שורה 1:
שורה 1:
−
'''לואיג'י זינגלס''' (באנגלית: '''Luigi Zingales''') הוא פרופסור לכלכלה איטלקי-אמריקאי שמלמד מימון באוניברסיטת שיקגו ושכתב שני ספרים רבי מכר - "להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים" (Saving Capitalism from the Capitalists) שיצא לאור בשנת 2003. ו-"קפיטליזם לעם: שחזור הגאונות האבודה של השגשוג האמריקאי" (A Capitalism for the People: Recapturing the Lost Genius of American Prosperity), שיצא לאור ב-2012.
+
'''לואיג'י זינגלס''' (באנגלית: '''Luigi Zingales''') הוא פרופסור לכלכלה איטלקי-אמריקאי שמלמד מימון באוניברסיטת שיקגו ושכתב שני ספרים רבי מכר - "להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים" (Saving Capitalism from the Capitalists) שיצא לאור בשנת 2003. ו-"קפיטליזם לעם: שחזור הגאונות האבודה של השגשוג האמריקאי" (A Capitalism for the People: Recapturing the Lost Genius of American Prosperity), שיצא לאור ב-2012.
זינגלס הוא תומך של [[קפיטליזם]] ו[[שוק תחרותי]] אך הוא טוען ש[[שוק חופשי]] ללא ריסון סובל מריכוזיות גדלה והולכת בגלל [[יתרונות לגודל]] וכך הקפיטליזם הופך להיות [[קפיטליזם למקורבים]].
זינגלס הוא תומך של [[קפיטליזם]] ו[[שוק תחרותי]] אך הוא טוען ש[[שוק חופשי]] ללא ריסון סובל מריכוזיות גדלה והולכת בגלל [[יתרונות לגודל]] וכך הקפיטליזם הופך להיות [[קפיטליזם למקורבים]].
שורה 35:
שורה 35:
===ריכוזיות של המערכת הפיננסית דרך לובי פוליטי===
===ריכוזיות של המערכת הפיננסית דרך לובי פוליטי===
−
זינגלס מציין את חוק גלאס-סטיגל, שחוקק לאחר [[השפל הגדול]] בשנות ה-30 של המאה ה-20. החוק הפריד בין הבנקים לשוק ההון. לטענתו התרומה העיקרית של החוק הייתה פיצול כוחות בתוך מערכת הבנקאות, שהוביל לקיומם של אינטרסים שונים בתוך המערכת והוריד את כוחה של מערכת הבנקאות ככוח אחד. ב-1999 ביטל הממשל הדמוקרטי של [[ביל קלינטון]] את חוק גלאס-סטיגל. מי שהוביל את הוויתורים לבנקים היה שר האוצר של קלינטון, רוברט רובין, שלאחר סיום תפקידו בממשל עבר לעבוד בסיטיגרופ - הבנק שנהנה מביטול החוק.
+
זינגלס מציין את חוק גלאס-סטיגל, שחוקק לאחר [[השפל הגדול]] בשנות ה-30 של המאה ה-20. החוק הפריד בין הבנקים לשוק ההון. לטענתו התרומה העיקרית של החוק הייתה פיצול כוחות בתוך מערכת הבנקאות, שהוביל לקיומם של אינטרסים שונים בתוך המערכת והוריד את כוחה של מערכת הבנקאות ככוח אחד. ב-1999 ביטל הממשל הדמוקרטי של [[ביל קלינטון]] את חוק גלאס-סטיגל. מי שהוביל את הוויתורים לבנקים היה שר האוצר של קלינטון, רוברט רובין, שלאחר סיום תפקידו בממשל עבר לעבוד בסיטיגרופ - הבנק שנהנה מביטול החוק.
זינגלס מייחס חלק גדול מהבעיה במערכת הפיננסית בארצות הברית ל[[תהליך]] הגברת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בעשורים האחרונים. ב-1984 שלטו חמשת בנקי ההשקעות הגדולים בארצות הברית ב-9% מהפיקדונות. בסוף 2008 הם שלטו ב-40%. שיא תהליך המיזוגים בענף היה ב-1999, כאשר חוקק חוק גרם-ליץ׳-בליילי, שביטל את ההפרדה שנקבעה בגלאס-סטיגל בין הבנקים לשוק ההון.
