שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 7: שורה 7:  
==קידמה וצמיחה כלכלית==
 
==קידמה וצמיחה כלכלית==
   −
[[צמיחה כלכלית]] היא היום דבר מובן מאליו, אבל היא מושג חדש יחסית. היא מבוססת על מושג קדום יותר של [[קידמה]] (Progress). רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים כמו כבוד לזכויות אזרח, [[זכויות קניין]], חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים ב[[תקופת הנאורות]] כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) שקידמו ערכים שכיום מקובלים ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות. חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית, משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. ויקטור טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.  
+
[[צמיחה כלכלית]] היא היום דבר מובן מאליו, אבל היא מושג חדש יחסית. היא מבוססת על מושג קדום יותר של [[קידמה]] (Progress). רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים כמו כבוד לזכויות אזרח, [[זכויות קניין]], חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים ב[[תקופת הנאורות]] כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) שקידמו ערכים שכיום מקובלים ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות. חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית, משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. ויקטור טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.  
    
===רעיון הקידמה===
 
===רעיון הקידמה===
שורה 17: שורה 17:  
בחברה מדעית ותעשייתית צפוי שיהיו מדדים, והמדד של [[תוצר מקומי גולמי]] הפך להיות המדד המרכזי של בריאות הכלכלה שלנו, והגידול שלו - [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] הפך להיות שם נרדף לקידמה.  
 
בחברה מדעית ותעשייתית צפוי שיהיו מדדים, והמדד של [[תוצר מקומי גולמי]] הפך להיות המדד המרכזי של בריאות הכלכלה שלנו, והגידול שלו - [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] הפך להיות שם נרדף לקידמה.  
   −
אלא שאם חושבים על שיפור ב[[רווחה]] המדד של צמיחה כלכלית אינו מדד טוב. הוצאות ביתיות על טיפולים רפואיים, על [[יוממות|תחבורה למקום העבודה]], על תיקונים, מתקנים להקטנת ה[[זיהום]] והוצאות ממשלתיות על משטרה, וצבא אינם אות להגדלת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. התמ"ג גם אינו מודד הרבה דברים שנמצאים מחוץ לפעילות ה[[שוק]] כמו עבודות התנדבות, עבודות בית ללא תשלום, פעילות פנאי, מסחר לא חוקי, פחת ב[[הון]], [[משאבים מתכלים|דלדול משאבי טבע]], ו[[השפעות סביבתיות|פגיעה בסביבה הטבעית]]. התמ"ג גם לא אומר כיצד מתחלקות ההכנסות בקרב האוכלוסייה ומה רמת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]].  
+
אלא שאם חושבים על שיפור ב[[רווחה]] המדד של צמיחה כלכלית אינו מדד טוב. הוצאות ביתיות על טיפולים רפואיים, על [[יוממות|תחבורה למקום העבודה]], על תיקונים, מתקנים להקטנת ה[[זיהום]] והוצאות ממשלתיות על משטרה, וצבא אינם אות להגדלת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. התמ"ג גם אינו מודד הרבה דברים שנמצאים מחוץ לפעילות ה[[שוק]] כמו עבודות התנדבות, עבודות בית ללא תשלום, פעילות פנאי, מסחר לא חוקי, פחת ב[[הון]], [[משאבים מתכלים|דלדול משאבי טבע]], ו[[השפעות סביבתיות|פגיעה בסביבה הטבעית]]. התמ"ג גם לא אומר כיצד מתחלקות ההכנסות בקרב האוכלוסייה ומה רמת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]].  
    
המדידה של התוצר הכלכלי הלאומי החלה בשנות [[השפל הגדול]] וקיבלה חיזוק בתקופת מלחמת העולם השנייה במדינות המערב. היה חשוב למדינות להבין כמה הן מייצרות ושיטות המדידה של התוצר הלכו והשתכללו. לקראת סוף המלחמה המדינות המערביות היו מודאגות מחזרה של מאות אלפי חיילים הביתה וכתוצאה מכך [[אבטלה]] והתרחשות של שפל נוסף. כדי למנוע מצב זה, הן הסתמכו על עבותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] כדי לעודד צמיחה של הכלכלה ולמניעת אבטלה.  
 
