2,694
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 29:
שורה 29: − + − + שורה 105:
שורה 105: − + שורה 127:
שורה 127: − + שורה 146:
שורה 146: − + − + − +
החלפת טקסט – " " ב־" "
* מספר הפצועים הקשים גדל בחזקה של 3 ביחס להגדלת המהירות.
* מספר הפצועים הקשים גדל בחזקה של 3 ביחס להגדלת המהירות.
* מספר ההרוגים בתאונות דרכים גדל בחזקה של 4 ביחס להגדלת המהירות.
* מספר ההרוגים בתאונות דרכים גדל בחזקה של 4 ביחס להגדלת המהירות.
* מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס גידול המהירות.
* מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס גידול המהירות.
פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמה, תוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי, יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים אלה התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים (תאונות עירוניות ולא עירוניות לדוגמה).
פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמה, תוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי, יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים אלה התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים (תאונות עירוניות ולא עירוניות לדוגמה).
מחקר משנת 2009 סיכם ממצאים מ-115 מחקרים שונים. נמצא כי המהירות משפיעה באופן חזק הן על תאונות בעיר והן על תאונות מחוץ לעיר, כאשר הקשר הוא חזק יותר בתאונות מחוץ לעיר. לדוגמה שיעור ההרוגים עולה בחזקת 3 בתאונות בעיר, ובחזקת 4.6 בתאונות מחוץ לעיר, ביחס לעליה במהירות. להלן סיכום ממצאי המחקר: {{הערה|שם=ITF|[https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum}}{{הערה|Elvik, R. (2009). The Power Model of the relationship between speed and road safety: update and new analyses. TØI Report ; 1034/2009. Oslo, Institute of Transport Economics TØI. }}
מחקר משנת 2009 סיכם ממצאים מ-115 מחקרים שונים. נמצא כי המהירות משפיעה באופן חזק הן על תאונות בעיר והן על תאונות מחוץ לעיר, כאשר הקשר הוא חזק יותר בתאונות מחוץ לעיר. לדוגמה שיעור ההרוגים עולה בחזקת 3 בתאונות בעיר, ובחזקת 4.6 בתאונות מחוץ לעיר, ביחס לעליה במהירות. להלן סיכום ממצאי המחקר: {{הערה|שם=ITF|[https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum}}{{הערה|Elvik, R. (2009). The Power Model of the relationship between speed and road safety: update and new analyses. TØI Report ; 1034/2009. Oslo, Institute of Transport Economics TØI. }}
{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
! סוג הנתון !! כבישים מחוץ לעיר\ דרך מהירה (80-130 קמ"ש) !! דרך עירונית \ רחוב מגורים (30-50 קמ"ש).
! סוג הנתון !! כבישים מחוץ לעיר\ דרך מהירה (80-130 קמ"ש) !! דרך עירונית \ רחוב מגורים (30-50 קמ"ש).
אם נהגים אחרים מסביבנו נוסעים במהירות גבוה. זה משפיע על מהירות הנהיגה שלנו - הן בגלל שאנו שופטים מהירות גם לפי המהירות הזוויתית שלנו ביחס לכלי רכב אחרים, הן בגלל שאנו חוששים שמכוניות אחרות יתקעו בנו אם נסע לאט והן בגלל היבט של [[נורמה חברתית]] לפיהם אם כולם נוסעים 70 ובשלט כתוב 50, אז אין סיבה לא לנהוג כמו כולם.
אם נהגים אחרים מסביבנו נוסעים במהירות גבוה. זה משפיע על מהירות הנהיגה שלנו - הן בגלל שאנו שופטים מהירות גם לפי המהירות הזוויתית שלנו ביחס לכלי רכב אחרים, הן בגלל שאנו חוששים שמכוניות אחרות יתקעו בנו אם נסע לאט והן בגלל היבט של [[נורמה חברתית]] לפיהם אם כולם נוסעים 70 ובשלט כתוב 50, אז אין סיבה לא לנהוג כמו כולם.
במדינות שונות יש מגבלות אכיפה שונות, במדינות אירופה, שם הבטיחות בדרכים היא בין הגבוהות בעולם, האכיפה של מגבלות מהירות היא נוקשה - במקומות רבים בעיר מותר לנסוע ב-30 קמ"ש, וכן קנסות על מהירות מוגברת ניתנים בחריגה של 3 קמ"ש -לעומת ישראל לדוגמה שבה ניתן לחרוג מהמהירות ב-10 קמ"ש.