זינגלס מייחס חלק גדול מהבעיה במערכת הפיננסית בארצות הברית ל[[תהליך]] הגברת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בעשורים האחרונים. ב-1984 שלטו חמשת בנקי ההשקעות הגדולים בארצות הברית ב-9% מהפיקדונות. בסוף 2008 הם שלטו ב-40%. שיא תהליך המיזוגים בענף היה ב-1999, כאשר חוקק חוק גרם-ליץ׳-בליילי, שביטל את ההפרדה שנקבעה בגלאס-סטיגל בין הבנקים לשוק ההון.
−
זינגלס טוען באופן מפתיע שעיקר הנזק נגרם עקב היבטים פוליטיים ולא כלכליים ישירים. תחת הרגולציה הקודמת הייתה לבנקים מסחריים, לבנקים להשקעות ולחברות ביטוח אינטרסים שונים ומאמצי [[לובי פוליטי]] שלהם קיזזו אחד את השני. אבל ברגע שנתנו להם להתמזג ולכולם לעסוק בהכל, האינטרסים של כל השחקנים הגדולים התלכדו.
+
זינגלס טוען באופן מפתיע שעיקר הנזק נגרם עקב היבטים פוליטיים ולא כלכליים ישירים. תחת הרגולציה הקודמת הייתה לבנקים מסחריים, לבנקים להשקעות ולחברות ביטוח אינטרסים שונים ומאמצי [[לובי פוליטי]] שלהם קיזזו אחד את השני. אבל ברגע שנתנו להם להתמזג ולכולם לעסוק בהכל, האינטרסים של כל השחקנים הגדולים התלכדו.
===ביקורת על כלכלנים ומומחים בשירות ההון===
===ביקורת על כלכלנים ומומחים בשירות ההון===
שורה 51:
שורה 51:
לטענת זינגלס רוב הכלכלנים מוטים בדרך כלל לטובת האינטרסים של הכסף הגדול וקבוצות האינטרסים. גם כלכלנים שאינם רודפי בצע אלא רק רודפי כבוד ופרסום מוטים בדרך כלל לטובת העסקים הגדולים. זינגלס טוען שכלכלנים שיבקרו את שכר המנהלים המנופח ייאלצו לא רק לוותר על ג׳ובים ועבודות במגזר העסקי, אלא גם יסבלו מנחיתות ביכולת להתפרסם. מי שיבקר לדוגמה בנקים "[[כשל מוסרי|גדולים מכדי ליפול]]" ימצא שהוא לא מוזמן לכנסים שיש להם חסות מטעם הבנקים, והמאמרים שלו ידחו על ידי עורכים במגזינים חשובים שקשובים לפירמות הגדולות.
לטענת זינגלס רוב הכלכלנים מוטים בדרך כלל לטובת האינטרסים של הכסף הגדול וקבוצות האינטרסים. גם כלכלנים שאינם רודפי בצע אלא רק רודפי כבוד ופרסום מוטים בדרך כלל לטובת העסקים הגדולים. זינגלס טוען שכלכלנים שיבקרו את שכר המנהלים המנופח ייאלצו לא רק לוותר על ג׳ובים ועבודות במגזר העסקי, אלא גם יסבלו מנחיתות ביכולת להתפרסם. מי שיבקר לדוגמה בנקים "[[כשל מוסרי|גדולים מכדי ליפול]]" ימצא שהוא לא מוזמן לכנסים שיש להם חסות מטעם הבנקים, והמאמרים שלו ידחו על ידי עורכים במגזינים חשובים שקשובים לפירמות הגדולות.
−
גם אם הכלכלן יוותר על הכסף ועל הפרסום, עדיין קיימים תמריצים שידחפו אותו לכתיבה שלא מפריעה לעסקים הגדולים ולקבוצות האינטרס החזקות, משום שמאמרים שמחמיאים לעסקים אלה, מייצרים לו חברים רבים, ומאמרים ביקורתיים מייצרים אויבים וחושפים את הכותב להטרדות ולעתים גם לתביעות משפטיות.
+
גם אם הכלכלן יוותר על הכסף ועל הפרסום, עדיין קיימים תמריצים שידחפו אותו לכתיבה שלא מפריעה לעסקים הגדולים ולקבוצות האינטרס החזקות, משום שמאמרים שמחמיאים לעסקים אלה, מייצרים לו חברים רבים, ומאמרים ביקורתיים מייצרים אויבים וחושפים את הכותב להטרדות ולעתים גם לתביעות משפטיות.