המדידה של התוצר הכלכלי הלאומי החלה בשנות [[השפל הגדול]] וקיבלה חיזוק בתקופת מלחמת העולם השנייה במדינות המערב. היה חשוב למדינות להבין כמה הן מייצרות ושיטות המדידה של התוצר הלכו והשתכללו. לקראת סוף המלחמה המדינות המערביות היו מודאגות מחזרה של מאות אלפי חיילים הביתה וכתוצאה מכך [[אבטלה]] והתרחשות של שפל נוסף. כדי למנוע מצב זה, הן הסתמכו על עבותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] כדי לעודד צמיחה של הכלכלה ולמניעת אבטלה.  
שורה 33: שורה 33:  
בקרמן המשיך להגן על הצמיחה גם מאוחר יותר וכתב בשנות ה-90 של המאה ה-20 את "קטן זה טיפשי" במענה לספרו הנודע של [[ארנסט שומכר]], "[[קטן זה יפה]]", שיצא לאור ב-1973. הרבה מהריונות של שומכר נצפו על ידי כלכלנים אחרים במיוחד על ידי המאמר של [[קנת' בולדינג]] "[[בואה של ספינת החלל כדור הארץ]] משנת 1966, ומאוחר יותר זכו לניסוח מדוייק יותר גם על ידי [[הרמן דיילי]] שכתב את [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ב-1977. בינתיים הרעיון של בעיות בצמיחה הכלכלית הלך ותפס תומכים בקרב כלכלנים אקדמיים. בקרב הקהל הרחב ותנועות סביבתיות הערעור על צמיחה כלכלית זכה לפופולריות בעקבות הספר [[גבולות לצמיחה]] שיצא לאור בשנת 1972 והפך לרב-מכר.  
 
בקרמן המשיך להגן על הצמיחה גם מאוחר יותר וכתב בשנות ה-90 של המאה ה-20 את "קטן זה טיפשי" במענה לספרו הנודע של [[ארנסט שומכר]], "[[קטן זה יפה]]", שיצא לאור ב-1973. הרבה מהריונות של שומכר נצפו על ידי כלכלנים אחרים במיוחד על ידי המאמר של [[קנת' בולדינג]] "[[בואה של ספינת החלל כדור הארץ]] משנת 1966, ומאוחר יותר זכו לניסוח מדוייק יותר גם על ידי [[הרמן דיילי]] שכתב את [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ב-1977. בינתיים הרעיון של בעיות בצמיחה הכלכלית הלך ותפס תומכים בקרב כלכלנים אקדמיים. בקרב הקהל הרחב ותנועות סביבתיות הערעור על צמיחה כלכלית זכה לפופולריות בעקבות הספר [[גבולות לצמיחה]] שיצא לאור בשנת 1972 והפך לרב-מכר.  
   −
לחלק מהאנשים שהוויכוח הוכרע נגד ההגיון של הצמיחה הכלכלית. עד כדי כך ש-Heinz Wolfgang Arndt, פרופסור לכלכלה, סיכם את הוויכוח בשנת 1978 בספר בשם "עלייתה ונפילתה של הצמיחה הכלכלית" (The Rise and Fall of Economic Growth: A Study in Contemporary Thought)[http://books.google.co.il/books/about/The_Rise_and_Fall_of_Economic_Growth.html?id=6ClxQgAACAAJ&redir_esc=y] זו המשיכה להיות מדיניות מרכזית של רוב המדינות מאז ועד היום.
+
לחלק מהאנשים שהוויכוח הוכרע נגד ההגיון של הצמיחה הכלכלית. עד כדי כך ש-Heinz Wolfgang Arndt, פרופסור לכלכלה, סיכם את הוויכוח בשנת 1978 בספר בשם "עלייתה ונפילתה של הצמיחה הכלכלית" (The Rise and Fall of Economic Growth: A Study in Contemporary Thought)[http://books.google.co.il/books/about/The_Rise_and_Fall_of_Economic_Growth.html?id=6ClxQgAACAAJ&redir_esc=y] זו המשיכה להיות מדיניות מרכזית של רוב המדינות מאז ועד היום.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט