שמטרתם להגביל את חופש הגישה שיש לחברות לובי כלפי מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים.

{{ציטוט|תוכן=בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב}}.

{{ציטוט|תוכן=בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב}}.

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה אחת היתה קידום חוק שקידם [[גלעד ארדן]] המחייב נהגים הישראלים ללבוש אפוד זוהר שמחוייב בתקן האירופאי עבור חברת M3. דוגמה אחרת היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה אחת היתה קידום חוק שקידם [[גלעד ארדן]] המחייב נהגים הישראלים ללבוש אפוד זוהר שמחוייב בתקן האירופאי עבור חברת M3. דוגמה אחרת היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

* [http://www.opensecrets.org/lobby/index.php בסיס נתונים על לובי בארצות הברית] - מיהם החברות והארגונים שמבצעים פעילות לובי רחבת היקף - נתונים לפי פילוח של חברות, שנים, ועוד.  

* [http://www.opensecrets.org/lobby/index.php בסיס נתונים על לובי בארצות הברית] - מיהם החברות והארגונים שמבצעים פעילות לובי רחבת היקף - נתונים לפי פילוח של חברות, שנים, ועוד.  

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1669549 "לוביסטים תמיד ינסו לשנות את החוקים; בואו לא נקרא לזה דמוקרטיה"] על הלוביסט ג'ק אברמוף מארצות הברית, אשר שכטר, דה מארקר, 22.03.2012

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1669549 "לוביסטים תמיד ינסו לשנות את החוקים; בואו לא נקרא לזה דמוקרטיה"] על הלוביסט ג'ק אברמוף מארצות הברית, אשר שכטר, דה מארקר, 22.03.2012

* [http://www.who.int/tobacco/publications/industry/interference/en/ Tobacco industry interference with tobacco control],   על המאמץ של חברות הסיגריות להשפיע על הרגולציה בתחום הטבק. ארגון הבריאות העולמי, 2008.

* [http://www.who.int/tobacco/publications/industry/interference/en/ Tobacco industry interference with tobacco control], על המאמץ של חברות הסיגריות להשפיע על הרגולציה בתחום הטבק. ארגון הבריאות העולמי, 2008.

;לובי בישראל:

;לובי בישראל:

* אסף שפירא, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/F/f_66.aspx שדלנות ושדלנים: מבט תאורטי, היסטורי ומשווה], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* אסף שפירא, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/F/f_66.aspx שדלנות ושדלנים: מבט תאורטי, היסטורי ומשווה], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* הילה טל, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/G/g_66.aspx השדלנים המסחריים בישראל: צמיחת התופעה, שיטות הפעולה והסדרת הפעילות], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* הילה טל, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/G/g_66.aspx השדלנים המסחריים בישראל: צמיחת התופעה, שיטות הפעולה והסדרת הפעילות], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3483268,00.html תוגבל פעילותם של לוביסטים בכנסת] צבי לביא, 16.12.2007, ynet.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3483268,00.html תוגבל פעילותם של לוביסטים בכנסת] צבי לביא, 16.12.2007, ynet.

* [http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20071127_2992001 הח"כים יחימוביץ' וסער הגישו חוק להגבלת פעילות הלוביסטים בכנסת] צבי זרחיה, 27.11.2007, דה מארקר.  

* [http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20071127_2992001 הח"כים יחימוביץ' וסער הגישו חוק להגבלת פעילות הלוביסטים בכנסת] צבי זרחיה, 27.11.2007, דה מארקר.  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3525930,00.html "חוק הלוביסטים" אושר לקריאה שנייה ושלישית] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 31.3.2008

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3525930,00.html "חוק הלוביסטים" אושר לקריאה שנייה ושלישית] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 31.3.2008