−
זינגלס מציע למקבלי ההחלטות להיזהר ממומחים גם בגלל שהתמחות מקצועית מייצרת קונצנזוס מקצועי שיכול לשבש את את שיקול הדעת שלהם. מומחים לאנרגיה אטומית שכל חייהם התמקצעו באנרגיה אטומית - ימליצו על אנרגיה אטומית. מומחים לבנקאות יהיו מוטים לטובת הבנקאות. למומחים למיסוי תמיד יהיו יותר הזדמנויות לייעץ ולקבל שכר מחברות ענק מאשר מרשויות המסים. המומחים, לפי זינגלס, כולל הכלכלנים באקדמיה, לכודים במומחיות שלהם ובעולם של תמריצים שדוחפים אותם לשרת את הכסף והכוח נגד התחרות ונגד אינטרסים נוספים של הציבור.
+
זינגלס מציע למקבלי ההחלטות להיזהר ממומחים גם בגלל שהתמחות מקצועית מייצרת קונצנזוס מקצועי שיכול לשבש את את שיקול הדעת שלהם. מומחים לאנרגיה אטומית שכל חייהם התמקצעו באנרגיה אטומית - ימליצו על אנרגיה אטומית. מומחים לבנקאות יהיו מוטים לטובת הבנקאות. למומחים למיסוי תמיד יהיו יותר הזדמנויות לייעץ ולקבל שכר מחברות ענק מאשר מרשויות המסים. המומחים, לפי זינגלס, כולל הכלכלנים באקדמיה, לכודים במומחיות שלהם ובעולם של תמריצים שדוחפים אותם לשרת את הכסף והכוח נגד התחרות ונגד אינטרסים נוספים של הציבור.
הפתרון לפי זינגלס, אינו להיפטר מהמומחים, אלא להבין את ההטיות שלהם וליצור מערכת איזונים ובלמים. הוא בוחר לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לשעבר [[לואיס ברנדייס]]: ״במקום להחזיק עמדות עצמאיות, עורכי הדין הפכו עצמם למשרתים של החברות הגדולות וזנחו את המחויבות להשתמש בכוח שלהם כדי להגן על העם. אנחנו שומעים יותר מדי על עורכי הדין של התאגידים ופחות מדי על עורכי דין של האנשים״.
הפתרון לפי זינגלס, אינו להיפטר מהמומחים, אלא להבין את ההטיות שלהם וליצור מערכת איזונים ובלמים. הוא בוחר לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לשעבר [[לואיס ברנדייס]]: ״במקום להחזיק עמדות עצמאיות, עורכי הדין הפכו עצמם למשרתים של החברות הגדולות וזנחו את המחויבות להשתמש בכוח שלהם כדי להגן על העם. אנחנו שומעים יותר מדי על עורכי הדין של התאגידים ופחות מדי על עורכי דין של האנשים״.
שורה 66:
שורה 66:
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luigi_Zingales לואיג'י זינגלס] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luigi_Zingales לואיג'י זינגלס] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2166075 מחבר התנ"ך הכלכלי של נתניהו רוצה להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים] אשר שכטר, 15.11.2013, דה מרקר.
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2166075 מחבר התנ"ך הכלכלי של נתניהו רוצה להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים] אשר שכטר, 15.11.2013, דה מרקר.
−
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
החדש שלו] גיא רולניק, 22.11.2013, דה מארקר
+
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
החדש שלו] גיא רולניק, 22.11.2013, דה מארקר
* [http://www.themarker.com/tv/1.2275630 מפגש פסגה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הכלכלן הנערץ עליו לואיג'י זינגלס בשיחה על תחרות, מריטוקרטיה ועתיד הקפיטליזם], גיא רולניק, דה מרקר, 20.03.2014
* [http://www.themarker.com/tv/1.2275630 מפגש פסגה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הכלכלן הנערץ עליו לואיג'י זינגלס בשיחה על תחרות, מריטוקרטיה ועתיד הקפיטליזם], גיא רולניק, דה מרקר, 20.03.2014
* [http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-74449,00.html לואיג'י זינגלס] באתר כלכליסט
* [http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-74449,00.html לואיג'י זינגלס] באתר כלכליסט