שינויים

גורם מרכזי נוסף להתפשטות [[עמידות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים למחלות מסוכנות היא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

גורם מרכזי נוסף להתפשטות [[עמידות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים למחלות מסוכנות היא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 התגלה שתוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי החיים מעלה את קצב הגדילה שלהם, ומאפשרת לצופף יותר בעלי חיים בשטח נתון ללא העלייה הנוספת בתחלואה ותמותה שהייתה נגרמת עקב כך. ב-1951 אישר לראשונה ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] מתן קבוע של פניצלין ו[[כלורטטרציקלין]] (הטטרציקלין הראשון שזוהה) לבעלי חיים בתוך המזון{{הערה| http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/riots-rage-and-resistance-a-brief-history-of-how-antibiotics-arrived-on-the-farm/}}. פרקטיקה זו מקובלת מאז בעולם בכל סוגי תעשיות המזון מן החי, כולל תעשיית הדגים. בעלי החיים מקבלים אנטיביוטיקה באופן קבוע במינון נמוך תת-תרפויטי בתור זרז גדילה. בנוסף ניתנת לבעלי החיים אנטיביוטיקה כתרופה מונעת במינון רגיל במצבי סיכון מיוחדים כמו גיל הינקות, או כאשר מתגלים תסמיני מחלה אצל פרט אחד וכל הפרטים מקבלים אנטיביוטיקה. מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית בעלי החיים, ב-2010 80% מהאנטיביוטיקה בארצות הברית הייתה לשימוש תעשייה זו{{הערה|http://microbewiki.kenyon.edu/index.php/Antibiotic_Use_for_Farm_Animals}}. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 התגלה שתוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי החיים מעלה את קצב הגדילה שלהם, ומאפשרת לצופף יותר בעלי חיים בשטח נתון ללא העלייה הנוספת בתחלואה ותמותה שהייתה נגרמת עקב כך. ב-1951 אישר לראשונה ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] מתן קבוע של פניצילין ו[[כלורטטרציקלין]] (הטטרציקלין הראשון שזוהה) לבעלי חיים בתוך המזון{{הערה| http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/riots-rage-and-resistance-a-brief-history-of-how-antibiotics-arrived-on-the-farm/}}. פרקטיקה זו מקובלת מאז בעולם בכל סוגי תעשיות המזון מן החי, כולל תעשיית הדגים. בעלי החיים מקבלים אנטיביוטיקה באופן קבוע במינון נמוך תת-תרפויטי בתור זרז גדילה. בנוסף ניתנת לבעלי החיים אנטיביוטיקה כתרופה מונעת במינון רגיל במצבי סיכון מיוחדים כמו גיל הינקות, או כאשר מתגלים תסמיני מחלה אצל פרט אחד וכל הפרטים מקבלים אנטיביוטיקה. מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית בעלי החיים, ב-2010 80% מהאנטיביוטיקה בארצות הברית הייתה לשימוש תעשייה זו{{הערה|http://microbewiki.kenyon.edu/index.php/Antibiotic_Use_for_Farm_Animals}}. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

סביבה בה אנטיביוטיקה מסוג כלשהו ניתנת במינון נמוך לאורך זמן לפרטים רבים יוצרת [[לחץ ברירתי]] (Evolutionary pressure) להתפתחות זני חיידקים עמידים לאותו סוג אנטיביוטיקה{{הערה|http://dx.doi.org/10.1371/journal.ppat.1004564}}{{הערה|http://www.pewtrusts.org/en/about/news-room/news/2013/02/06/recordhigh-antibiotic-sales-for-meat-and-poultry-production}}.

סביבה בה אנטיביוטיקה מסוג כלשהו ניתנת במינון נמוך לאורך זמן לפרטים רבים יוצרת [[לחץ ברירתי]] (Evolutionary pressure) להתפתחות זני חיידקים עמידים לאותו סוג אנטיביוטיקה{{הערה|http://dx.doi.org/10.1371/journal.ppat.1004564}}{{הערה|http://www.pewtrusts.org/en/about/news-room/news/2013/02/06/recordhigh-antibiotic-sales-for-meat-and-poultry-production}}.