במדינות שונות יש מגבלות אכיפה שונות, במדינות אירופה, שם הבטיחות בדרכים היא בין הגבוהות בעולם, האכיפה של מגבלות מהירות היא נוקשה - במקומות רבים בעיר מותר לנסוע ב-30 קמ"ש, וכן קנסות על מהירות מוגברת ניתנים בחריגה של 3 קמ"ש -לעומת ישראל לדוגמה שבה ניתן לחרוג מהמהירות ב-10 קמ"ש.
==מידת היענות של נהגים למגבלות מהירות==
==מידת היענות של נהגים למגבלות מהירות==
החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של [[אזור מיתון תנועה|איזור 20 מייל בשעה]] (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI). בקרב ילדים הולכי רגל הייתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים הייתה ירידה של 48% בפציעות. {{הערה|[http://www.roadsafetyobservatory.com/HowEffective/roads/traffic-calming Traffic Calming] road safety observatory}}
החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של [[אזור מיתון תנועה|איזור 20 מייל בשעה]] (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI). בקרב ילדים הולכי רגל הייתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים הייתה ירידה של 48% בפציעות. {{הערה|[http://www.roadsafetyobservatory.com/HowEffective/roads/traffic-calming Traffic Calming] road safety observatory}}
מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד [[מיתון תנועה|אמצעים שונים למיתון תנועה]] בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכיים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר במהירות הנסיעה. החיסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה. {{הערה|Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15885612 Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads.], Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.}}
מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד [[מיתון תנועה|אמצעים שונים למיתון תנועה]] בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכיים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר במהירות הנסיעה. החיסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה. {{הערה|Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15885612 Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads.], Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.}}
הגישה של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] או "בטיחות מערכתית" מניחה כי אנשים תמיד יעשו טעויות ולכן הדבר המרכזי הוא למנוע אפשרות של תאונה. אם תאונה אכן מתרחשת, אזי השאלה היא מה המהירות המקסימלית שבה מותר שתאונה כזו תתרחש, בהתאם ליכולת של גוף אדם לספוג נזק. בהינתן מהירויות אלה, מחשבים לאחור היבטים של תכנון עירוני, עיצוב צמתים וכבישים ואמצעי אחרים להגבלת מהירות הנסיעה.
הגישה של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] או "בטיחות מערכתית" מניחה כי אנשים תמיד יעשו טעויות ולכן הדבר המרכזי הוא למנוע אפשרות של תאונה. אם תאונה אכן מתרחשת, אזי השאלה היא מה המהירות המקסימלית שבה מותר שתאונה כזו תתרחש, בהתאם ליכולת של גוף אדם לספוג נזק. בהינתן מהירויות אלה, מחשבים לאחור היבטים של תכנון עירוני, עיצוב צמתים וכבישים ואמצעי אחרים להגבלת מהירות הנסיעה.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://ask.ralbad.org.il/%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a2%d7%94/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%96%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%aa/ למה נהיגה במהירות מופרזת מסוכנת?], רלב"ד, 08-11-20
* [https://ask.ralbad.org.il/%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a2%d7%94/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%96%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%aa/ למה נהיגה במהירות מופרזת מסוכנת?], רלב"ד, 08-11-20
* [https://ask.ralbad.org.il/%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a2%d7%94/ מהירות ונהיגה], רלב"ד, הרשות לבטיחות בדרכים בישראל.
* [https://ask.ralbad.org.il/%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a2%d7%94/ מהירות ונהיגה], רלב"ד, הרשות לבטיחות בדרכים בישראל.
* [https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization
* [https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization
* [https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum
* [https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum
* [https://www.swov.nl/en/facts-figures/fact/30-kmh-zones-why-30-kmh-limit 30 km/h zones - Why a 30 km/h limit?], SWOV Institute for Road Safety Research
* [https://www.swov.nl/en/facts-figures/fact/30-kmh-zones-why-30-kmh-limit 30 km/h zones - Why a 30 km/h limit?], SWOV Institute for Road Safety Research
* [https://ourauckland.aucklandcouncil.govt.nz/articles/news/2018/11/when-and-where-30km-per-hour-is-just-right/ When and where 30km/h is just ‘right’]
* [https://ourauckland.aucklandcouncil.govt.nz/articles/news/2018/11/when-and-where-30km-per-hour-is-just-right/ When and where 30km/h is just ‘right’]